העולם שלנו עמוס בתנועה, הכל זז כל הזמן, אנשים וסחורות נעים ממקום למקום ללא עצירה. רק מגפת הקורונה הביאה לעצירה כמעט מוחלטת של התנועה לרגע, וגם זה לא החזיק לאורך זמן.
הכלכלה הגלובלית מבוססת על שינוע של סחורות מצד אחד לצד השני של העולם ועל תיירות המונית. מדע וטכנולוגיה מתקדמת אפשריים בגלל תנועה של ידע ושל תשתית שעוברת מתחת לימים ולאוקיינוסים.
תנועה היא מפתח מרכזי להבנת העולם שבו אנו חיים. כשהיא נעצרת או נעלמת זהו סימן שמשהו קרה, וכשהיא מוגבלת אנחנו מיד מרגישים שלקחו לנו את החופש. התערוכה "תנועה ערה" מתמקדת בתנועה גם כשהיא אינה נראית לעין, גם כשנעצרה, מחפשת את העקבות והסימנים שהיא השאירה במרחב, בחומר, בחוויה.
התערוכה תנועה ערה, מהווה הזמנה להתבונן בעולם מבעד לפרספקטיבה קינטית - ששמה במרכז את התנועה: של אנשים, של ידע, של מסורת, ודרכה להבין את העבודות השונות ואת היחסים המתקיימים ביניהן באמצעותה. אלמנט התנועה והעקבות שלה מרכזי לכל אחת מהעבודות המוצגות בתערוכה אך הוא גם החוט המחבר ביניהן ויוצר סיפור המסופר מנקודת המבט של התנועה. דרך עקבות התנועה נחשפים הכוחות השונים הפועלים על המרחב, כוחות גלויים או שקופים, שמעצבים אותו, מכתיבים את נתיבי התנועה בו, את מה מותר ומה אסור. אך לא מדובר רק בסיפור על יחסי כוח היררכיים - מי גירש את מי, מי הכריע את מי, אלא גם בסיפור של מפגש: של תנועה אנושית שנפגשת עם מרחב ומשאירה עליו סימן,
במסגרת ערב הפתיחה יתקיים אירוע סיום מרגש של תזמורת החריקות הפועלת במרכז בעשור האחרון, באירוע הסיום יבוצעו יצירות חדשות של עמית פישביין ויוסף זיט, ומפגש מוסיקלי של הקבוצה ואורחים מהעבר.
בין העבודות בתערוכה "תנועה ערה":
עבודת הוידאו 5 Studies של מאי זרחי עוסקת בצורה ישירה ומפורשת בתנועה ומפגישה בין מחול, וידאו ואנימציה במרחב ביניים מדיומאלי בו נקודות מבט משתנות תדיר, מהדהדות את חווית הצפיה וחווית הביצוע לסרוגין.
סוף דרך חברון הוא פרויקט חדש של גסטון צבי איצקוביץ המתעד את המרחב המתמלא והמתרוקן מחוץ לקבר רחל ומחסום בית לחם בירושלים בשעות הבוקר המוקדמות, בזמן שהפועלים הפלסטינים מחכים לעוד יום עבודה ורגע אחרי שעזבו.
הפסל Titled של נרדין סרוג'י מביא לתערוכה תנועה שקפאה.
עבודת הוידאו גופים נוקשים של תמר גטר משנת 2004 עוסקת במספר אופנים שונים במצב הסטטי, הלא מתפתח, של התמונה הבודדת, הסטיל. חומרי המקור הם מסרטים, ציורים, תצלומים ועבודות גרפיות.
שתי תיבות משה של יורם בלומנקרנץ נבנו מחלקי גידור והפרדה שנאספו מן האזורים הנטושים של שכונת תל- כביר וכפר שלם שתושביהם נאלצו לפנות את בתיהם לאחר שנים של הזנחה ומאבק על זכותם על הקרקע.
דרוכות, עבודת כוריאוגרפיה לשתי מופיעות במרחב הציבורי, של מיכל סממה ונעה דר, מפגישה את הגוף כולו באינטנסיביות עם המרקמים והטופוגרפיה של המשטח שלרוב אנו דורכים עליו בלי משים:
התערוכה במרכז לאמנות דיגיטלית - האמוראים 4 חולון, 03-5568792.