דוד דיסקין
דוד דיסקין צילום: באדיבות המצולם

ההורים של דוד דיסקין, חוקר בטכניון וצרכן תקשורת ישראלית ועולמית, עלו לארץ מברית המועצות כחודשיים לפני שנולד, אבל נקודה אחת שהם למדו שם הם דאגו להעביר גם לו - לא להאמין לאף אחד: לא לפוליטיקאים, לא לתקשורת ולא לאף ממסד.

המסר הזה הדהד בדיסקין במשך השנים, ובגיל 11 הוא התחיל גם ליישם אותו. "כשלא קיבלו אותי לבית הספר שליד האוניברסיטה בירושלים ביקשתי את תוצאות מבחן הקבלה" הוא מספר, "לכאורה בקשה פשוטה, אבל היא הסתיימה בעתירה לבית המשפט שבסופה הייתה פשרה: התקבלתי לבית הספר. ובכלל, בתור ירושלמי, קל היה לפקפק בנראטיב ששלט אז בתקשורת בנוגע לתוצאות הסכמי אוסלו, ומאוחר יותר בהתנתקות".

כעת, הוא מוציא ספר חדש שכתב כדי להעלות את המודעות להטיה של התקשורת בקרב האזרחים ובעיקר בקרב הרוב הדומם שאליו הוא השתייך עד למשבר הקורונה. במהלך המשבר הוא אסף נתונים וניתח את מהלך המגיפה במקומות שונים בעולם, ובספר הוא מראה כיצד עיוות נתוני תחלואה ותמותה בהשוואה לעולם, זריעה מכוונת של חששות מהחיסונים והשוואות למדינות אי נידחות וכן דברים נוספים, גרמו למשבר אמון שהתקשורת מינפה כנגד השלטון.

"כשפתחתי את הטלוויזיה בתחילת משבר הקורונה - המשבר האזרחי הגדול ביותר בעשורים האחרונים – ציפיתי, לכל הפחות, שהמידע הבסיסי המועבר יהיה אמין" מספר דיסקין, "כאשר מהדורת החדשות של ערוץ 12 פתחה במשך ימים ואף שבועות עם הכותרת "מחדל הבדיקות", חשבתי בהתחלה שאכן מדינת ישראל נכשלת בהתמודדות עם המגיפה בגלל מחדלי משרד הבריאות בנושא הבדיקות".

כריכת הספר
כריכת הספר איור: יניב חזן

"לאחר מספר ימים נכנסתי לאתרי נתונים עולמיים ובכולם, כך התברר, ישראל הופיעה בצמרת המדינות שמבצעות את מספר הבדיקות הגדול ביותר. ערוצי הטלוויזיה המשיכו בשלהם: שימוש מוטעה בנתונים, הוצאה מהקשר, בנייתן של קונספציות שגויות לגבי אופן ההתמודדות עם המשבר גרמו לפער בלתי ניתן לגישור בין המציאות בתקשורת לבין המציאות בפועל. אחרי שהבנתי שהמציאות מעוותת, הבנתי שהרעיונות לטיפול במשבר שנפוצו בתקשורת גרועים אף הם. רעיונות שחלחלו לאזרחי המדינה וגרמו לטעויות אצל מקבלי ההחלטות".

"גם היום, יש חוסר הבנה רב שקיים בציבור לגבי ההתמודדות של המדינה עם משבר הקורונה. למשל, התקשורת הצליחה לצרוב את "מחדל נתב"ג" כאחת הסיבות לכישלון בהתמודדות עם המשבר. בספר מוסבר מדוע אין זה כך, ומדוע אנשי התקשורת טעו בזמן אמת פעם אחר פעם בהתייחסות שלהם לכניסת תחלואה דרך שדה התעופה, כמו גם בהתייחסות שלהם לאירועים רבים אחרים במהלך המשבר".

"ריבוי המקרים הללו גרמו לי לכתוב את הספר. תחילה כאוסף של מקיף של מקרים אלו, ואחרי זה כתיאור מפורט של הרמייה שנעשתה על ידי תקשורת. הסיבות למעשה הרמייה והכלים בהם השתמשה התקשורת מפורטים בספר, ומתובלים בשלל דוגמאות".