היום, כ"ה בסיון, חל יום פטירתו של הראשון לציון הרב מרדכי אליהו.
ידוע היה הרב בחיבתו הגדולה לארץ ישראל, ליושבים בה בכלל ולחקלאים בפרט. אנו, במכון 'התורה והארץ' זכינו לקִרבה מיוחדת ממנו שנבעה מרצונו להגדלת תורת ארץ ישראל. הרב אליהו התווה לנו את הדרך בסוגיות רבות במצוות התלויות בארץ - החל מ'הלכות זרעים', הכוללים פסקי הלכה מסודרים על כל המצוות התלויות בארץ, שנדפסו באופן מסודר בספר 'התורה והארץ', מאמרי הלכה עיוניים ששולבו בספרי המכון, וכלה בדברים שבעל-פה בפגישות חוזרות ונשנות עימו לברר את תורת הארץ.
הערותיו בכתב ידו על 'מדריך שמיטה' שהוציא המכון לקראת שמיטה תשמ"ז שולבו בספר 'קטיף שביעית' על הלכות שמיטה, והן משמשים אותנו ואת הציבור כולו בהדרכות הלכתיות-מעשיות.
מחיבתו הגדולה של הרב לפירותיה של ארץ ישראל ובייחוד חיבתו לפירות הקדושים בקדושת שביעית, הוא שב והדגיש בפנינו שאין להחמיר בשימושים שונים בפירות שביעית מפני שהדבר גורם לרתיעה מצריכתם ובכך לפספס את ציווי התורה 'והייתה שבת הארץ לכם לאכלה'.
גישה זו הובעה אצל הרב אליהו בפסקי הלכה שונים, שהמכנה המשותף בניהם הוא שעל האדם להשתמש בפירות שביעית כמו שהוא משתמש בכל השנים, במטרה לעודד אותו לצרוך פירות בקדושת שביעית. לדוגמה: הוא מתיר לרסק בננה לתינוקות וזקנים משום שזוהי דרך אכילתם המקובלת; הוא מתיר לתת פירות שביעית לתינוק גם אם באכילתו הוא מקלקל את רובם, שכן זוהי דרך אכילתו של התינוק; הוא מתיר לשטוף בכיור צלחת שיש בה שאריות מועטות של מזון בקדושת שביעית, 'מפני שזוהי דרך האכילה בכל השנים'; הוא מתיר לשפוך מעט יין הקדוש בקדושת שביעית מכוס ההבדלה לסימן ברכה, 'כיון שדורשים לכם לכל צרכיכם הרי מעט היין שנשפך הוא לצרכינו'.
יתרה מכך חידש הרב, שאם פירות שביעית לא ייאכלו והדבר יגרום להפסדם מותר לעבד אותם בדרך עיבוד שונה מהמקובל וזאת במטרה שפירות שביעית לא ילכו לאיבוד.
נסיים בהוראת הרב אליהו בעניין דרך ההתנהגות בשאריות מזון בקדושת שביעית, שיש בה ללמדנו על התחושה שעלינו להיות שרויים בה כשאנו אוכלים פירות שביעית – לדבריו, הדרך המועדפת היא לעטוף את שאריות המזון בשתי שקיות ניילון והנחתן באשפה ולא להניח את השאריות ב'פח שמיטה' עד שיירקבו. הסיבה לכך היא שלעיתים בהנחת שאריות ב'פח שמיטה' נגרם ריח רע במטבח ויתושים מסתובבים ליד המקום ובזה אנו מרחיקים מעלינו את חווית השמיטה.