בשבוע הבא תתכנס ועדת גילאור, האמונה על בדיקת מינויים בחברות ממשלתיות – וגם על מינוי מנכ"ל הביטוח הלאומי. היא תבחן את מועמדותו של פרופ' יובל אלבשן לתפקיד.
העיתונאי נדב אייל מזכיר בטורו בעיתון ידיעות אחרונות כי אלבשן, המועמד של שר הרווחה מאיר כהן הקדיש את רוב חייו לעשייה חברתית: בעמותת ידיד, בהקמת עוד ועוד קליניקות משפטיות, במאבק הקופאיות בסופר־פארם, בסיוע לאוכלוסיות חלשות במדינות עולם שלישי; הוא פרופ' בקריה האקדמית אונו והיה עד לא מזמן דיקן בית הספר למשפטים שם.
אנשים שפועלים נגדו בתקופה האחרונה ומנסים לסכל את המינוי בטענה כי אין לו ניסיון ניהולי ובנוסף הוועדה הפנימית של הביטוח הלאומי לא בחרה בו. לדברי אייל, זו ועדה עם מאפיינים פוליטיים. ההסתדרות, לדוגמה, הצביעה נגדו. במי תמכה? לפי העיתונאי שחר אילן ב"כלכליסט", במועמדותו של אדם ששימש בעבר כמנכ"ל עמידר, ומבקר המדינה מתח עליו ביקורת חריפה. מדוע שההסתדרות תעשה זאת, ובמקביל תצביע נגד אדם שהיה מסור לפעילות חברתית ומאבקי עובדים?, שואל נדב אייל.
"שאלה טובה. בשלב השלישי והאחרון, הופיעו שמועות כזב שטענו שאי־אפשר למנותו בשל פיזור הכנסת. זה כמובן מנוגד למצב המשפטי, כפי שנמסר לי מטעם ועדת גילאור עצמה: מינויו הוגש הרבה לפני שהממשלה נפלה. כללי ממשלת המעבר אינם חלים על ההליך שלו".
"אז מה קורה כאן?", שואל נדב אייל, "ייתכן שזה מעמד העסקנים. הביטוח הלאומי חולש על תשלומי עתק לחברה קדישא, סיעוד, לזכאים לקצבאות נכות. תעשיות שלמות נבנו מסביב לכספים הללו. אלבשן, לדוגמה, רוצה להוציא את מוסד הוועדות הרפואיות מהביטוח הלאומי לטובת רשות לאומית שתבדוק מי זכאי לקצבאות הללו; המוסד לביטוח לאומי ישלם, ויוותר על הערכת הנכויות לטובת גורמים מקצועיים וחיצוניים. הוא מציע ויתור וולונטרי על כוח בגלל טיעון של יעילות ושירות לציבור. צלם בהיכל.
אין לי מושג אם תוכניותיו של אלבשן מוצלחות מבחינה מקצועית או אם יהיה מנכ"ל טוב, אך הטיעונים שהועלו נגדו עד כה נודפים ריח של עסקנות המנסה לגונן על פריווילגיותה. אפשר לקוות שזה לא יחלחל לוועדת גילאור עצמה".