יאיר לפיד, שייכנס השבוע לתפקיד ראש הממשלה, יידרש לגבש בתוך ימים אחדים את מדיניותו בנוגע להסכם הגרעין עם איראן שחוזר כעת לשולחן.
ב'ישראל היום' דווח כי ממשלת בנט התנגדה בגלוי להסכם, אולם על לפיד יופעלו לחצים, כולל מצד גורמים במערכת הביטחון, לשנות את המדיניות.
עד כה התנגדה ישראל להסכם בתוקף. נפתלי בנט, בשונה מבנימין נתניהו, בחר אמנם שלא להתעמת בגלוי עם ממשל ביידן אלא לפעול מאחורי הקלעים, אבל מדיניותם בנוגע להסכם עצמו היתה זהה: שניהם סברו כי מדובר בהסכם רע, שלא נותן מענה לשלל הבעיות שהיו בהסכם המקורי, והתעצמו מאז על רקע ההתקדמות המשמעותית של איראן בפיתוח ובהתקנה של צנטריפוגות מתקדמות, שמאפשרות לה להעשיר אורניום בקצב מהיר בהרבה מאשר בעבר.
לפיד יידרש כראש ממשלת המעבר לגבש את מדיניותו מייד, עוד קודם לביקור ביידן באזור בחודש הבא. הוא ישמע כי בכירי צה"ל - בהובלת הרמטכ"ל ובכירי אמ"ן ואגף איראן - תומכים בחזרה להסכם, שלדעתם מרחיק את איראן מהפצצה ומאפשר לישראל פרק זמן להיערכות לאופציה צבאית משמעותית.
מנגד, גורמים מדיניים וביטחוניים אחרים בהובלת המוסד סבורים כי מבחינה מקצועית וגם מוסרית - אסור לשנות את המדיניות הקיימת. לדעתם, ישראל לא יכולה להיות שותפה להסכם גרוע, שהתפוגה שלו קרובה ושלא נותן מענה לחורים שהיו בהסכם המקורי עם המעצמות ולאלה שהתגלו מאז.
לעמדה הזאת שותף בנט, שישמש בממשלת לפיד השר האחראי לסוגיה האיראנית. ייתכן שבנט ביקש לשמור לעצמו את התפקיד משום שחשש שהלחץ של צה"ל - שמחייב לכל הפחות הסבר ציבורי, בהיותו שנוי במחלוקת - יחלחל וישפיע על מדיניות לפיד, שטרם עוצבה כאמור.
להחלטה יהיו השלכות אסטרטגיות, אך גם פוליטיות. הציבור ברובו אמנם לא בקי בפרטי ההסכם, אבל מתנגד לו אינסטינקטיבית. שינוי המדיניות כעת, ערב מערכת בחירות שמסתמנת כחריפה במיוחד, עלול להציג אותו כמי שמיישר קו עם מדיניות אמריקנית בעייתית בסוגיה שהיא קיומית לישראל.