בתקופתו של הרב קוק היו עיתונים רבים בארץ ישראל ובעולם היהודי בכלל, והוא התייחס אליהם במקומות רבים. לרב קוק היה חזון כיצד צריכה להיראות העיתונות האידיאלית לפי התורה. במקומות רבים הוא מכניס את העיתונות תחת שם כללי יותר – "הספרות".
האם במציאות אידיאלית יש מקום בכלל לעיתונים? במכתב לסופר אז"ר כתב הרב קוק שכאשר עם ישראל חוזר לחיות כעם, עם מדינה, צבא, כלכלה ופוליטיקה משלו, הוא גם צריך לייסד ספרות משלו. לא רק ספרות ועיתונות של קודש העוסקות בענייני הנצח, אלא גם ספרות העוסקת בחיי החול ובענייני השעה: "השאלות הזמניות הינם צורכי ציבור גדולים ואדירים". כאשר חוזרים לחיות כעם, ממילא מתפתחת ספרות ותקשורת שמלווה את תנועות החיים של האומה: "צור ישראל... מעיר אותנו לתחייה, על כן מתרחבים חיינו, והספרות, שהיא ראי החיים - מתרחבת עימם יחד לפי תביעותינו שאנו תובעים ממנה".
לדעת של הרב קוק יש לעיתונות מספר תפקידים חשובים. הראשון שבהם הוא בניין הרוח. עיתונות טובה היא עיתונות שמנכיחה את עולם הרוח, הערכים והמוסר בכל סוגיה וסוגיה, גם בסוגיות אקטואליות. כך העיתונות מתווכת בין המציאות האידיאלית ובין המציאות החסרה בהווה. לכן כתב הרב שתפקידן של הספרות והעיתונות הוא "לעורר את רוחו הפנימי" של האדם, ו"להוציא אל הפועל כל המושגים הרוחניים הצבורים בעומק הנפש האנושית".
תפקיד נוסף הוא להורות דרך נכונה לציבור הרחב. בסוגיות רבות, בין בקודש ובין בחול, לא כולם מומחים. לא כל אדם מבין ויודע כיצד נכון להתנהל ברפואה, חינוך, בריאות, כלכלה, זוגיות ועוד. על כן תפקיד הספרות והעיתונות להיות מעין בית ספר לציבור הרחב. כשם שילדים מגבשים את תפיסת עולמם על ידי ההורים והמורים בבית הספר, כך רבים מאוד מהציבור הבוגר מגבשים את תפיסת עולמם ואת הידע שלהם בבית הספר של המבוגרים - התקשורת והעיתונות. לכן כתב הרב ש"הספרות ראויה באמת להיות היועץ ומורה הדרך לעם בדרכי החיים המתחלפים".
אך בזה לא תמו תפקידיה האידיאליים של העיתונות. הרב כותב שיש כוח רב בידי הסופרים והעיתונאים לעורר את הלבבות של העם, ליצור מוטיבציה חיובית לפעול ולעשות פעולות טובות וחשובות: "הספרות צריכה להיות מטפלת בגידול הכוחות המוסריים הנובעים מטוהר לב, מאהבת תורה ויראת ה'".
בגלל תפקידיה הרמים של התקשורת והעיתונות, הרב מצפה שרמת התוכן תהיה גבוהה, כדי שאנשים יוכלו באמת ללמוד ולהתפתח בעזרתו: "והעיתונות הדואגת לפיתוחה של דעת הקהל, צריכה היא לעמוד ולהשתדל שתישאר עומדת תמיד על מדרגה יותר גבוהה ומפותחת מהמדרגה של דעת הקהל שבהווה".
עיתונאים עם נשמה
כדי שהספרות והעיתונות יוכלו להיות אידיאליות, צריך שהאנשים העוסקים בה יהיו כאלו. כלומר, לדעתו של הרב, האנשים היוצרים תקשורת ועיתונות צריכים להיות צדיקים, או לפחות לשאוף להיות צדיקים, כדי שהתוכן שהם כותבים יהיה ראוי ויפעל לטובה. בסופו של דבר אדם כותב מהרהורי ליבו ומבטא את הלך מחשבותיו. לכן "אי אפשר לספרות ישראלית שתצליח בלא התקדשות הנשמות של הסופרים... ואם את הספרות הישראלית אנו חפצים להחיות, צריכים... לבוא מן הקדושה אל הספרות". זו תביעה כלפי הסופרים ואנשי התקשורת, ש"כל סופר יחל לדעת את הרוממות ואת הקודש שבעבודתו, ולא יטבול עטו בלא טהרת נשמה וקדושת רעיון".
מהו היחס הנכון לסגנון החיצוני של העיתונות? לדעתו של הרב, יש ערך גדול מאוד לכך שהתוכן יהיה בכלי יפה. תוכן טוב, תוכן שמרומם את העם, שמחכים אותו או מעורר אותו לדברים טובים - ראוי שיבוא בכלים נאים. אם זה סגנון הכתיבה שיהיה קריא ובהיר ואם זה העיצוב החיצוני של דפי העיתון - חשוב שהעיתונות "תהיה גם נאה ומתקבלת מצד צורתה החיצונית כפי האפשר", אך בהסתייגות אחת, והיא שהסגנון החיצוני לא יהיה חשוב יותר מהתוכן, ואין לוותר על תוכן חיובי בגלל חיסרון בסגנון החיצוני.
הרב היה ער למצב העיתונים בדורו. הוא כאב מאוד את נפילתם הרוחנית והמוסרית של הספרות ושל הסופרים בדורו. על חלקם הוא אף ניסה להשפיע, וכתב להם מכתבי מחאה על דברים לא טובים שכתבו, או דברי עידוד על דברי תוכן חיוביים שיצאו תחת ידם. אולם בסופו של דבר עולם הספרות והתקשורת בישראל היה ונשאר רחוק מחזונו של הרב.
על הספרות והעיתונות החילונית, המלאות כפירה או ערכים לא טובים, כתב הרב שזו "ספרות שנכבשה תחת יד מהרסי נשמתנו היסודית". זוהי "הספרות החדשה, אשר היא מלאה בפינותיה הרבות רעל והשחתה".
עם ישראל ראוי לספרות ותקשורת טובות, ראויות וערכיות הרבה יותר מאשר המצב כיום. על כן יש לברך על כל עיתון דוגמת עיתון 'בשבע', היוצא לאור מתוך מחויבות לאמונה, לתורה, לקיום מצוות ומידות טובות. בדור של גאולה יש להקים עוד ועוד במות ספרותיות ותקשורתיות שיהיו נאמנות לרוחה של האומה. ספרות ותקשורת שתפיץ קודש כמובן, אך לא רק. שתיתן גם מראה לחיינו החומריים והחברתיים, אבל מתוך הרוח של התורה. "לא לצמצם את הספרות שלנו רק בהיכל הקודש... כי אם להרחיב את גבול הקודש גם על כל חיי החול".
מאמרים ותגובות למדור ניתן לשלוח לכתובת: eshilo777@gmail.com
(המערכת אינה מתחייבת לפרסם את המאמרים שיתקבלו)
***