אין בדבריי הבאים כדי לטעון טענות כנגד הרב יצחק יוסף, קטונתי. אך עם זאת בקשה לי אל רבני הציונות הדתית.
הרהרתי בדבריו של הרב יצחק יוסף בהם הסביר כי הדרך של הישיבות התיכוניות וישיבות ההסדר היא "דיעבדית".
וכדבריו של הרב יוסף : "לכתחילה? שולחים אותם רק לישיבות קדושות". משמע מדבריו של הרב יוסף שהישיבות התיכוניות וישיבות ההסדר אינם "ישיבות קדושות".
אלא שכמדומני שדרכנו, דרכה של הציונות הדתית והרבנים העומדים בראשה היא אחרת. אין היא מתעלמת כמובן מהבעיות של הציבור שלנו (ויש לא מעט), היא גם לא תטאטא את הבעיות מתחת לשטיח, כפי שאולי עושים במגזרים אחרים.
נכון, הדרך שלנו היא מורכבת, היא בנויה מאידאלים גבוהים כשעל כולם מנצחת התורה. אמת הדבר שיש נפילות בדרך, אך אנו איתנים בעמדתנו שהדרך שלנו היא לא "דיעבדית" אלא מבוססת, אמיתית ונכונה "לכתחילה".
הישיבות שלנו "קדושות". טובי בנינו מישיבות ההסדר שנפלו במהלך שירותם הצבאי כשחירפו את נפשם להגנת עם ישראל וארץ ישראל הינם "קדושים".
אז מה בקשתי לרבני הציונות הדתית?
רבים מבנינו ובנותינו לומדים מספריו הנפלאים בהלכה של הרב יצחק יוסף "ילקוט יוסף" וטוב מאוד שכך. אך הבה ניכנס לתוך עולמו של נער/בחור שלומד יום יום הלכות מספריו של הרב יצחק יוסף (נדגיש שוב, נהדר ! ), איך הוא חש כעת למשמע דבריו של הרב יצחק יוסף ? הרי עד עתה הוא מקבל ממנו את כל דבריו בצמא, כיצד יגיב כעת כששמע שישיבתו "אינה קדושה". זה עלול לבלבל אותו, הוא עלול לחשוב שדרכו, דרכנו היא "דיעבדית". הוא עלול לראות בערכים הקדושים עליהם התחנכנו ויתור וחולשה רוחנית.
אז אנא, רבני הציונות הדתית, אם תוכלו, הקדישו לכך זמן, הסבירו לנו, לקהל הפשוט, תלמידיכם, למה הדרך שלנו היא "לכתחילה", למה ישיבותינו הן "קדושות" ולמה אנו חובשים את הכיפה הנכונה.
אין בכך כדי לזלזל בדרך בה הולכים אחינו החרדים, אבל יש בכך כדי שאנו לא נזלזל בעצמנו...