מתן כהנא
מתן כהנא צילום: Yonatan Sindel/Flash90

מתן כהנא היה התקווה היחידה של ציבור רחב מאוד מקרב מתנגדי הממשלה הרעה הזו.

הוא הגיע לתפקיד עם משנה סדורה בקשר להסדרת מערכת הכשרות, עם הבנה מלאה שצריך לסגור את המועצות הדתיות ולהעביר את האחריות על שירותי הדת למחלקה יעודית ברשות המקומית. ועם הבנה שצריך לעשות שינויים ברבנות הראשית ובעולם הרבנות בכלל - בשיתוף פעולה וכבוד הדדי.

מהרגע שהוא נכנס למשרד הוא אמנם הקשיב לאנשי מקצוע (מכל הקשת הפוליטית), אבל היה מחוייב לשותפים בקואליציה ובחר יועצים גרועים שהעדיפו את הפוליטיקה על שירותי הדת.

במקום לקדם את סגירת המועצות הדתיות או למנות הרכבים לפי הבחירה הדמוקרטית של הרשות המקומית - הוא גילה מאגר של עשרות ג'ובים בכירים והעדיף לאייש אותם ב"ממונים" שהם מקורבים פוליטיים ותואמים את האג'נדות שלו, לא פעם ללא הכישורים והידע הנדרשים ובניגוד לעמדת ראש הרשות והרב המקומי.

הוא חוקק חוק כשרות שמבוסס על הצעות חוק ישנות של אלעזר שטרן ורחל עזריה, בלי עבודת מטה בסיסית, בלי נתונים כלכליים, בלי בדיקת ייתכנות ובלי לבדוק אם החוק מסייע לפתרון הבעיות של המערכת (ספויילר הוא לא, וגם לא ניתן לביצוע).

במקום לקדם בהסכמה את השינויים הנדרשים ברבנות הראשית, הוא בחר ללכת על הראש של הרבנים הראשיים ולהאריך את כהונת ממלא מקום המנכ"ל בתעלולים שונים - למרות שוועדת האיתור לא בחרה בממלא המקום והמליצה על מועמדים ראויים שיכולים היו להציל את המוסד החשוב הזה (בעיקר מעצמו).

הסרטון שפרסם לסיכום שנה במשרד ולמעשה לסיכום הכהונה שלו, מספר סיפור של מינוים פוליטיים, ופוליטיקה קטנה (כמו שנהוג במשרד הזה לאורך שנים) שבעוד שנה כנראה לא ישאר מהם כלום, ומעיד יותר מכל על ההחמצה הגדולה של מתן עצמו ובעיקר של כל מי ששירותי הדת יקרים לליבו.