עמיאל אונגר
עמיאל אונגרצילום: אלבום משפחתי

מעמדי הפוליטי היום הוא חסר־בית, וכמו בסוגיית הדיור הכללית במדינה, אינני רואה באופק פתרון למצוקתי הפוליטית.

בימים שכתבתי ב'בשבע' לא הסתרתי את אהדתי לנפתלי בנט, ולמרות התאונה הכמעט קטלנית של הימין החדש, עדיין הייתי מוכן להשאיר בידו את ההגה. אולם עם פרפורי הגסיסה של הממשלה הנוכחית עליי להודות בטעותי, או בכניעה למשאלת לב.

מפלגת התחיה ז"ל הייתה ביתי הפוליטי האמיתי. רציתי מפלגה עם הנהגה דתית־לאומית הפתוחה לציבורים אחרים שמכירים בכך שארץ ישראל נסמכת על תורת ישראל, גם אם הם עצמם אינם בשלים לחיות את חייהם האישיים על פי צווי התורה. סברתי שבנפתלי בנט נמצא ממשיך לרעיון. עודני שותף לתובנה שהנחתה את בנט בהקמת הממשלה, שלו היינו הולכים לבחירות חמישיות, הימין היה ניגף והיינו מוצאים את עצמנו מול ממשלת שמאל על מלא.

אבל צודק פרופסור אשר כהן שאסור היה לבנט לקחת את ראשות הממשלה עם מספר מנדטים זעום. מי שיושב בכיסא ראש הממשלה בדרך כלל מעניק גם יתרון למפלגתו. אבל בנט לא נתפס כראש ממשלה, אלא כמלך במשטר פיאודלי הנתון לחסדי הלורדים־השרים שלא ראו בו אפילו ראשון בין שווים ועשו באחוזתם כרצונם. זאת הייתה הקיצוניות ההפוכה לגישת המשטר "המדינה זה אני" של נתניהו. כתוצאה מכך, שרי השמאל כמו בני גנץ הצליחו להטביע את חותמם על תחום פעילותם, בעוד שהישגי הימין בממשלה זו היו דלים, והצביעות חגגה בפינוי יהודים מול השתלטות ערבית.

גם הוכח שלנפתלי בנט לא הייתה הסבלנות הנדרשת לניהול מפלגה. הוא זנח את שיטת הבחירות הפנימיות שהייתה אחראית לנסיקתו והפך את עצמו לוועדה מסדרת מתוך תקווה שהדבר יבטיח נאמנות למנהיגותו. הוא טעה כמו שטעו רפול וגנדי ז"ל, וייבדל לחיים אביגדור ליברמן. כל חבר כנסת משוכנע בכישוריו ובזכותו למלא את התפקיד. כאשר כל הבכירים בימינה מכהנים כשרים אין מי שיעסוק בענייני המפלגה, והעברת התפקיד לבחורה חביבה כמו סטלה ויינשטיין הוכיחה שהמפלגה רק שימשה ככלי בידו של בנט כדי להגיע למלוכה.

אבל למרות אכזבתי מימינה, לא הגעתי להשלמה נוסח "שובי אל גבירתך". ואינני מדבר על שרה, אלא על בעלה. הטקטיקה שנקטה האופוזיציה בראשותו של בנימין נתניהו אולי הייתה אפקטיבית, אבל הייתה גם מכוערת ומסוכנת, והגבירה את בעיית הזיהום הפוליטי.

גדלתי על המושג "אופוזיציה אחראית". בטרם הורה על מבצע אנטבה, יצחק רבין דיווח למנחם בגין על התוכנית הנועזת, ובגין הבטיח לו את תמיכת האופוזיציה ויהי מה. לא הייתי חסיד שוטה של בגין, אבל כך היה צריך לנהוג. כפי שאני מכיר בכישוריו של נתניהו, אני גם רואה בבצלאל סמוטריץ' פוליטיקאי מוכשר. אבל גם בצלאל הותיר דם רע במאבקו בממשלה, לדוגמה כאשר אסר להתפלל עם העבריינים. הייתה זו דווקא מפלגת נעם, ייאמר לזכותה, שהעמידה אותו על טעותו. האם בציונות הדתית החרימו אי פעם את משה אונא ז"ל או את אוריאל סימון על עמדותיהם? יש לקוות שאם תקיים הציונות הדתית את הבטחתה לערוך בחירות מוקדמות, יופיעו דמויות אשר יוכלו לשמש גשר לציבורים שהצביעו לימינה.

קואליציית נתניהו כוללת את שובן של המפלגות החרדיות לתפקידי מפתח, ובמיוחד בתיקים השולטים בענייני דת ומדינה. השר מתן כהנא פעל נכון ברפורמות שביקש להנהיג. הרפורמות הללו ייכנסו להקפאה עמוקה, וכאשר הקרח יפשיר נמצא את עצמנו במצב יותר חמור.

אני רוצה להאמין שרווח והצלה יקום ליהודים ממקום אחר, אבל בינתיים, המקום הזה נסתר ממני.

עמיאל אונגר היה בעל טור מדיני ב'בשבע'

***