איתמר ליברמן
איתמר ליברמן יהודית ליברמן

השנה ביום ירושלים לבשתי חולצה לבנה. תגרה אלימה בין שני תלמידים הכתימה אותה בכתם של קפה שחור. הכתם הסתלק בתהליך הניקוי אך המציאות העגומה במסדרונות בתי הספר נותרה בעינה.

עוד שנה נחתמת (ונכתמת) בזירה החינוכית כשהיא סובלת מכאב כרוני. משתעלת פה, חובשת שם פלסטר, דומעת. כולנו נחשפים במיוחד בימים אלה לבעיות הרבות שהיא מציפה. מול ילדים רכים עם תסיסה מדהימה של חיים עומד מנגנון הכוונה מבולבל ומקובע. נוכח ילד שזקוק לצורכי הקיום הבסיסיים לגידולו, ניצבת מערכת חולה ורפוסה שעוסקת בהישרדות, רודפת אחר כל פיסת הצלחה ותעודות הוקרה ומתנערת מתהליכים אמיתיים.

כמורה אני חווה מדי יום זירה מצולקת ומדכאת ומתמלא בתסכול. שואל את עצמי מתי אזכה לספק את מה שחניכיי – "חומרי הגלם" היקרים זקוקים לו: לתשתית של בטחון וביטוי אישי. אך המגמה היא דווקא לנפח את הילד בידע על חשבון צדדים אלו.

אינני יכול להישאר אדיש ולכן אני משתדל להשפריץ פה ושם טיפות של שפיות ושמחה. מקפיד על אוזן קשובה לצרכיהם ולהעניק מעט עידוד. לעתים מתפקד כ"ליצן חינוכי" שדרכו אני מנסה לרפא חלקים נפשם. חרף הניסיונות להכניס קצת אנושיות למרחב גם בי ניכרת ההשפעה המזיקה בעקבות אובדן דרך חינוכי.

הגיע הזמן לפעול מתוך רצון להבריא את האטמוספרה החינוכית. לקיים שביתה כדי לבנות פה רוח חינוכית אחרת שתעצים תהליכים רציניים בדרך למערכת אנושית יותר – לטיפול באלימות, בקשיים רגשיים, ולתת ביטוי אישי לכל אחד. שתתמקד לא רק בהענשת תלמידים אלא בהאנשה.

בשביל זה צריך מרחבי למידה אנושיים, חדשניים, שמורכבים לא רק במורים אלא גם בדמויות שעוסקות בגוף ונפש. לפעול להעצמת המורה שלא ירגיש כמו חייל בודד בזירה מורכבת. העצמה לא רק דרך הכיס, אלא גם באמצעות נקיטת מעשים בשטח שהרי משבר משכורות המורים הוא רק קביים רעועות שמספקים מזור מועט לנכות קשה.

כל עוד לא יהיה רעידת אדמה של ממש לא תהיה אחרית למעגל הסחרור החינוכי שרק צובר תסכולים, מביא לסידוק מעמד המורים שבעקבותיו סובלים התלמידים שלא באשמתם מעונש הקשה מכול בעבורם- חוסר בהירות חינוכית.

בעייני המטרה לסיים פרשה בשיעורי תורה לא ראויה יותר מהדאגה למהות- לחינוך מצמיח אישי ורגשי שרואה את צרכי הילד. נכון גם לדלג על משוואה מתמטית במטרה להשיג עוד מדרגה בבניין האישיות של הילד. לצערנו מה שאנחנו רואים מדגיש את העובדה שלא הפקנו את לקחי הקורונה. עלינו אם כן לשאוף לנהל זירה בריאה ושמחה שממנה יצאו התלמידים כשבידם תעודה שלא מציגה נתונים ומספרים, אלא מדגישה את הצדדים האנושיים שבהם, את המידות והערכים, ושתשקף את המהות ואת מקומו האישי של כל תלמיד ותלמיד.

מקווה שנראה בקרוב שינויים אמיתיים במסדרונות בית הספר, ואוכל סוף סוף לשתות קפה בשלווה ולראות מסביבי ילדים בריאים ושמחים.