1.
אי שם בחורף תשס"ב, לפני יותר מעשרים שנה, הגעתי לפגישה בהר ברכה כדי להציג לרב אליעזר מלמד ולדודו סעדה תוכנית שגיבשתי להקמת עיתון לציבור הדתי. עיתון בחינם, בן 16 עמודים, חציים תוכן וחציים מודעות, שיופץ במאה אלף עותקים. כמה חודשים חלפו, ובקיץ תשס"ב נקראתי לפגישה נוספת עם השניים בירושלים. הפעם נכח גם כצל'ה, שהביע תמיכה בתוכנית ונכונות ליטול אחריות להוצאתה אל הפועל, והביא אותה להנהלת 'ערוץ 7'. ההנהלה בראשות הרב זלמן ברוך מלמד נתנה את ברכתה, והתוכנית יצאה לדרכה. אספתי צוות קטן של עיתונאים וגייסנו שתי מעצבות גרפיות. שבועות ספורים לאחר מכן הדפסנו את גיליון מס' 1.
כבר בגיליון הראשון חרגנו מתחום 16 העמודים המתוכננים, ומכאן ואילך העיתון גדל והתפתח. בחלוף שנים בודדות החל 'בשבע' להופיע בסקרי TGI כנקרא ביותר בציבור הדתי־לאומי. בתום עשרים שנה ואלף גיליונות, 'בשבע' הוא העיתון השלישי בגודלו בישראל, כשלפניו בשיעור החשיפה נמצאים רק שני הגדולים – 'ישראל היום' ו'ידיעות אחרונות'. העיתון על שני חלקיו, 'בשבע' ו'אתנחתא', יוצא מדי שבוע בעשרות רבות של עמודים. המציאות עלתה בהרבה על החזון. אילו פינו מלא שירה כים אין אנחנו מספיקים להודות לריבונו של עולם שהצליח דרכנו.
אין קיום לעיתון ללא קהל, וברוך ה' התברכנו בקהל קוראים נאמן. העיתון רווי בערכי התורה, העם והארץ, ומי שאלה ערכיו ירגיש רמה גבוהה של הזדהות עימו. אבל די גם בהזדהות חלקית עם ערכי העיתון, או סתם בסקרנות והתעניינות בריאה, כדי למצוא בו עניין. כי אצלנו בעיתון יש הרבה אידיאולוגיה, אבל בהחלט לא רק. לפני הכול ואחרי הכול עושים כאן עבודה עיתונאית מקצועית ומוציאים מוצר עיתונאי משובח ואיכותי.
2.
לא פעם נשאלנו מדוע להשקיע מאמץ בעיתון שפונה בעיקר לציבור הדתי. מה הערך בלשכנע את המשוכנעים?
התשובה היא שקודם כול, קהל קוראי 'בשבע' הוא רחב ומגוון מאוד. יש בו בעלי דעות שונות בנושאים שונים, ובהחלט לא כולם משוכנעים מראש בכל מה שנכתב בו. פרט לכך, לשכנע את המשוכנעים זה לגמרי לא מיותר. הציבור הדתי־לאומי אומנם מחונך על דרך ערכית וטובה, אבל הוא גם חשוף להשפעות זרות מהעולם הסובב אותו ומהתקשורת והתרבות שהוא צורך. אם לא נחזק אותו בדרכו ובערכיו, הוא עלול להישחק. אם הציבור הדתי־לאומי ברובו המכריע מאוחד באמונתו בערך ההתיישבות ובהתנגדותו למסירת שטחים – אין ספק של'בשבע' יש חלק בכך. אם יש בציבור הזה התחזקות בלימוד התורה - אנו נותנים לכך רוח גבית. אם הציונות הדתית הוציאה מתוכה בעשורים האחרונים עשרות גרעינים תורניים לפריפריה, לערים מעורבות ולערי המרכז – היינו שם כדי לתת לכך סיקור אוהד.
ועוד דבר: במקרים רבים, גם כשהערכים מוסכמים והמטרה משותפת, עדיין יש מחלוקת על הדרך. במצבים אלו אנו רואים כחלק מתפקידנו ללבן את הדעות השונות ולנסות למצוא את הדרך הנכונה. גם חיי הפרט והדאגה למצוקותיו ולצרכיו כלולים במטרות העומדות לנגד עינינו. כתבות רבות עסקו בכך במהלך השנים, הביאו סיפורים מעוררי השראה של גבורה והתמודדות והעצימו ארגונים המסייעים לזקוקים לעזרה.
וכמובן, עצם קיומה של עיתונות ברוח יהודית־לאומית נאמנה משחרר את המעוניינים בכך מהצורך להזדקק לתקשורת חילונית ולהיחשף להשפעתה המחלישה, המבלבלת והשוחקת.
3.
מאחר שקוראי העיתון הם שותפים מלאים בו ובהצלחתו, מן הראוי להציג בפניכם בגיליון האלף את הברכה וההשפעה שהוא מביא לעולם בטווח רחב ביותר של תחומים. מדובר בטעימה בלבד לצורך התרשמות.
ארץ ישראל: מתוך אמונה שעתיד ההתיישבות ביהודה ושומרון תלוי במידה רבה במספר המתיישבים, ובשל משאבי הקרקע המוגבלים, היינו מראשוני הדוחפים לבנייה לגובה - תופעה שהולכת ומתפשטת. היינו מהראשונים להעלות את הצורך בהחלת ריבונות ישראל על שטחים ויישובים ביהודה ושומרון, ולו בהדרגה. כמובן, לחמנו נגד כל מגמה של עקירת יישובים והרס מבנים בהתיישבות, ותמכנו בהקמת יישובים צעירים חדשים ובתיקון חטא הגירוש על ידי ההיאחזות בחומש. כמובן, גם המאבק בהשתלטות על אדמות מדינה, בשטחי C כמו גם במרחבי הנגב, נמצא על סדר יומנו.
תורה: עודדנו בחשיפה חיובית לימוד תורה, מוסדות תורה ומרביצי תורה. חיזקנו את לימוד הדף היומי הוותיק והנפוץ, כמו גם יוזמות לימוד חדשות דוגמת 'צורבא מרבנן' או 'רצים למשנה'. תמכנו בהענקת מלגות נדיבות לאברכים מצטיינים באמצעות קרן 'אחד לאחד'.
נאמנות להלכה: 'בשבע' מעודד שמירת הלכה קפדנית ויוצא נגד יוזמות המבקשות לפרוץ גדר בתחומים הלכתיים שונים.
תרבות: הענקנו חשיפה אוהדת ליוצרים ברוח יהודית לאומית. סרטי קולנוע, תוכניות טלוויזיה, הפקות מוזיקליות ויצירות ספרותיות ערכיות זכו לחשיפה שמן הסתם גם סייעה להם בהגברת המכירות - תנאי הכרחי להמשך קיומה של יצירה ברוח יהודית נאמנה.
חסד: ארגוני צדקה וחסד כמו 'פעמונים', 'מקימי', קרן 'יחד', 'עזר מציון' ועוד רבים קיבלו חשיפה חיובית מעצימה.
משפט: ניהלנו מערכה עקבית נגד נטייתה של מערכת המשפט אל השמאל החילוני־פרוגרסיבי, נגד רמיסת סמכויות הרשות החוקקת והמבצעת בידי הרשות השופטת ובעד גיוון אידיאולוגי של הרכב השופטים. המודעות לבעיה היא שלב הכרחי בדרך לתיקון. במקביל, תמכנו בהקמת מערכת בתי דין וולונטריים לשיפוט על פי התורה.
ערכי משפחה: 'בשבע' הוא אחת הבמות הבודדות שאינה נכנעת לעריצות הפוליטיקלי־קורקט, לא מצד הפמיניזם הרדיקלי ולא מצד קהילת הגאווה הלהט"בית. הצבנו קו ברור ביחס לסובלים מנטייה חד־מינית ומקומם בקהילה הדתית: כן אמפתיה, לא לגיטימציה.
ארגוני חברה אזרחית: 'בשבע' מבין את ערכם הגדול של ארגוני חברה אזרחית שפועלים מתוך גישה יהודית ולאומית. פעילותם של ארגונים כמו 'רגבים', 'עד כאן', אגודת 'אפרת' ו'יד לאחים' זכתה לחשיפה חיובית תומכת ומחזקת. מאידך, 'בשבע' יוצא נגד פעילותם והשפעתם השלילית של ארגוני הקרן החדשה ושאר גופים וארגונים פרוגרסיביים על מערכות מדינת ישראל ובקרב הציבור הדתי.
4.
אי אפשר בשבוע כזה בלי קצת פוליטיקה, ולו מהזווית שבה אנו עוסקים. כמו רוב העיתונים, 'בשבע' מרבה לעסוק בפוליטיקה, ויש לו השפעה לא מבוטלת על המערכת הפוליטית בכלל, על המחנה הלאומי בפרט, ובמיוחד על נציגות הציבור הדתי־לאומי במערכת הפוליטית. התיקו בין המחנות הפוליטיים יצר מצב שבו כל אצבע חשובה. בוודאי אצבעותיהם של חברי מפלגת ימינה, שחציית הקווים שלהם היא שאפשרה את הקמת הממשלה הזאת.
בפוליטיקה, כמו גם בתחומים אחרים, יש אצלנו בעיתון מקום לדעות שונות, ואולם הקו המערכתי המרכזי של 'בשבע' התנגד בעקביות להקמתה ולקיומה של הממשלה הזאת. ממשלה שהדבק המגשר על הפער האידיאולוגי בין חברותיה הוא השנאה לנתניהו. ממשלה שאין לה רוב בלי המפלגה האסלאמית הקיצונית רע"ם. ממשלה שמכילה את כל השמאל ומעט מאוד מן הימין. ממשלה שהותירה בחוץ גם את הליכוד, גם את החרדים וגם את הציונות הדתית. קראנו להפלת הממשלה הזאת מרגע הקמתה, וכשזה קורה לאחר שנה, בעיקר בזכות פרישתה המוקדמת והנחרצת של עידית סילמן ופרישתו המאוחרת והמהוססת של ניר אורבך, אפשר לברך ולהתברך על כך.
לתגובות: eshilo777@gmail.com
***