ניר אורבך
ניר אורבך צילום: נעם מוסקוביץ דוברות הכנסת

יו"ר סיעת ימינה ח"כ ניר אורבך מסביר בראיון לעיתון 'מקור ראשון' שיתפרסם במלואו מחר (שישי) כי ההחלטה לתמוך בפיזור הכנסת לא נבעה מההפגנות המתמשכות נגדו מול ביתו.

"שנה אני חי פה כמו ביעד מבוצר. שורקים לילדים שלי, קוראים לעברנו קריאות. זה מפריע ולא נעים, אבל זה לא מה שהכריע. ההחלטה התקבלה אחרי שראיתי שהציבור שלנו לא איתנו. השכנים שלי, חברים קרובים, הקהילה שלי. כשהחבר'ה שלי בבית הכנסת, בבית, אומרים לי 'חלאס, תעזוב כבר'. לא ההפגנות", סיפר אורבך.

לדבריו, "עד שלב מסוים הרגשתי שעדיין נותנים לנו צ'אנס, אבל ככל כשהיו יותר ויותר אירועים בתוך המליאה ובחוץ של הרמת ראש לאומנית ערבית, זה היה קו פרשת המים. אחרי תקופת הפיגועים, רמדאן, המהומות בהר הבית והדגלים באוניברסיטאות – אמרתי: עד כאן".

"ימינה בהובלת ראש הממשלה בנט, כמו שזה נראה היום, מכוונת לציבור שהוא לא הציבור שלי. אני שליח ציבור בלי ציבור בתוך המפלגה. רוב הציונות הדתית שהצביעה לימינה כבר לא נמצאת שם", הוסיף.

אורבך מעריך ששיחתו ביום שני בבוקר עם ראש הממשלה, שבה הודיע לו על כוונתו לתמוך בחוק לפיזור הכנסת שהליכוד היה אמור להעלות ביום רביעי הקרוב, היא שהביאה למפץ הפוליטי ולהקדמת הבחירות.

"ה'מכה בפטיש' הייתה השיחה שלי איתו ביום שני בבוקר. הוא הבין שאני נחוש בדעתי. התשובה שלי הייתה מאוד ברורה, שבשבוע הבא אני מצביע בעד פיזור הכנסת. אמרתי לו גם 'תקנות יו"ש לא יעברו, אני רואה שזה לא מתקדם לשום מקום'. ואז הוא זרק לי, 'ואם אני כן אצליח להביא 60 תומכים?' אמרתי לו 'לא'. טענתי שהתקנות הן רק סימפטום, לא הבעיה. הבעיה שלנו היא שיש לנו קואליציית 60 שלא מסוגלת להעביר את הדברים האלה. ככה השיחה הסתיימה, והוא הלך לדרכו".