"מבולבל" הוא שירו החדש והשביעי במספר של עדיאל בראל, מתאר בצורה מדויקת ואוטוביוגרפית את הסיטואציה האישית שלו הנוגעת, בעצם, בכל אחד מאתנו במהלך מהמורות החיים: הרצון לעומת הצורך, הלב לעומת ההיגיון, הפחד לעומת האומץ, האמונה לעומת החשש.
המציאות לתוכה גדל עדיאל, שנולד לאבא - כומר נוצרי שהתגייר ואם יהודייה - אשר התחרדו, ילדו אותו ואת אחיו בישראל, שבו לארה"ב ועלו בחזרה לישראל כשהיה בן 6 הייתה מבלבלת למדי.
מצד אחד הוא התחנך בישיבה ומצד שני הרגיש שעולמו הפנימי לא עומד בקנה אחד עם דפוסיה החיצוניים והנורמות שעמדו בבסיסה, ובמקביל הוא התמודד עם קשיי ההתאקלמות והשפה ככל בן לעולים חדשים. בגיל 16, כשהרגיש את הבלבול ואי הוודאות על בשרו, החליט בצעד אמיץ לעזוב את הישיבה ולחקור מחדש את הקשר שלו עם היהדות והאמונה.
מכאן החל מסע מבלבל שנע בין העולם החילוני לעולם הדתי, בין ערכי הבית לערכי העיר הגדולה ובין הצורך החיצוני לרצון הפנימי. כל אלו סייעו לו אמנם לגבש את עצמו ולבנות את ביתו ומשפחתו בצורה חזקה ומחוברת היטב לאדמה אך גם כללו לא מעט משברים וקשיים, שאת חלקם והשלכותיהם הוא מתאר בשירו החדש.
"השיר "מבולבל" נכתב על התקופה בה הייתי בחור ישיבה חרדי" הוא מספר, "שם, בתוך העולם הזה, חשתי בלבול גדול, והתחלתי לשאול שאלות - למה בעצם צורת החיים הזו, למה הלבוש הזה דווקא, למה יש הבדל כל כך גדול בין ההיגיון היהודי לבין מה שאני חי חווה ורואה ביום יום במציאות החרדית".
"בחסד גדול וברחמים גמורים, בנקודה הזו, קיבלתי את האומץ להתחיל לשחרר את המסכים והמסכות שחייתי בהם, ולצאת למסע עצום, כדי לגלות בו מהי יהדות באמת, ללא בורא עולם שנתן לי את הכח והביטחון לכך, לא הייתי מעז לשבור את כל החוקים ולפרוץ את כל המעגלים של העולם הזה, לא הייתי זוכה להכיר אותו יתברך, לא הייתי זוכה להכיר את עצמי".
"מבולבל" הוא שיר המוקדש לכל מי שצריך את הדחיפה, כדי לקבל את האומץ לקום ולצאת למסע, לשוב אל עצמו, אל יעודו, אל תכליתו".