מנחם רהט
מנחם רהטצילום: באדיבות המצולם

1.המשבר הפוליטי שהחל עם התפטרות בנט מראשות הממשלה, מייצר הרבה סימני שאלה: מי יעמוד בראש הממשלה הבאה?

האם מנסור עבאס יהיה חבר בכיר בה? האם בן גביר יהיה השר לביטחון פנים? – ועוד שאלות רבות, כולן לוטות בערפל. ואולם, דבר אחד ברור כבר עכשיו: החרדים יימצאו בתוך הקואליציה הבאה, אפילו אם מרצ תעמוד בראשה.

במלים אחרות: החרדים יפסיקו להתאבד עבור נתניהו, כפי שעשו בארבע מערכות הבחירות האחרונות שבהן לא הצליח לכונן קואליציה בראשותו. הפעם, אם נגזר עליו לשבת שוב על ספסלי האופוזיציה, הוא לא ימצא אותם לצידו.

2.

השבוע החלו החרדים לפזר רמזים בסיטונות למגמה זו, ועוד נגיע אליהם. אבל צריך להודות ביושר, שאת זה הבין ראשון ח"כ ישראל אייכלר מאגף 'דגל התורה' בסיעת 'יהדות התורה', שכבר לפני כמעט שנה, בשלהי אוקטובר 2021, תקף את "השיעבוד הזה לנתניהו, ליריב לוין, בטענה שאוטוטו הממשלה נופלת ויש בחירות חדשות והולכים לנצח, ושום דבר לא קרה. נתניהו ולוין מכרו לנו אשליות, שעוד חודש הממשלה נופלת. בשביל האשליות הללו הפקרנו את עולם התורה, אפילו אחרי 4 פעמים שהוא לא ניצח".

ועוד אמר אז אייכלר: "היינו צריכים לומר אז לנתניהו, אחרי שסירב להעביר תקציב והונה את גנץ, שאו שיקיים את ההסכם עם גנץ או שיילך הביתה. אפילו צ'רצ'יל הגדול אחרי נצחונו על הנאצים הבין שהולכים הביתה אחרי שמפסידים בחירות".

3.

אייכלר הודה אז שחלק מחבריו הפוליטיקאים החרדים הסכימו איתו בחשאי, אבל לא יכולים היו להתנתק משעבודם המנטלי לנתניהו, מן האשליות שפיזר. המקרא מלא סיפורים על תופעות של ההולכים אַחֲרֵי הַהֶבֶל וַיֶּהְבָּלוּ (ירמיהו ב', ה'). הנביא זכריה, למשל, מוקיע את "הַקּוֹסְמִים חָזוּ שֶׁקֶר, וַחֲלֹמוֹת הַשָּׁוְא יְדַבֵּרוּ" (י' ב'). אבל הח"כים החרדים התעקשו להתאבד באופוזיציה.

עכשיו, לא עוד. השבוע למשל אמר ח"כ אורי מקלב ('דגל התורה' שב'יהדות התורה'): "אם נתניהו לא מרכיב את הממשלה הבאה, אנחנו נלך עם מי שיצליח להרכיב אותה". ח"כים בש"ס אמרו מאחורי הקלעים שתם עידן 'אין עוד מלבדו' לגבי נתניהו.

לא כל הפוליטיקאים החרדים מחזיקים בדעה זו. הפלג האגודאי, החסידי, עדיין משמר את הקשר הגורדי עם נתניהו. ואחד מבכירי אגודת ישראל אמר לקובי בורנשטיין מאתר 'חדרי חרדים': "אנחנו נלך עם נתניהו בכל מחיר, ואם זה לא מתאים ל'דגל התורה' [הליטאית], אז הם מוזמנים לפרוש. נלך עם נתניהו גם במחיר פיצול הסיעה".

4.

קבלו צפירת הרגעה: 'יהדות התורה' לא תתפצל, לא מחמת אהבת האחים השוררת בין החסידים מאגו"י לליטאים מ'דגל', אלא מחמת החשש שפיצול יוביל להתרסקות השתיים: ספק אם אגודת ישראל, הסובלת ממשבר הנהגה חריף אחרי לכתו של ליצמן ועם הצבתו של יצחק גולדקנופף בראש הרשימה, והשרויה במלחמות פנימיות בין גור א' לגור ב', תצלח לבדה את אחוז החסימה; ועל 'דגל' מאיימות מלחמות 'השונאים' וה'מחבלים', וגם סיעת 'עץ' מזנבת מאחור – ומה שהכי מאיים על שתיהן במקרה של התפצלות: זליגת קולות סיטונית לבן גביר.

5.

באין התפצלות, ובהנחה שבן גביר לא 'ישתה' כל כך הרבה קולות מיהדוה"ת עד כדי קריסתה, תעמוד בפני הסיעה החרדית המאוחדת, כמו גם בפני ש"ס, השאלה אם נתניהו הוא האופציה היחידה.

היומון 'יתד נאמן', שופרה הרשמי של 'דגל התורה', כבר החל לקעקע את דמות המופת שהחרדים משועבדים לה: "נתניהו, למרות התחייבותו לרוטציה עם גנץ, לא התכוון מלכתחילה לעמוד במילתו אפילו רגע אחד. לשם כך הוא לקח כבן ערובה את תקציב המדינה, כדי לפרק את הממשלה על רקע אי העברתו... יש רשימה ארוכה של ח"כים בעבר או בהווה שקיבלו ממנו הבטחות מרשימות, וגילו שהכל נרשם על הקרח וברגע האמת לא נותר מהן מאומה. האמינות של נתניהו שואפת לאפס... לכן, העובדה שבנט קיים את ההסכם עם לפיד, בלי לסחוב ובלי לגרור, עוררה התפעלות. קיום הבטחות והסכמים הוא לא דבר מובן מאליו".

6.

ולטובת מי שחשב שמדובר במעידה אקראית של ה'יתד', המשיך העיתון להתריס בגליון נוסף נגד נתניהו: "בגיל 72 פלוס כבר קשה להשתנות", טוען העורך יצחק רוט. "גם כאשר אדם רואה כיצד התכונות שלו גורמות לו נזקים אישיים כבדים, הוא מתקשה לגבור על היצרים הפנימיים הפועלים כמעט מעצמם, בלא ריסון".

ועוד: "היה מצופה מהאיש שרוצה לשוב לתפקידו הקודם, שיבין שלא משליכים לצידי הדרכים את האנשים שמוכנים לשכב על הגדר למענך. למה להשפילם אם אינך יודע מתי תזדקק לתמיכתם... מדוע אין מי שיאמר לנתניהו שיעצור לרגע ויחשוב לפני שהוא מקליד את התגובה הבוטה במכשיר הקטן? למה אין לו איזה יועץ צמוד שיעצור את ההשתלחויות הללו שעלולות להביא לסיום סופי של הקריירה הפוליטית שלו?"

7.

רמז עבה יותר מקורת בית הבד הזו, אין בנמצא: אנחנו החרדים, פוסק ה'יתד', כבר לא נתאבד למענך. כבר לא נלך אחר אשליות השווא, ולא נימצא לצידך במקרה שתגיע שוב לאופוזיציה. ח"כ ישראל אייכלר יוכל להחמיא לחוכמתו הפוליטית: 'דידן ניצח'.