כמה מילים על פרשת האולפנות ותחקיר כאן 11.
א. ב"ה קיים רצון לנקות ולטהר את המחנה. ראוי שידע כל מי שפוגע במינית באדם אחר שהחברה לא סולחת ולא עוברת על זה לסדר היום.
ב. בשנים האחרונות פעלו גורמים שונים להרחיק ממערכת החינוך ובכלל - מנהלים, מחנכים ומחנכות שפגעו התלמידים ואף להעמידם לדין במידה והיה ניתן לעשות זאת. (חיפוש מהיר בגוגל יכול ללמד על כמה מנהלים שעזבו בפתאומיות וביקשו שיתפללו עבורם)
ג. לא כל פוסט בפייסבוק מוכיח שאכן קיימת אשמה במי שעומדת מולו הטענה. לא פעם מי שנפגע מינית בצורה קשה מביא איתו בעקבות הפגיעה גם מורכבות נפשית שיכולה לגרום לו במקרים מסויימים לקוֹנְפַבּוּלַצְיָָה. קרי: עיוות זיכרון. שמשמעותו לפעמים שאדם דומה או אדם שמזכיר את האנס יואשם באונס שהוא לא עשה. (כמובן שכשיש עדויות נוספות קל יותר לעמוד על האמת שבטענות)
ד. לא פשוט לברר מציאות של פגיעה מינית. מחד, אונס הוא רצח כפי שמעידה התורה ומאידך, גם אשמת שווא יכולה לגרום לאדם לאבד את חייו. לכן בפורומים ובבתי הדין שעוסקים בסוגיות הללו מבקשים לראות ראיות תומכות, הסתברות גבוהה ועדויות נוספות.
ה. המערכות הללו פועלות בהתייעצות עם פסיכולוגים ואנשי מקצוע על מנת להבין כיצד לגשת לתלונות שונות.
ו. תלונות דמה - שאינן מבוררות היטב, תלונות שווא, ותחקירים לא מדוייקים פוגעים ביכולת להגיע לחקר האמת. לא פעם הם משיגים לאחור את אמון הציבור בתלונות אמת.
ז. לסיום - בישראל קיימות למעלה מ-140 אולפנות, המערכת הקיימת פועלת למנוע פגיעות כאלו ותוך ניצול סמכויות, בחריפות. תחקיר עיתונאי שמחבר ביחד: פגיעות שטופלו, תלונות לא מבוררות כל צורכן, עם מקרים גבוליים. ואת כל זה בציר זמן של שלושה עשורים, תחת כותרת של בעיה באולפנות.
בעיני לא מסייע במאבק נגד פוגעים אלא פוגע בו.
שנזכה לטהר את הטהור ולהקיא את הטמא, שלא נאמר על טמא טהור ולא על טהור טמא. לא על מותר אסור ולא על אסור מותר.
לב שומע- כפי שביקש סבא בתפילה שהוא כתב לעצמו.