הצליחו להפתיע אפילו את חברי מפלגותיהם. לפיד ובנט בהצהרה על פיזור הכנסת
הצליחו להפתיע אפילו את חברי מפלגותיהם. לפיד ובנט בהצהרה על פיזור הכנסת צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

למרות שלכולם היה ברור שלשם זה הולך, הודעתו של ראש הממשלה היוצא נפתלי בנט ביום שני השבוע הדהימה את המערכת הפוליטית. למען האמת, יום שני בכנסת החל כיום רגוע למדי. התחושה במסדרונות הייתה שלראשונה זה שבועות ארוכים, השבוע לא צפויה טלטלה רצינית לקואליציה. הסיבה לכך הייתה שמראש לא היו על סדר היום נושאים נפיצים או הצבעות קריטיות מצד הקואליציה, מאחר שהחרם של חבר הכנסת ביטון נמשך.

במהלך דיוני המליאה אף התגלה קונצנזוס נדיר בין כל סיעות הבית באירוע לזכרו של חבר הכנסת לשעבר אילן גילאון ז"ל, שבו כמעט מכל המפלגות, משמאל ומימין, עלה נציג להספיד את איש מרצ שהלך לעולמו לפני כחודש.

אלא שאז החלה הדרמה. לקראת אותו סוף דיון לזכרו של גילאון, ולפני ההצבעה על הצעות אי־אמון שבועיות, נכנסו למליאה בנט ולפיד. לפיד היה נראה טרוד, עייף ומודאג. בנט, לראשונה מאז פתיחת כנס הקיץ, היה מחויך. שעה מאוחר יותר יצאה ההודעה הדרמטית כי "לאחר שמוצו כל הניסיונות לייצב את הקואליציה, ראש הממשלה נפתלי בנט וראש הממשלה החליפי יאיר לפיד סיכמו כי הצעת החוק לפיזור הכנסת תובא בשבוע הבא לאישור הכנסת. לאחר אישורה תתבצע הרוטציה באופן מסודר".

יהיה קשה לתאר עד כמה ההודעה הותירה בהלם מוחלט את כל חברי הכנסת. פחות מחמש שעות קודם לכן דיבר לפיד על העברת תקציב 2023 כמטרת־על שחייבת להתבצע. ליברמן בישיבת סיעתו אמר דברים דומים. גם באופוזיציה איש לא צפה את המהלך של בנט, וויכוחים נרחבים התקיימו לאורך כל אותן שעות בין הסיעות השונות לגבי העלאת החוק לפיזור הכנסת שיזמו ביום רביעי השבוע. אלא שבזמן שבאופוזיציה ספרו אצבעות לקראת יום רביעי, בנט החליט לטרוף את הקלפים.

גם בתוך סיעת ימינה רוב השחקנים לא ידעו על המהלך, שהפור עליו נפל רק בסביבות השעה ארבע אחר הצהריים. הדמות הבולטת ביותר שנותרה מחוץ ללופ האירועים הייתה איילת שקד, עד לא מזמן האדם הקרוב ביותר לבנט במערכת הפוליטית, שזכתה לדעת על החלטתו רק דקות ספורות לפני שיצאה ההודעה. לעומת זאת, מתן כהנא ידע על כך והיה מעורב בדיונים בכל השעות שקדמו להודעה.

נכווה ממניפולציות

מי שנאלצו באופן מיידי להתארגן מחדש למציאות הפוליטית הם אנשי הליכוד, שכבר מספר שבועות מנהלים קרב איתנים בתוך שורות המפלגה סביב השאלה אם עדיף להקדים את הבחירות או דווקא לנסות להקים ממשלה חליפית בכנסת הנוכחית. רוב חברי הכנסת של הליכוד, במיוחד השמות הבולטים שבהם, סברו לאורך כל הזמן כי עדיף לליכוד לפזר את הכנסת. בין הדמויות הללו נמצאים דודי אמסלם, דוד ביטן, אמיר אוחנה, ישראל כ"ץ ויריב לוין. לעומת זאת, המתנגד הגדול ביותר בליכוד לפיזור הכנסת בעת הזאת הוא לא אחר מאשר יושב ראש האופוזיציה נתניהו, שמעדיף להרכיב ממשלה בכנסת הנוכחית.

לאור רצונו של נתניהו והסיטואציה הפוליטית החדשה, נכנסו בליכוד למרוץ נגד השעון כדי לנסות להרכיב ממשלה חליפית בכנסת הנוכחית. במטרה למנוע זאת, ניסו בנט ולפיד להקדים את ההצבעה על הצעת החוק לפיזור הכנסת לשבוע החולף, אך הייעוץ המשפטי של הכנסת אמר כי הדבר אינו אפשרי, עקב בקשת הליכוד שלא לאשר זאת.

"המטרה היא לנסות להרכיב ממשלה בכנסת הנוכחית, אבל בכנות, אין לזה המון סיכויים", אומר גורם בכיר בליכוד. "הסיבה היחידה שאנחנו מנסים היא בגלל שנתניהו רוצה. אבל אני לא רואה איך זה יכול להתרחש".

מי בדיוק המועמדים מבחינת הליכוד? הרי גם תקווה חדשה וגם בני גנץ הבהירו שאין על מה לדבר.

"עם תקווה חדשה זה באמת לא אפשרי בשום צורה. הם הבהירו בצורה הכי ברורה שהם לא ייתנו לזה יד, ואני לא רואה שניסיונות הגישוש איתם יובילו לאיזושהי תוצאה. אצל גנץ זה יכול להיות שונה, אבל אנחנו מדברים רק במישור תיאורטי, כי בפועל אני מאמין שאנחנו הולכים לבחירות".

ויש גם מי שאופטימי יותר. "לא הייתי סותם את הגולל על הכנסת הנוכחית. עד שהיא לא מתפזרת סופית הכול יכול לקרות. כבר היו דברים בעבר, למשל עם שאול מופז בזמנו, והם יכולים לקרות גם הפעם", אומר יועץ התקשורת אביב בושינסקי, לשעבר יועצו של בנימין נתניהו.

עד כמה נתניהו באמת רוצה להרכיב ממשלה בכנסת הנוכחית?

"זה לא רק הוא. יש הרבה מאוד שחקנים שלא רוצים בחירות. החרדים לא רוצים בחירות. הם הבהירו את זה בכל צורה אפשרית. בסוף נתניהו צריך לתת להם משהו ולכבד את הרצונות שלהם, במיוחד אחרי שהם הבהירו שהם ממש לא בכיס שלו, וכבר תקופה ארוכה שהם מפלרטטים עם בני גנץ. תוסיף לזה שורה של מפלגות שאין לדעת אם יעברו את אחוז החסימה, וגם את בני גנץ שכיום מצבו בסקרים נהדר, אך ממש לא בטוח שזה יהיה המצב בעוד חמישה חודשים - ותראה שיש הרבה גורמים שהאינטרס שלהם הוא דווקא להרכיב ממשלה בכנסת הנוכחית".

אם זה המצב, למה אנחנו רואים בעיקר אמירות חד־משמעיות של סער וגנץ שאין סיכוי לממשלה חליפית בכנסת הנוכחית?

"לדעתי זה כי השחקנים עדיין לא עם הגב אל הקיר. ברגע שזה יקרה, יכולים לזוז דברים".

ההעדפה של נתניהו להרכבת ממשלה בכנסת הנוכחית מתבססת על ניסיון של ארבע מערכות בחירות מחד גיסא, ותוצאות הסקרים לאורך כל השנה מאידך. בשני הפרמטרים הללו נתניהו רואה שוב ושוב שאין לו 61 אצבעות שילכו איתו לממשלה לאחר הבחירות. אך אם עד להתפטרותו של בנט ביום שני חלקים נרחבים במערכת הפוליטית האמינו כי תקום ממשלה חליפית, עכשיו הרוב מאמינים שהאופציה עברה.

"הבעיה המרכזית היא שרוב השחקנים סנדלו את עצמם באירוע הזה", אומר נדב שטראוכלר, יועץ אסטרטגי ושותף במשרד 'לניאדו שטראוכלר תקשורת ואסטרטגיה' ולשעבר יועצו של נתניהו. "לכל אחד מהם היו הסיבות שלו להבטיח שהוא לא ישב עם נתניהו, וגם אם הוא היה רוצה לשנות זאת עכשיו, הרכבת כבר יצאה".

עד כמה נתניהו מאוכזב מהעובדה הזו?

"כנראה שמאוד. אם זה היה תלוי רק בנתניהו הוא היה מעדיף להימנע מבחירות, אבל זה לא תלוי רק בו. בסוף נתניהו, בשונה מבנט, רחוק מלהיות הרפתקן. הוא בדרך כלל יעדיף לבחור באופציה השמרנית. אבל היא לא באמת קיימת כרגע על השולחן".

"נתניהו כבר נכווה יותר מדי פעמים מניסיון לעשות מניפולציות", אומר בושינסקי. "ב־2001 הוא אמר שאם הכנסת לא תתפזר הוא לא יתמודד על ראשות הממשלה מול ברק; הכנסת לא התפזרה, הוא לא התמודד ולקחו לו עוד שמונה שנים לחזור לשלטון. לכן אם תהיה לו ממשלה ביד בכנסת הנוכחית, לדעתי הוא לא יהסס לקחת אותה".

אלא שנכון לכתיבת שורות אלה, האופציות הללו, כאמור, לא ממש קיימות. אנשי תקווה חדשה מחרימים כל רעיון של ממשלה עם נתניהו, ורק מחריפים את הטונים יותר ויותר. מהצד השני, בני גנץ אומנם אינו מדבר בחריפות נגד הישיבה עם נתניהו, אבל כן פוסל זאת בכנסת הנוכחית. הסיבה לכך היא חוסר האמון המשווע בין השניים לאור התנהלותו של נתניהו בפיזור ממשלת הרוטציה ביניהם. נתניהו מודע לבעיה הזו, וחדי העין והאוזן יכלו לשים לב שבניגוד להצהרות אנשי ליכוד כי אין הבטחות לשריונם של שיקלי, סילמן ואורבך ברשימת הליכוד הבאה, נתניהו דווקא רמז בצורה ברורה למדי כי הוא עומד לשריין את השלושה אם הדבר יתאפשר משפטית. מה שעומד מאחורי דבריו של נתניהו, והשריון בפועל לכשייעשה רלוונטי, הוא הרצון להוכיח לגנץ כי הפעם כל ההסכמים יכובדו במלואם.

בובת הוודו של הימין

לצד הסיכוי התיאורטי להקמת ממשלה בכנסת הנוכחית, רוב הסיכויים שבשבוע הבא יוכרזו הבחירות לכנסת ה־25, שצפויות להיערך בסוף חודש אוקטובר, כשחלק מהדיווחים מדברים אף על השמונה בנובמבר. מדובר על מערכת בחירות של 140 יום - נתון קיצוני אפילו במונחים ישראליים.

אחת השאלות המרכזיות שתעסיק את גוש הימין בסבב הנוכחי היא כיצד, לאחר ארבע מערכות בחירות שבהן לא היה לנתניהו רוב של 61 בקלפי, המשוואה תשתנה הפעם. נתניהו עצמו, כאמור, כלל לא בטוח שהמצב אכן ישתנה. "יש סיכוי, זה קשה, אבל לא בלתי אפשרי. לטובת זה הוא צריך לייצר מומנטום מאוד משמעותי לקראת הבחירות. כרגע הוא נמצא במומנטום חיובי, אבל יש עוד הרבה זמן עד לבחירות", אומר שטראוכלר.

מה יכול לעזור לו לשמר את המומנטום הזה?

"העובדה שבאופן נדיר למדי הוא לא מגיע כראש ממשלה למערכת הבחירות הזאת. בכל הסבבים הקודמים זה לא היה לו, ועכשיו זה פרמטר משמעותי שהשתנה, ואני חושב שהוא בהחלט יכול לסייע לו".

גם בליכוד מעריכים שהעובדה שלפיד יגיע לבחירות הקרובות מכס ראש הממשלה תשרת את נתניהו במשימתו לחזור לשלטון. "העובדה שלפיד מגיע כראש ממשלה תתרום לנו המון", אומרים בכירים במפלגה. "זה הופך את הקרב למאוד ברור. בפעם הקודמת לפיד היה יכול לשחק את המשחק שאיכשהו שכנע את הציבור שהוא לא רץ לראשות הממשלה. הפעם זה לא אפשרי, כי הוא מגיע מהעמדה הזאת. זה יעזור לנו להוציא את הקהל שלנו לקלפי".

כלומר, התקווה שלכם היא שהפעם זה ייראה כמו קרב ראש בראש בין שני מועמדים?

"בהחלט. הרי ברגע שהוא רץ לראשות הממשלה הוא יכול לקחת קולות ממרצ ולהוריד אותם מתחת לאחוז החסימה. במקרה כזה אנחנו ניהנה מהסיטואציה ונקבל שני מנדטים נוספים לגוש".

התסריט שבו מרצ לא עוברת את אחוז החסימה אינו תלוש מהמציאות. בסקרים הראשונים שנערכו לאחר התפטרות בנט, ביום שלישי השבוע, מצבה של מרצ היה קשה. בחלק מהסקרים היא עברה בקושי רב את אחוז החסימה, ובחלקם היא נותרה מתחתיו. לצידה נמצאות גם רע"ם, תקווה חדשה וימינה, כשלגבי השתיים האחרונות כלל לא ברור באיזו קונסטלציה הן ירוצו, אם בכלל. במרצ כבר תקופה יודעים על המצב הקשה בסקרים, והשר פריג' מנסה בשבועות האחרונים להתחיל מהלך לאיחוד עם מפלגת העבודה – אך במפלגתה של מיכאלי פוסלים זאת על הסף.

גם שטראוכלר סבור כי התסריט שהריצה של לפיד בבחירות כראש ממשלה תוביל לנפילת אחת ממפלגות הגוש סבירה למדי. "צריך לזכור מה היה כאן בבחירות האחרונות. לפיד התנהל בבגרות מרשימה ונתן לכל המפלגות הקטנות לעבור את אחוז החסימה. זה הוביל אותו לכס ראש הממשלה. אלא שהפעם זה יהיה אחרת, כי עצם המעמד מביא קולות. אם אחת המפלגות תסיים מתחת לאחוז החסימה, הוא יתקשה להוביל מהלך דומה שוב".

"הפעם הקמפיין של נתניהו אמור להיות קל יחסית. קודם כול, הוא מצא את בובת הוודו מהשמאל שהוא היה צריך", מסביר בושינסקי. "לפיד ישמש כשמאל שממנו צריך להיזהר, יהיה קל להדביק לו את זה. דבר נוסף, בסוף בסוף, מי שרשום בהיסטוריה כמי שהקים ממשלה עם הערבים זה לפיד ולא ביבי. הוא זה שהביא אותם לקדמת הבמה. הסיסמה תהיה מאוד פשוטה: 'לפיד הרכיב ממשלה עם הזועביז'. ללפיד יהיה מאוד קשה להתנער מהתיוג הזה".

כלומר, הליכוד יבנה על קמפיין הפחדה כדי להביא את ה־61.

"כן. יש לזה כמה יתרונות. בראש ובראשונה, ביבי מומחה בקמפיינים כאלה. אין מי שיודע לעשות זאת טוב יותר ממנו. בכללי, הוא ירוץ עכשיו במערכת הבחירות התשיעית שלו. אין אף מנהל קמפיינים בארץ, לא רק פוליטיקאי, שניהל כל כך הרבה מערכות בחירות. הוא ניהל כאן מערכות בחירות עוד לפני שהיה גוגל. הוא יודע את העבודה הזאת והוא עושה אותה מעולה. דבר שני, קמפיין כזה מוציא אנשים להצביע. צריך לזכור, נתניהו כרגע עומד בסקרים על 60-59 מנדטים. הוא לא צריך הרבה בשביל להשיג את היעד שלו".

"המנדט ה־61 לא יגיע ממפלגות לווין"

בעוד בליכוד מחפשים את הדרך למצוא את המנדט ה־61, ישנו שחקן אחד שהקדמת הבחירות תפסה אותו במצב בעייתי. הכוונה כמובן לחבר הכנסת שיקלי. בתחילת השבוע הגיש שיקלי את עתירתו לבית המשפט המחוזי נגד החלטת ועדת הכנסת להפריש אותו ממפלגת ימינה, אשר מונעת ממנו להתמודד עם רשימה שמכהנת כיום בכנסת. אלא שכלל לא ברור האם המחוזי יקבל את עתירתו. לאור המצב שנוצר, שיקלי צפוי להגיש בקשה לצו מניעה, כך שההפרשה שלו תוקפא ולמעשה תתבטל בפועל, והוא יוכל לרוץ ברשימה קיימת. המשמעות של המהלכים הללו דרמטית, שכן אם בית המשפט אכן יאפשר לו לרוץ ברשימה קיימת, סביר להניח שהוא ישוריין בליכוד ולא יקים מפלגה חדשה. אלא שבינתיים, לאור חוסר הוודאות, שיקלי בונה במרץ מערכת מפלגתית שאיתה יוכל להתמודד בבחירות הקרובות.

"לא כדאי לפסול אפשרות שנתניהו יסייע לשיקלי לעבור את אחוז החסימה כמו שהוא עשה בפעם הקודמת עם סמוטריץ'", אומר בושינסקי, "יש לו כמה יתרונות בזה. קודם כול, זה עוד מאגר מנדטים שלפחות חלק מהקולות של ימינה ותקווה חדשה ייקלטו שם. דבר שני, זה גם יכול לעזור לו לפתור את בעיית השריונים שנוצרה לו. יחד עם שמות כמו גל הירש זאת יכולה להיות מפלגה אטרקטיבית לקבוצה מסוימת וזה יכול לשרת אותו. והדבר שאולי הכי ידרבן את ביבי לעשות את זה הוא העובדה שחלק מהקולות שמפלגה כזו תקבל יגיעו מסמוטריץ' ובן גביר, וזה אולי ימנע מהם להיות דו־ספרתיים".

זה בגלל שנתניהו מעדיף תמיד שותפות קטנות יותר, או ספציפית בגלל שזה סמוטריץ' ובן גביר?

"גם וגם. קודם כול, נתניהו מעדיף שותפות קטנות. אבל מעבר לזה, מדובר בשני אגוזים קשים מאוד לפיצוח. סמוטריץ' הוא אגוז קשה, וההתעקשות שלו לא ללכת עם רע"ם תעיד על כך. גם בן גביר הוא עדיין אגוז קשה לעיכול. עם מספר מנדטים גבוה נתניהו יצטרך לתת לו שר בכיר. לכן הוא יעדיף אותם קטנים".

הרצון של נתניהו להקטין ככל הניתן את מפלגת הציונות הדתית צפוי להוביל לקמפיין שתייה אגרסיבי של הליכוד. "הפעם אין חשש שמישהו בגוש לא יעבור. הרי כולם נעולים גבוה מעל אחוז החסימה. לכן נתניהו ילך לקמפיין הזה בכל הכוח וינסה להביא כמה שיותר קולות", אומר שטראוכלר.

זה בכלל יהיה קמפיין אפקטיבי? הרי היום כבר ברור לאנשים שלא באמת צריך להיות מפלגה גדולה כל כך כדי לקבל ראשות ממשלה.

"לדעתי עדיין יש הבנה בציבור שחשוב שמפלגת השלטון תהיה גדולה. אין ספק שאם הליכוד מביא 35 מנדטים ומעלה יש לזה אפקט משמעותי. העניין הוא שלמזלו של נתניהו, גם בצד השני ילכו על קמפיין דומה, רק ששם מישהו באמת עלול לסיים מתחת לאחוז החסימה".

ובימין לא? הרי שיקלי לא נמצא מעל אחוז החסימה בסקרים. קמפיין שתייה עלול לפגוע גם בו.

"אני לא רואה את שיקלי מצליח להרים מפלגה שתעבור את אחוז החסימה בכל מקרה. אני לא רואה אותו מצליח לייצר מספיק מומנטום בשביל לעבור. הוא צריך שילוב של סוג של נס או תרחיש שאי אפשר להצביע עליו כרגע לצד שיבוץ מאוד מדויק של אנשים ברשימה. בכללי, במערכת בחירות כזאת המנדט ה־61 לא יגיע ממפלגות לוויין. אין ספק שיש מקום לעוד מפלגת ימין שתהיה בתפר שבין הליכוד לסמוטריץ', אבל היא לא תצליח לקום עכשיו".

***