האמת שזו היתה שנה קשה, לא רק ברמה הלאומית, גם ברמה האישית.
אדם מטבעו רוצה לעשות טוב, לפעול חיובי, לראות את האור ולשנות לטובה את המדינה.
אופוזיציה פחות טובה לנפש. הדרך היחידה להפיל ממשלה של אנשים שהפרו הבטחות והקימו ממשלה עם תומכי טרור עוברת דרך מאבק עיקש ועוצמתי. וזה דורש לצעוק ולבקר ולחשוף את הרע ולהתעמת.
וזה לא קל, בנפש, שרוצה באמת רק בטוב וסולדת ממאבקים ומלחמות. אבל לא הייתה ברירה. ובסופו של יום חשוב לומר שזה מה שהפיל את הממשלה, אין דרך אחרת.
אם היינו אומרים בנחת מידי פעם שלא הכל בסדר וכולם שם אנשים יקרים ואהובים שרק קצת טעו עכשיו, ומצביעים איתם על כל דבר טוב - הם היו מחזיקים ארבע שנים.
והמאבק הזה פקח את העיניים לעידית סילמן, והמאבק על חוק אזרחות מתוקן ערער את רע"מ, וההתנגדות לתקנות יו'ש הוציאה את האיזון לזועבי, ועוד לבנה ועוד לבנה פירקו את העסק.
ונכון. אולי הגזמנו לפעמים, וטעינו. בפוסט או בציוץ, בסגנון או באמירה לא ראויה. וזה זמן לבקש סליחה מהציבור ששלח אותנו. אבל חשוב שתדעו שאין פה שום דבר אישי, אנחנו לא שונאים חס ושלום לא את בנט ולא את שקד או כהנא, יש פה זעקה אמיתית מלב כואב אל מול קריסה אידיאולוגית, מאבק ערכי על דרך.
ומעשינו נבעו מרצון לעשות טוב, מאהבה גדולה למדינה, ונאמנות לדרך ולערכים של הציבור ששלח את נציגיו לכנסת.
ואני שמח שניצחנו, והממשלה הזו נפלה. אבל זו רק תחילת הדרך.
אנחנו פועלים ככל יכולתינו שלא יהיו בחירות נוספות. יש רוב לימין בכנסת הנוכחית ואם אנשים יתגברו על יריבויות אישיות ומלחמות אגו יהיה אפשר להקים ממשלה לאומית ימנית ויהודית כבר מחר בבוקר.
לא ייתכן שבגלל מריבה אישית כל המדינה תיגרר לבחירות. בעז"ה אני מקווה שהמהלכים יצליחו.
ואם לא, אנו יוצאים עם רוח גדולה והמון כוחות לבחירות לניצחון המחנה הלאומי. נקיים פריימריז פתוחים למפלגת הציונות הדתית, השורות נפתחות ותהיה אחדות גדולה. מאסנו ברסיסי מפלגות ובפילוגים ומריבות. יש מקום לכולם על הגוונים השונים של הציבור הנפלא הזה בתוך בית אחד. המתפקדים יחליטו מי ברשימה, מי הם רוצים שיעמוד בראש, מהלך הוגן לכולם.
יש הרבה מה לתקן, לאחד את עם ישראל, להוריד להבות, להחזיר את הגאווה הלאומית, לעשות יותר טוב מה שגם אנחנו בממשלות הימין השונות טעינו ולא עשינו. ביחד נתקן.