מוטב לא לדמיין אילו מחטפים תבצע ממשלת המעבר בראשות יאיר לפיד עד לכינונה של ממשלה חדשה בישראל, אבל לשבחם של חברי הכנסת והשרים שסופרים לאחור את ימיהם על הכיסא, ייאמר שהם לא מתעצלים. ניצן הורוביץ, מהחרוצים בשרי הבריאות בישראל שכמעט לא הביא הישגים בתחום הבריאות עצמו, סימן השבוע וי גדול ליד רפורמה שביקש לקדם במהלך הקדנציה ומשרתת אג'נדה נוספת שלו ושל חבריו לסיעת מרצ. ביום שני השבוע, בישיבת ועדת העבודה והרווחה של הכנסת בראשות חברת הכנסת אפרת רייטן (העבודה), אושרה לקול מחיאות הכפיים של חברי מרצ והרוב הנשי המוחלט באולם הוועדה רפורמת ההפלות של השר הורוביץ. הרפורמה, כמו צעדים דרמטיים אחרים שנקט השר בקדנציה הקצרה שלו, לא בדיוק נותנת זריקת מרץ לשיפור שירותי הרפואה הציבורית או מקילה על חולים ומטופלים. עיקר עניינה הוא ביטוי נוסף לערך העליון של זכויות האישה, החופש המוחלט שלה ושמירה על מעמדה.
בתזמון דרמטי במיוחד, שהמוכשר ביחצ"נים לא יכול היה לתאם עבור הורוביץ, אושרה הרפורמה שתקל משמעותית ביצוע הפלות בישראל, דווקא בשבוע שבו התקבלה בארצות הברית פסיקת בית המשפט שמושכת לכיוון ההפוך בדיוק ומאפשרת למדינות להחליט על איסור הפלות בתחומן. באופן אבסורדי למדי, מעצמת החופש וזכויות האדם הפכה כביכול למדינת אנשי החושך, שזקוקה לאורה הליברלי של ישראל, המקדימה אותה בלפחות עשרה צעדי פרוגרס. "הזכות על גופה של אישה היא של האישה בלבד", מסר השר הורוביץ. "המהלך של בית המשפט העליון בארצות הברית לשלול את הזכות מאישה על גופה הוא מהלך חשוך, דיכוי האישה והחזרת מנהיגת העולם החופשי והליברלי מאה שנים לאחור. אנחנו במקום אחר, ואנחנו עושים היום צעדים גדולים בכיוון הנכון", התרברב השר בפאתוס.
הורוביץ הוסיף: "הבחירה אם לבצע הפלה חייבת להיות בידי האישה. זו עמדתי הפשוטה וזה העיקרון שמוביל אותי. נאפשר גם הליכי הפסקת היריון פשוטים יותר, זמינים יותר ומכבדים הרבה יותר. אלו שינויים חשובים שנועדו לאפשר חופש מרבי לנשים, ולחזק את כבודן וזכותן על גופן. הגיע הזמן להתקדם למאה ה־21".
לפני שנבחן את צדקת האמירה הפופוליסטית לגבי החופש הבלתי מוגבל של האישה במקרים כאלו, נסביר בקצרה את עיקריה של הרפורמה. עד היום אישה שביקשה לבצע הפלה הייתה צריכה להתייצב בפני ועדה להפסקת היריון שבה חברים שני רופאים ועובדת סוציאלית. האישה הייתה צריכה לענות על שאלון ולהסביר מדוע ברצונה להפסיק את ההיריון. מכיוון שהסיבה המותרת על פי חוק הייתה היריון מחוץ לנישואין (למעט אם ההיריון מסכן את האישה או שישנה בעיה בריאותית עם העובר), רוב הנשים היו טוענות שזו הסיבה, גם אם ההיריון היה בתוך הנישואין וגם אם לא הייתה סיבה קריטית להפסקת ההיריון. במילים אחרות: משקרות. הוועדה לא חקרה יותר מדי, ושימשה כחותמת גומי לשביעות רצונם של כל הצדדים. האישה הייתה ממשיכה לביצוע ההפלה באחד מבתי החולים המורשים לביצוע ההליך (שפעמים רבות רופאי הוועדה היו מעובדיהם), ובתי החולים היו מרוויחים כסף על השירות שניתן לאישה.
הרפורמה החדשה למעשה מבטלת את קיום הוועדות. בעוד שלושה חודשים, לאחר שההנחיות החדשות ייכנסו לתוקף וקופות החולים ייערכו לכך, תוכל כל אישה החפצה להפסיק את הריונה לשלוח טופס מקוון של הבקשה לוועדה, בלי צורך להופיע בפניה, לשאול, להתייעץ או לשתף מומחים בנושא כדי להבין את ההשלכות. גם השאלון עצמו ישתנה "למינימום הנדרש" לטעמו של הורוביץ: השאלות שביקשו לברר מדוע לא ניסתה האישה למנוע את ההיריון מראש אם אינו רצוי לה ובכך לחסוך הפלה של עובר יימחקו מהשאלון, שכן לשיטת משרד הבריאות אלו שאלות "משפילות". האישור יהיה מן הסתם כמעט אוטומטי, כפי שהיה עד כה, והאישה תוכל לגשת לביצוע ההליך לאחר מילוי השאלון ושליחתו, ללא צורך להופיע פיזית בוועדה.
הקלה נוספת במסגרת הרפורמה מאפשרת לאישה לבצע את ההפלה באופן תרופתי בקופת החולים ללא צורך באשפוז יום במרפאה או בבית חולים המתמחה בכך. מדובר בנטילת כדור בלבד והמשך טבעי בבית, ללא פיקוח רפואי ומעקב. כל אלו יהפכו את תהליך הפסקת ההיריון לנגיש, מהיר ונטול תחנות עצירה לשיקול דעת נוסף, מרגע שאישה או בחורה החליטה מסיבותיה היא לבצע את ההליך.
זכות הבחירה האמיתית
לאמיתו של דבר, גם מי שעוסקים בנושא ההפלות מהצד השמרני לא רואים דרמה גדולה ברפורמה, ובמידה מסוימת אפילו מברכים על מהלך ביטול הוועדות, שהיו כאמור חותמת גומי חסרת משמעות. אבל חוליה משמעותית בכל זאת חסרה לטעמם כעת, לאור ההנחיות החדשות. חגי גולדשמידט, מנכ"ל אגודת 'אפרת' שמלווה כבר עשרות שנים נשים המבקשות להפסיק היריון ומעניקה להן סיוע על מנת לשנות את ההחלטה, השתתף השבוע בדיון בוועדת העבודה והרווחה, ויחד עם חבר הכנסת משה גפני ביקש להשמיע קול שפוי שיאזן במעט את הרפורמה. "היינו שם שנינו מול רוב נשי מוחלט. הן אמרו: צריך לתת לנשים להחליט, הן מספיק חכמות כדי להחליט בעצמן. אמרתי להן: אבל עובדה ש־81,000 ילדים נמצאים איתנו היום לאחר שנשים שהגיעו אלינו קיבלו אופציה נוספת והחליטו לחזור בהן מביצוע ההפלה. אז למה לא לתת לנשים את זכות הבחירה?"
אנחנו מדברים עם גולדשמידט יום לאחר כינוס הוועדה, וגם פה בתזמון מעניין – ביום האזכרה הראשון לפטירת המייסד הראשון של אגודת 'אפרת' שעמד בראשה עשרות שנים, ד"ר אלי שוסהיים ז"ל. כאמור, האגודה סייעה לעשרות אלפי נשים לשקול שוב את ההחלטה בנוגע לצעד כה גורלי, כאשר פרשה בפני הנשים אפשרויות סוציאליות וכלכליות שיאפשרו להן לגדל את הילד, ובכך הפיגה את החששות שהביאו לרצון להפיל. גולדשמידט היה רוצה שאותו מענה יינתן על ידי משרד הבריאות גם במסגרת הרפורמה החדשה. לדידו, העובדה שהאישה המבקשת להפיל אינה פוגשת עובדת סוציאלית שעימה תוכל להתייעץ, כפי שלפחות התאפשר לה תיאורטית מול הוועדות, היא שלילת זכות הבחירה האמיתית מהאישה, זו שהורוביץ מנופף בה כל כך. "אני בעד להקל על האישה, ולכן קיצור הטפסים והעמידה בפני ועדות פייק זה בסדר מבחינתי. אבל מה שחמור זה שהיא לא פוגשת עובדת סוציאלית, כי אם ההחלטה היא על רקע סוציאלי אולי אפשר לעזור לה, העובדת הסוציאלית יכולה לבדוק אם יש מצוקה שניתן לפתור. למה לדלג על כך?" לגולדשמידט יש מתווה משלו לרפורמה: "ההצעה שלי היא: ותרו על הוועדות, אבל שהאישה תפגוש עובדת סוציאלית, שתיתן לה חוברת מידע. שהרופא שהיא פוגשת יעבור הכשרה כך שידע מי יכול לסייע לאישה שבאה אליו. ואז שהאישה תחליט: כן – כן, לא - לא. אם הם מתהדרים בזכות האישה על גופה, שייתנו לה אופציה אמיתית לבחור".
גולדשמידט גם היה רוצה שהאישה תקבל 72 שעות מזמן קבלת המידע עד להחלטה הסופית, שבהן תוכל לעכל ולעבד את המידע ולשקול היטב את ההחלטה. "זה צעד בלתי הפיך. הרבה נשים מתקשרות אלינו אחרי שלקחו כדור אחד מתוך השניים ושואלות אם יש דרך חזרה. אם היה להן המידע קודם לכן, הן לא היו מגיעות למצב הזה. נשים רצות להפלה מתוך לחץ. תנו לה זמן לחשוב ומידע רלוונטי, ואז יש לה מלוא הזכות ומלוא היכולת לקבל את ההחלטה".
הרפורמה החדשה מותירה עבודה רבה לאגודת 'אפרת', העמוסה גם כך בסיוע לנשים. בכוונתו של גולדשמידט לשנות את החוק בממשלה החדשה שתקום כך שיינתן לנשים מידע דרוש. אבל עד שיקרה השינוי, אם וכאשר, תשקיע האגודה משאבים רבים באיתור נשים הנמצאות בצומת ההחלטה, שכעת בשל קלות המהלך מספרן צפוי לעלות. "נצטרך להשקיע מאמצים רבים כדי לתפוס את הנשים הללו ברגע הנכון".
אותות חיים דרך מסך האולטרסאונד
אבל יש מי שלא רק הכשלים הפרוצדורליים ברפורמה מפריעים לה, אלא בעיקר האמירה הערכית החופפת מעליה. ד"ר חנה קטן, רופאת נשים ותיקה ומוכרת, מבינה גם היא את הצורך לערוך שינוי בהליך הוועדות, שהפך להצגה חסרת טעם. "אני יכולה להבין את הטענה שהוועדה לא יעילה ויש בה סוג של השפלה בשאלות שעוברות הנשים. בפועל הנשים שם סתם משקרות כדי לעמוד בקריטריונים. אבל מה שאני לא מסכימה לו הוא האמירה הערכית שהיא נקודת המוצא של השר לנושא: הוא כל הזמן אומר שהפלה זה משהו בחירי, שהאישה צריכה לבחור, שזו זכות האישה על גופה. אבל זה לא מדויק, כי יש פה גם עובר. אי אפשר להתעלם מזה. וזה לא רק התורה אומרת, גם דתות אחרות וגם העולם בכללו מכיר בזה היום יותר ויותר. היום זה מוחשי, בזכות התקדמות הרפואה. זה לא כמו פעם, שראו רק חלון שחור באולטרסאונד. היום אנחנו רואים את העובר משהק, ממצמץ, ניתן לתקשר איתו. אנחנו מטפלים בו בתוך הרחם, עושים לו ניתוחים, נותנים תרופות. התפיסה היום היא של העובר כפציינט, זה נושא שלם ברפואה שמתקדם בכל העולם. וזה עוד לפני שפתחנו את השיח המוסרי והדתי". רפואת האולטרסאונד, מספרת ד"ר קטן, מתפתחת בצעדי ענק בשלושים וחמש השנים האחרונות, ורבים מכותביה וחוקריה הם ישראלים, שכן בישראל השימוש ברפואה זו נגיש, זול ומרובה יותר ביחס למדינות העולם.
לאור המגמה הרפואית הזו, היא אומרת, אי אפשר לנהל שיח בנושא הפלות שבו השיקול היחיד הוא "האישה בוחרת". "היא יכלה לבחור אם לקחת אמצעי מניעה או לא, אבל מרגע שיש היריון, יש לה אחריות. יש עובר בגוף, את לא יכולה לשחק עם זה. נכון שאישה צריכה לבחור, אבל היא צריכה לדעת שזה על חשבון נפש אחרת, יש פה עוד מהות, ישות. זו לא עקירת שן או הסרת שומה, כמו שנוטים להתייחס לזה. צריך שלא תהיה זילות של הבחירה הזו, שהאישה תדע שזו בחירה קשה והיא בחרה על חשבון מישהו. כמו שאסור להתאבד או לסכן את החיים שלה, גם פה יש נטילת חיים של ישות נוספת. חשוב לחדד את זה לעצמנו, מעבר לנושא של כן או לא ועדה".
את ד"ר קטן מקוממת האמירה הגורפת של הורוביץ, ולדבריה גם הוא עצמו מודע לבעייתיות: "הרי גם השר עצמו מבין שיש פה קדושה של חיים, כי עובדה שהרפורמה אינה עוסקת בשבועות מאוחרים מאוד של ההיריון. אבל בעצם הוא אומר לאישה: תעשי מה שבא לך. ובהיריון זה לא ככה, אישה לא יכולה לעשות רק מה שבא לה". כאמור, ההיבט הערכי של הנושא צריך להיות לב הדיון בעיניה, מעבר להסתייגויות טכניות שהיא מציגה, כמו למשל שברפורמה החדשה לא יהיו מעקב והשגחה רפואית אחרי האישה, שעלולה להגיע למצבי סיכון בבית לאחר נטילת הכדור. כמו כן, האישה גם לא תשמע על סיכונים, השלכות וסיבוכים, שכן אין לה שיח מקדים עם רופא בטרם תתקבל ההחלטה.
אשר להשוואה המתבקשת בין ישראל לארצות הברית בשבוע כה דיכוטומי, מצביעה ד"ר קטן על מגמת הליברליות שהופכת לדיקטטורה בישראל. "בניגוד לעולם, בארץ שומעים רק את עמדות הפרוגרסיבים בנושא, כמעט ולא שומעים את הצד השני. בארצות הברית בפירוש יש יותר ליברליזם בעניין הזה והם שומעים גם דעות אחרות, כמו עמדת הנצרות. במובן הזה הם מדינה דתית יותר וגם מתקדמת יותר, כי זכויות העובר הן נושא אצלם, בשל התקדמות הרפואה. פה אין ליברליות, יש דיקטטורה. אסור לדבר בנושאים האלה. רופאים שנוגעים בנושאים האלה והם לא בעד הפלות, הופכים להיות מסומנים. אסור להם לדבר. אם אני נגד הפלות, מיד בוחנים את זה בפריזמה של 'את נגד האישה או בעדה?'. מי שמתנגד להפלות אין לו זכות דיבור".
לתגובות: Hagitr72@gmail.com
***