אופטימיות לצד ריאליזם. כנס מנהיגי הקהילות היהודיות באירופה
אופטימיות לצד ריאליזם. כנס מנהיגי הקהילות היהודיות באירופה צילום: יוסי זליגר

בעיות השחיטה הכשרה בבלגיה, שזכו בשבוע שעבר לניצחון קל עם האישור לשחיטה בבריסל אך לא בשני החלקים האחרים של בלגיה, מחזקות בקרב יהודי אירופה את התהיות שעלו ממילא בשנים האחרונות, על מקומם בעידן הנוכחי, שבו אנטישמיות מרימה את ראשה ומזוהה בעצם גם עם אנטי־ישראליות.

בכנס השנתי של מנהיגי הקהילות היהודיות באירופה (גילוי נאות: כותב שורות אלו הוזמן להשתתף בו על ידי המארגנים) שנערך על ידי איגוד הארגונים היהודים באירופה, הוצג לראשונה מחקר מקיף שבוצע בשנתיים האחרונות בשיתוף עם המכון הבריטי לחקר מדיניות יהודי אירופה ובדק היכן היהודים הכי מרוצים מחייהם.

המחקר בחן, בין היתר, את ביצועי הממשלות באירופה בכל הקשור לפרמטרים המרכזיים הנדרשים לצורך קיום ושגשוג חיים יהודיים, דוגמת פעילות מעשית נגד אנטישמיות והבטחת ביטחון הקהילה היהודית, כמו גם חופש דת, טיפוח תרבות יהודית ואפילו הצבעות המדינה בעד ישראל באו"ם.

המחקר גם שקלל את ביצועי הממשלות בסקרים קודמים שסקרו את תחושות הביטחון של יהודי אירופה, כמו גם את אחוז היהודים שחוו תקריות אנטישמיות באופן אישי ושיעור תושבי המדינה שמחזיקים בדעות שליליות נגד יהודים וישראל.

מתוך 12 המדינות שבהן מתגוררים מרבית היהודים באירופה, בצרפת תחושת הביטחון של היהודים היא המעורערת ביותר. ככל הנראה, זו אחת הסיבות לכך שצרפת היא גם מהמדינות שנוקטות את מרב הצעדים הנדרשים להבטחת קיומה של הקהילה היהודית. בלגיה היא המדינה שנוקטת הכי פחות פעולות למען החיים היהודיים במדינה.

המדינות שבהן מרגישים היהודים באירופה הכי בטוחים הן דנמרק והונגריה. הונגריה אף דורגה במקום הראשון עם המספר הנמוך ביותר של יהודים שחוו התקפות אנטישמיות, ומיד אחריה ניצבת איטליה.

ממאה הנקודות המקסימליות שהוענקו למדינות השונות במחקר, בלגיה (60), פולין (66) וצרפת (68) קיבלו את מספר הנקודות הנמוך ביותר. השיעורים הגבוהים ביותר היו בהונגריה (79), איטליה (79) ודנמרק (76), ואחריהן בריטניה ואוסטריה (75), הולנד (74), שוודיה (73), גרמניה (72) וספרד (70).

הנתונים שעליהם התבסס המחקר, שנערך על ידי ד"ר דניאל סטייצקי מהמכון לחקר העם היהודי בלונדון, הגיעו מסקרי דעת קהל בשנים האחרונות, כולל המעקב של הקרן לפעולה והגנה מפשעים אנטישמיים ומדיווחים רשמיים של האיחוד האירופי ששולבו עם נתוני מחקר עצמאיים.

כדי להסביר את השקלול, ניתן לומר שלפי השיטה הזו, גרמניה קיבלה 72 נקודות מכיוון שלמרות היותה הטובה ביותר (89) במדיניות ממשלתית המשפיעה על יהודים והיותה הוגנת מבחינת רמת האנטישמיות, אבטחה נמוכה (46) וערכים אחרים פגעו בביצועים.

למרות ההגבלות, לא צפויה עזיבה

יואל מרגי, נשיא הקונסטיטואר (הגוף המייצג את כלל הארגונים היהודיים) בפריז, מרוצה מאוד מהמחקר המקיף, אבל מודה שלא הופתע מהנתונים לגבי ארצו, שבה מתגוררת הקהילה היהודית הגדולה ביותר ביבשת אירופה.

"הנתונים תואמים לתחושות שלנו. רק השבוע ראינו את עליית הקיצוניים מימין ומשמאל בבחירות בצרפת. למרות הצעדים החיוביים שנקטה ונוקטת הממשלה, יהודי צרפת אינם מרגישים בטוחים. אנחנו צריכים להילחם באנטישמיות ובאנטי־ציונות לא רק ברמת הממשלה אלא יותר ברמת האוכלוסייה. אנחנו צריכים למנות מתאם לאומי במיוחד בנושא אנטישמיות ולא רק לגבי גזענות ושנאת זרים", אומר מרגי ל'בשבע'.

לדעתך קשה היום להיות יהודי באירופה יותר מאשר לפני עשר שנים או חמש־עשרה שנים?

"לכל אורך חיי היהודים היה קשה להיות יהודי בגולה, אבל תמיד היינו שמחים בחלקנו. יש אנטישמיות בכל רחבי אירופה, ועכשיו בצרפת הימין והשמאל הקיצוניים התחזקו והדבר הזה נותן לנו עוד סיבות לדאגה לעתיד. מצד שני, מעולם לא היה שגשוג כזה של בתי כנסת, חינוך יהודי, מסעדות כשרות וגאווה בחיי היהודים בצרפת. יש בפריז קהילה יהודית גדולה ויש פרדוקס אמיתי בין זה ובין מה שקורה - יש אנטישמיות ואנטי־ציונות, יש אסלאם קיצוני שהולך ומתחזק".

דווקא בצרפת נראה שהפחד ניכר ויש יהודים שעוזבים ועושים עלייה ישראל.

"נכון שהדאגה לעתיד מכרסמת בנו כבר עשרות שנים, אבל אנחנו לא מוכנים לוותר. אני לא חושב שיש יהודים בצרפת שמסתירים את עצם יהדותם. יש יהודים שעוזבים כמה אזורים ופרברים שבהם קשה להיות יהודי ובכלל אזרח דמוקרטי של צרפת. לדעתי יש הקבלה - במקום שבו יהודים מודאגים מעתידם, כל אזרח צרפתי צריך לדאוג למקומו. בזמן שיהודים עוזבים מקום מסוים, גם הדמוקרטיה עוזבת אותו.

"האווירה היא מאוד לא פשוטה, אבל יש לנו כמה חברי אמת בהנהגה הצרפתית, ואנחנו נמשיך להתמודד עם האתגרים, נמשיך בדרך שלנו ונהיה סגורים על הזהות שלנו. אנחנו לא מוכנים לוותר על חלקים בזהות שלנו - לא בנושאי דת כמו שחיטה וברית מילה, לא בנושאי זהות יהודית, לא לגבי הקשר שלנו הבלתי ניתן לניתוק שלנו ממדינת ישראל ומבירתה ירושלים. אם אנחנו חוששים, אז אנחנו חלשים. עלינו להיות אמיצים, כי לאורך כל ההיסטוריה צלחנו כל אתגר".

גם בלגיה היא מדינה שמסתמנת כבעייתית מאוד במחקר, אבל פיליפ שרף, סגן נשיא פורום הקהילות היהודיות באנטוורפן שבבלגיה, אומר לנו שהוא לא צופה שההגבלות על השחיטה יביאו לגלי הגירה לישראל או למדינות אחרות בעולם.

"ההחלטה ביום שישי סימנה לנו ניצחון בעד השחיטה בבריסל, וזה היה משהו סימבולי, כי בריסל היא עיר הבירה של בלגיה, ואנחנו מאוד מקווים שזה ישפיע על החלקים האחרים של בלגיה וגם על מדינות אחרות שיבינו שחופש הדת הוא דבר שאי אפשר לוותר עליו", הוא אומר.

אני בטוח שכבכיר בארגון יהודי בבלגיה, אתה יכול להעיד כי הנתון שהמדינה שלך נחשבת למקום מאוד לא חיובי לחיים היהודיים, משקף משהו מהאמת.

"ראינו במחקר שפורסם שיש מדינות רבות שעושות המון למען המאבק באנטישמיות, אך האזרחים מרגישים הרבה פחות מוגנים. נושא האנטישמיות צריך לעלות למודעות לא רק של הפוליטיקאים אלא גם של האזרחים הפשוטים. יהודים מרגישים שטוב להם בבלגיה וממשיכים לחיות בה, אבל אין ספק שיש בעיות ביטחוניות והרבה מאוד מחברי הקהילה נתקלו באירועים אנטישמיים שהתגברו מאוד בחודשים האחרונים. אנחנו צריכים לשים את נושא המאבק באנטישמיות במרכז סדר היום של הממשלה ושל הממשלים האזוריים כך שהדבר יחלחל מלמעלה למטה ואנטישמיות תהיה דבר לא לגיטימי שיהיו עליו עונשים כבדים".

יושב ראש איגוד הארגונים היהודיים באירופה, הרב מנחם מרגולין, מצביע על חשיבות עריכת המחקר, אבל גם מודה שהנתונים העולים ממנו מטרידים. "מטרת המחקר שערכנו אינה להתנגח בממשלה זו או אחרת ובוודאי שלא לבייש או לנהל קמפיין נגד ממשל זה או אחר. כוונתנו לייצר תשתית מדעית השוואתית על איכות החיים היהודיים במדינות אירופה השונות, ולאפשר למנהיגי הקהילות ולראשי הממשל לדעת אילו צעדים מעשיים נדרשים כדי להתגבר על האתגרים שעימם נאלצים יהודי אירופה להתמודד כיום", אומר לנו הרב מרגולין.

כמי שיושב דרך קבע בבלגיה, איך ההתרשמות שלך מהמציאות לעומת המחקר?

"העובדה שישנם תושבים שמחייכים אלינו ברחוב, שקיימת הרגשה כללית שהממשלה מקשיבה לצורכי הקהילה ושאין תחושת פחד נוכחת, אין פירושה שהמדינה אכן עושה את המרב כדי להבטיח את התפתחותה של הקהילה היהודית. בלגיה היא באמת שהתושבים בה מרוצים באופן כללי, אך כשיורדים לפרטים רואים שהמדינה עושה הכי פחות למען המשך החיים היהודיים בה בהשוואה לכל שאר מדינות אירופה.

"הממשלה הבלגית, שקיבלה את הציון הנמוך ביותר במחקר, צמצמה משמעותית את האבטחה סביב הקהילות היהודיות אפילו בלי להתייעץ איתן, אסרה שחיטה כשרה, וקיים בה איום גם על נושא ברית המילה. היא גם לא מינתה מתאם פעולות למאבק באנטישמיות. מצד שני, בלגיה היא לא המדינה הכי גרועה מבחינת איומים ביטחוניים, ואין ליהודים שם חרדה קיומית על בסיס יומיומי. המדד הוא לא היכן יהודים מרגישים פחד, כי אם היו מרגישים כך, הם ממילא היו עוזבים את המדינה".

הנתונים, אם כך, מבלבלים מעט. מה השורה התחתונה שאתם רוצים להראות במחקר הזה?

"אנחנו באמת רוצים לאפיין איזו מדינה עומדת בכל הכוח מאחורי ההצהרה ש'אירופה ללא יהודים אינה אירופה'. זה לא מתבטא הרי בטקסים או בכנסים בנושאי אנטישמיות, אלא בעמידה נחושה על כל הצרכים הנדרשים כדי לקיים את חיי הקהילות היהודיות בכל מדינה באירופה באין מפריע".

הרב מרגולין, יאמרו לך שהירידה בתחושת הביטחון באירופה צריכה להביא את יהודי היבשת למסקנה אחת פשוטה: שהבית האמיתי שלהם הוא במדינה היחידה של העם היהודי - ישראל.

"אני יכול לומר שמדינת ישראל כמדינה יודעת עד כמה היא זקוקה לקהילות יהודיות חזקות ברחבי העולם. ישראל אומנם חזקה ועוצמתית בפני עצמה, אבל היא תלויה גם במדינות העולם הגדול, שבהן הרבה פעמים המדיניות מתבססת על פעילות ארגונים יהודיים חזקים.

"פרט לזה, הרוב הגדול של יהדות אירופה - ואני מדבר על כ־85 אחוזים מהיהודים - בכלל לא מזוהים ככאלה, והדבר האחרון שהם חושבים עליו הוא לעלות לישראל. האתגר הכי גדול של ראשי הקהילות היהודיות בימים אלה הוא לחבר את היהודים בגולה ליהדותם. אחרי שנצליח במשימה הזו, נוכל לדבר על עלייה לישראל. אני אומר שכל עוד יהודים חיים כאן, הממשלות חייבות לוודא שיהיה לנו חופש דת, שהחיים היהודיים והתרבות היהודית יוכלו להתקיים, משום שהיהודים היו חלק חשוב מהאוכלוסייה האירופית לאורך כל השנים".

"אפס סובלנות כלפי אנטישמיות"

הכינוס שבו הוצג המחקר הייחודי התקיים בבודפשט בירת הונגריה. הונגריה נחשבת כבר שנים רבות למדינה שיהודים יכולים להסתובב בה באין מפריע כשכיפה לראשם וציצית משתלשלת מחולצתם. הרב שלמה כובש, הרב הראשי של EMIH (איגוד הקהילות שומרות המצוות בהונגריה) מסביר לנו כי "במשך השנים האחרונות יהודי הונגריה מרגישים שמצבם במדינה משתפר, ואנחנו שמחים שגם המחקר תומך בתחושות שלנו".

לדבריו, "עבודה משותפת ואינטנסיבית של הקהילה היהודית וממשלת הונגריה שכוללת שינויים חוקתיים, מיקוד של המשטרה בטיפול בתקריות אנטישמיות ומהלכים אחרים הביאו במהלך השנים לשיפור ניכר בביטחון של היהודים באופן ישיר ומיידי. מהצד השני, הקהילה היהודית והממשלה פועלות יד ביד גם לשינוי התודעה הציבורית כלפי יהודים. מדובר בתהליך שלוקח זמן ויימשך דורות קדימה, אבל כבר שנים שממשלת הונגריה יחד עם הקהילות היהודיות והליגה למען הפעולה והגנה (APL) האחראית על לחימה באנטישמיות פועלות לשינוי".

איך זה בעצם מתבטא?

"אתן שתי דוגמאות. הראשונה - הקהילה היהודית מאוד מעורבת בגיבוש ושינוי תכני מערכת החינוך כדי לעורר את העניין ולשנות את התודעה הציבורית כלפי העם היהודי. שנית, גם ההחלטה על העברת האחריות לבניית מוזיאון השואה החדש בבודפשט לידי הקהילה היהודית מראה על רצון לפעול לשינוי המצב בטווח הארוך יותר".

סגן ראש ממשלת הונגריה זסולט סמיין, שהשתתף בעצמו בכנס ושוחחנו עימו, מבקש שוב ושוב להזכיר את העובדה שהממשלה ההונגרית אינה מוכנה להשלים עם כל סוג של פשע אנטישמי. "להונגריה יש אפס סובלנות כלפי אנטישמיות. שיעורי השואה הם חלק מתוכנית הלימודים בבתי הספר שלנו, והכחשת השואה במדינה היא בלתי מתקבלת על הדעת".

אנטישמיות מזוהה עם אנטי־ישראליות בשנים האחרונות. גם מבחינתכם זה כך?

"אנחנו אכן מזהים את המצב הזה ונאבקים גם בו. אנחנו לא אוהבים סטנדרטים כפולים, ולעיתים קרובות חלק מחברות האיחוד האירופי מאמצות מדיניות של סטנדרטים כפולים בכל הנוגע לישראל, למשל מימון של ארגונים לא ממשלתיים שהם מאוד אנטי־ישראליים".

בלגיה מגבילה את החיים היהודיים בשנים האחרונות באמצעות איסור שחיטה בחלקים נרחבים ממנה. יש עוד מדינות שבהן קיים תהליך כזה. אתה יכול לומר - אצלנו זה לא יקרה?

"גינינו את בלגיה על איסור השחיטה הכשרה. אני יכול לומר בבירור שאצלנו זה לא יקרה, כי אנחנו מבינים באופן הכי ברור שאי אפשר לשים את זכויות בעלי החיים מעל זכותם של מיעוטים דתיים לקיים את דתם באופן חופשי".

שיחות רבות שערכנו עם נציגים שהגיעו מהמדינות השונות ברחבי אירופה לימדו אותנו כי בהרבה מאוד מקומות היהודים מבחינתם חשים שאפשר להמשיך בחייהם גם אם הביטחון מתערער, לעיתים גם אם חלה החרפה משמעותית ברמת ההתנכלויות האנטישמיות. בסיום הכנס הצביעו המשתתפים, נציגי הארגונים היהודיים הבולטים באירופה, על שורה של מסקנות והמלצות למאבק באנטישמיות שהועברו לקובעי מדיניות בממשלות אירופה.

אבל מבט אחד קטן רק על הימים האחרונים מראה שהאנטישמיות אינה נרגעת לא באירופה וגם לא בארצות הברית, שם התגברו ההתנכלויות ליהודים באופן משמעותי, כשהזיהוי בין אנטישמי לאנטי־ישראלי הולך ומתפוגג. יהודי, גם אם יהיה מנטורי קרתא, עלול להיות מותקף באירופה בשל פעילות שקשורה ליחסי ישראל והפלשתינים. מהכנס בבודפשט יצאה כמובן בשורה ותקווה אופטימית, אבל שררה בו גם ריאליסטיות לגבי המצב הנוכחי.

***