דודי וכטל
דודי וכטל באדיבות המצלם

1. האמת היא ששום טענה אין לי כלפי מנכ"ל חברת התקשורת 'פרטנר', או לבעלים של אתר השוואות המחירים 'זאפ' וגם לא ליו"ר המועצה האזורית בה אני גר, אשר כולם בדרכים שונות ומשונות צבעו את חיינו בצבעי תנועות הסוטים בחודש האחרון, הביעו בהם תמיכה ועודדו אותם להמשיך בדרכם.

את טענותיי אני מפנה בעיקר כלפי הציבור היקר שלנו, וכלפיי.

במשך למעלה מעשרים שנות המהפכה הטהב"לית מילאנו פינו מים, גילינו אדישות והחרשנו. אולי זאת הייתה המחשבה התמימה שאם נתעלם כל הסיפור יעבור מן העולם, אולי זה היה הפחד שמא בחסות המאבק באמת נפגע באותם אומללים בני ה'קהילה'. מכל מקום, הסיבה כבר איננה חשובה, כי בעודנו שותקים התחוללה כאן הפיכה, ועכשיו כשאנו באים לומר את הנורמלי, המובן מאליו, הישר וההגיוני, חלקים נכבדים מהציבור מגיבים בתדהמה.

2. הבון טון היום הוא שהבעת תמיכה של חברות מסחריות בתנועות הבטל"ה תניב רווחים. זו עובדה פשוטה עליה, לעת עתה, אין עוררין. חברי התנועות הללו ישמחו, יפרגנו, ישיבו למפרסמים כגמולם ויקנו, ושאר האזרחים, אפילו אלו הסולדים מהתופעה ומהיוקרה לה היא זוכה, פשוט ישתקו ולא יעזו לומר אף לא מילה אחת רעה.

אז אני, אם יורשה לי, רק שאלה: עד מתי?! איזו סיבה בעולם מצדיקה את העובדה שאנחנו ממשיכים לפרנס את כל אלו שדורכים ורומסים את הערכים שלנו, ערכי התורה וערכי האנושיות הנורמלית?

והרי בתחום המסחר העבודה יכולה להיות כל כך קלה, נקייה ופשוטה: פרסמת תמיכה בתופעת הסטייה? היה שלום, אמצא לי בית עסק אחר. בקונספט הזה כל אחד יכול לעמוד ולא נדרשים עבורו שום כישורים מיוחדים – לא כישרון הסברתי, לא יכולת וורבלית יוצאת דופן ואפילו לא זמן מיותר. אם תחדל מלקנות אצל אלו הבזים לאמונתך והמעודדים סטיות, אפילו לכבשן האש של ה'שיימינג' לא תיזרק. 'פרטנר' אינה חברה ייחודית, גם 'זאפ' אינם בלעדיים. מכאן והלאה נסתדר בלעדיכם.

3. זה קל וזה עובד. חבר שעובד בחברת 'פרטנר' סיפר לי לפני כמה ימים בהתרגשות, שהשבוע האחרון היה שבוע מאוד לא פשוט לחברה. מה קרה? מלבד כמות נכבדה של ניתוקים להם הם זכו בעקבות מכתב הרבנים, הם כמעט ולא הצליחו לגייס לקוחות חדשים. למה? כי לאף אדם נורמלי לא מתחשק לפרנס את מי שיורק על ערכיו.

האם בשנה הבאה הם ישובו ויצבעו את מותג החברה שעל בניין המשרדים שלהם בצבעי הבטל"ה? אולי. אך ליבי אומר לי, כי בפעם הבאה שמישהו מתנועות הסוטים יפנה למנכ"ל 'פרטנר' ויזכיר לו שהנה עוד רגע מגיע חודש הגאווה ומה לגבי הצבעים והחופשות לעובדים הגאים? ככל הנראה פתאום לא תהיה לו קליטה ואולי אף תתנתק השיחה.

4. 'אתה מדבר לא יפה ולועג לחלשים', כתב לי אלמוני אחד השבוע, 'למה בטל"ה, למה תנועות הסוטים'? הוא הוסיף והקשה.

אז ממש בקצרה חברי, שתי תשובות:

ברגע שעשית שימוש בשם להט"ב, שטפת לעצמך את המוח עם האקונומיקה הרעילה של תנועות הפרוגרס. הבחירה בשם הנ"ל איננה מקרית וגם לא תמימה, כפי שהעיד בכבודו ובעצמו מי שהגה אותה. המילה להט"ב אינה רק ראשי תיבות, המילה להט"ב מעוררת קשר וזיכרון אל המילה 'להיטיב' החביבה (זה גם ההסבר לעובדה שעל אף שבאנגלית כבר נוספה האות Q, לציון ה'קווייר', בעברית טרם אומרים: להטב"ק).

אם חברי התנועות הללו מעוניינים בראשי תיבות שיכללו את שלל סוגי הסטיות, אז ניתן להשתמש במילה בטל"ה, טהב"ל, או אפילו בלט"ה (ותודה לדוקטור מאיר סיידלר על פקיחת העיניים).

שנית, כל הפוסל במומו פוסל. לתנועות הבטל"ה אין ולו אפילו גרגר אחד של רחמנות או דאגה לאומללים הלוקים באותה מחלת נפש. מי שדואג לבעלי נטייה הפוכה לא קובר אותם בתוך אותה נטייה ומספר להם שבעצם הכול סבבה ואין צורך להשתנות. מי שדואג להם מחפש כל דרך שהיא לעזור להם לצאת מאותה צרה, עד לרגע בו הם יזכו להקים משפחה נורמלית ובריאה. זוהי רחמנות וכך נראית דאגה אמיתית.

5. בשולי הדברים: אומנם המצב עדיין רחוק מאוד משלמות ומי יודע מה ילד יום, אך כשם שלאחר החורף אנו נדרשים להודות 'על כל טיפה וטיפה', כך עכשיו, עם נפילת ממשלת ההונאה, כשנפל עלינו משמים 'וואחד' דלי של מים, אין אנחנו מספיקים להודות לך ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו... על כל הטוב הזה. פשוט תודה.

ואחרי ההודיה, בל נשכח דבר חשוב ועצוב: בסוגיות המהותיות והחשובות ביותר, אלו הנוגעות לעיצוב פניה של המדינה, קיימת הסכנה הממשית ששום דבר עוד לא השתנה וגם אולי לא ישתנה.

את האגף לחינוך מיני במשרד החינוך, זה שמאפשר למרצי חוץ להטיף לילדים שלכם שלא כדאי להם למהר ולהחליט מה הם מבחינה מינית, אף אחד עוד לא מבטיח לסגור. את היוהל"ם בצה"ל, זו שדוחפת נשים ליחידות הקרביות ותומכת בניתוחים לשינוי מין עבור חיילים וחיילות, אף אחד לא מתכנן לפטר. הגורמים הנ"ל, ועוד רבים בדמותם, ידעו לעבוד תחת ממשלות ימין ובתמיכתן בדיוק כפי שהם ידעו לעבוד תחת ממשלות שמאל. בנושאים הללו ישנה אחדות מפתיעה ושתיקה פחדנית של כמעט כל מאה ועשרים חברי הכנסת שלנו.

בחודשים הקרובים נזכה למבול של הבטחות לקראת הבחירות ולהתחייבויות שונות ומשונות. עלינו לפנות לנציגי הציבור שלנו בשאלה ודרישה – האם הנושאים הללו עומדים לנגד עיניכם? האם מישהו מכם מקבל על עצמו להשקיע את כל כוחותיו ומרצו להפסיק את הטירוף? אם כן – אתה נציג ציבור ייחודי ואנו איתך; אם לא – אתה מיושן, אדיש, חסר חשיבות וישנם כבר רבים כמותך.