ישראל נכנסת לתקופה של ממשלת מעבר. על המותר והאסור בתקופה הזו על נבחרינו שוחחנו עם ד"ר מעוז רוזנטל, מרצה בכיר בבי"ס לאודר לממשל דיפלומטיה ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן.
"תקופת ממשלת מעבר היא תקופה של להחזיק את המוצב. הם לא אמורים למנות מינויים בכירים, לא יכולים למנות מקבלי החלטות מרכזיים כמו מנכ"לים של משרדי ממשלה. מבחינת תקציב הם נעולים במסגרת הקיימת שאפשר לשבור אותה, אבל עם המסגרת הקיימת שאיתה מתנהלים למעט העברות לצרכים ביטחוניים או דומים שיעברו מפה לשם", אומר ד"ר רוזנטל ומוסיף:
"תכניות העבודה די נעולות וממשיכים לבצע אותם, למרותש כאן יש מעט יותר גמישות. חקיקה בכנסת תהיה הרבה יותר בעייתית ועם הרבה יותר פיקוח שיפוטי ושל הכנסת עצמה. זה הזמן שבו היועמ"שים של הכנסת שמים ברקסים על יוזמות שונות כי הדגל שמעל ממשלה כזו הוא שהם ממתינים לכנסת הבאה שתאושר".
האם ההצרחות הצפויות בתפקידים מסוימים בשל מציאות זו של ראש ממשלה וראש ממשלה חילופי, איינה מובילה בהכרח גם למינויי בכירים כמשרות אמון? "במסגרת משרד ראש הממשלה זה יהיה חייב להיות יותר גמיש", אומר רוזנטל ומציין כי "הסכם החילופים כולל החלפה מסודרת שנקבעה מראש, אבל השאלה מה יהיה אחר כך". בהקשר זה הוא מזכיר את כניסת אמיר אוחנה לתפקידו כשר הבט"פ בממשלת מעבר "הוא פיטר את איימי פלמור וניסה להכניס מישהו משלו וזה יצר בעיות כי מדובר בשר חדש שלא משמר את רציפות פעולת המשרד וכאילו מנסה להשפיע על פעילות המשרד".
"כאן זו מציאות שלא הכרנו, כניסת ממשלת חילופין בממשלת מעבר. ההיגיון הוא החלפה וזהו, אבל יתכן וממשלת המעבר הזמנית הזו תהיה קבועה למשך תקופה שבה אולי יהיו חילופי שרים בתוך מסגרת ממשלת המעבר ויצוצו שאלות על חילופי מנכ"לים וצוותים בכירים במשרד, אבל העיקרון הוא לא לגעת ולהשאיר את הבכירים בבירוקרטיה הממשלתית כדי שיעזרו לשמור על הספינה שתשוט בקו ישר. אבל אם ממשלת המעבר תמשיך וגם אחרי הבחירות נישאר באותו מצב ללא קואליציה ניכנס לשאלות הכבדות הללו".
רוזנטל מדגיש את עמדתו כמי שאינו מבוהל ממעורבותם של היועצים המשפטיים במשרדים השונים. "כשיש תחלופת שרים גדולה יותר, הדרג המינהלי מתברר כחזק יותר, הוא זה שנמצא שם, יודע איך הדברים מתנהלים, מה שלוקח לשר שנה כדי להכיר, וכך הדרג הזה מקבל יותר כוחות. בדרך כלל השרים מסתדרים עם היועמ"שים, מעבר לכך ששרים לא רוצים להסתבך עם פלילים והיבטים מנהליים. בסך הכול כשמייצרים עבודת אווירה נורמאלית, היועמ"שים הם לא כאלה דמונים".
עוד הוא מציין כי לא רק היועמ"שים מייצרים מגבלות לתפקוד השרים אלא גם השחקנים הכלכליים שקיימים במשרדים השונים, והם אלה המכירים את היכולות הכלכליות להוביל שינויים של ממש, גם אם הייעוץ המשפטי יתיר להם לעשות זאת.
עוד שאלנו את ד"ר רוזנטל אם ראש הממשלה הנכנס, יאיר לפיד, אינו צפוי לנסות למתוח את גבולות המותר על מנת להטביע חותם בתקופתו הקצרה כדי לבוא לציבור במערכת בחירות עם הישגים ועשייה משמעותיים?
"יכול להיות, אבל זה יהיה מסובך יותר. כדי למתוח גבולות צריך להציג משהו גדול שלא קרה, אבל צריך לזכור שבגדול זו אותה ממשלה ואותם שרים שהחליטו החלטות ביחד. לא מדובר בקואליציה שמגיעה פתאום. הם יחד חתמו על ספרי התקציב והם שיחד פתחו את התכניות. אני לא יודע עד כמה הוא יוכל לזעזע את הספינה. הוא ירצה יותר להיראות ולהיות בעמדה של הקרנת מנהיגות".
עוד שאלנו אודות מינוי הרמטכ"ל שעמדה בדיון ציבורי, אם נכון שתתבצע בממשלה הנוכחית או רק בזו שתבוא. לטעמו של ד"ר רוזנטל "היה נכון מאוד להימנע מהמינוי הזה, ולו בשביל הנראות של העניין. אני לא יודע מה תהיה התשובה שלי אם לא יצליחו להרכיב קואליציה. בישראל לצה"ל יש מעמד מיוחד. הצבא מנהל תחומים שונים שהפיקוח הפוליטי עליהם די מוגבל, ואנחנו רוצים שזה יקרה כי זה חלק מהחוסן שלנו כחברה וכמדינה. אם ממשלת המעבר תתמשך, הארכת תקופת הרמטכ"ל עלולה להיות בעייתית כי אנחנו לא רוצים רמטכ"ל שיחזיק בתפקיד זמן רב מדי כדי שלא יאגור יותר מדי כוח. במצב כזה, אם ניקלע למציאות משבר בעוד שנה מעכשיו, הייתי מקווה שיחליפו רמטכ"ל כדי למנוע צרה אחרת של כוח עודף לצבא, צרה שמאז קום המדינה אנחנו מנסים להימנע ממנה".