כשהסדרה 'מנאייכ' נכנסה לחיינו לפני שנתיים לא ידענו למה לצפות. נכון, היא הכילה כמה שחקנים מוכשרים וכותב מבריק, אבל כבר ראינו לא מעט סדרות עם קאסט דומה שהתרסקו כך שמעבר לבילד אפ שיצר התפקיד הדרמטי הראשון של שלום אסייג לא ציפינו ממנה ליותר מדי. כשהעונה הראשונה נגמרה, עשרה פרקים מאוחר יותר, המצב כבר היה שונה לחלוטין.
מעבר לעובדה שהסדרה הצליחה לרתק אליה מאות אלפי צופים אדוקים וגרפה את כל הפרסים החשובים בטקס פרסי האקדמיה (לסדרה הטובה ביותר, הבמאי, התסריט, לשחקן ראשי ולשחקן משנה ועוד), היא הצליחה לגרום לכולנו לשאול "מה אם?".
'מנאייכ' לא סיפרה את הסיפור שרצינו לשמוע, אלא את הסיפור שפחדנו שהיא תספר. והיא עשתה את זה טוב, ואמין. ופחדנו שאולי אפילו אמין מדי. 'מנאייכ' מעולם לא הוגדרה כדוקומנטרית, מעולם לא רצינו להאמין שאלו פניה של משטרת ישראל, אבל לכל אורך הסדרה, ובמיוחד בפרק הסיום המצוין של העונה הראשונה, היה "מה אם?" קטן. מה אם זה באמת ככה? מה אם זו המשטרה שלנו? מה אם?
ועם הפחד הזה, כמו גם עם הציפייה, היה צריך יוצר הסדרה רועי עידן להתמודד. את העונה הראשונה הוא סיים כמנצח, אבל משקל הציפיות שהונח על כתפיו היה כבד מנשוא כשמצד אחד כולנו ציפינו לעונה שנייה שתהיה טובה ומרתקת לפחות כמו הראשונה אם לא יותר, ומצד שני כולנו קצת פחדנו שהיא תהיה טובה מדי, אמינה מדי.
אם פרק הבכורה של העונה השנייה שעלה ביום חמישי משקף את המשך העונה, אז שני הדברים צפויים להתממש. הכתיבה, המשחק, העלילה והעריכה, הכל היה עשוי מדויק להפליא והמשיך את הקו של העונה הראשונה כאילו לא עברו שנתיים. גופתו של רוסלן מנחמוב מתגלה מספר חודשים לאחר רציחתו. הגילוי שואב את טל בן הרוש (לירז חממי) בחזרה אל תיק ברק הראל (עמוס תמם) ויחד איתה – את איזי (שלום אסייג) שמוזעק לשוב מהפנסיה.
טל משלמת מחיר כבד בניסיונה לחתור אל האמת והמשימה הפעם קשה אפילו יותר – שכן דודו עיני הוא המפכ"ל, ומאותרג היטב על ידי פרקליט המדינה – ויש לו הרבה יותר כוח (ואינטרס) לשמור על ברק. איזי מוצא את עצמו שוב ראש בראש מול חברו הטוב לשעבר, זאת כשהמערכת שוב מנסה לסכל את מאמציו להשיג צדק. בסיבוב הזה הכול יהיה אישי יותר, מדמם יותר ומסובך יותר.
במקביל, אנחנו חוזרים אל מסדרונות מח"ש (המחלקה לחקירות שוטרים), שאמורה להגן על הציבור מפני אנשי חוק סוררים, אלא שעד מהרה מתברר שלסוררים הללו- אין מאלפים. כשמוסיפים לכל זה את הרמיזות והאזכורים לראש ממשלה שנאשם בשוחד, אנחנו מקבלים שני דברים: גם פרק בכורה מותח ואקטואלי במיוחד, וגם "מה אם?" חזק יותר, מפחיד יותר.
"מה אם?" שכנראה רק ילך ויתעצם בהמשך העונה שטווה לנו עידן, כאשר נתוודע לשחיתות המשטרתית שפושה בכל הדרגים וכיצד נקמות אישיות הופכות לאלימות לגיטימית בתוך מערכת פוליטית סבוכה המתקיימת באזור הדמדומים שבין המשטרה לפרקליטות.