בפני דייני בית הדין ארץ חמדה-גזית הגיע מקרה של אדם בנה קיר תמך בגבול המגרש שבינו לבין השכן שלו – במהלך בניית הבתים של שניהם - ופנה לשכנו כדי שישלם את מחצית מעלויות הקיר, אך זה סירב.
התובע דרש תשלום של מחצית מעלות בניית הקיר העומדת על סך של 26,208 שקלים ועוד שכר טרחה של 5,792 שקלים.
הנתבע, הודה שהוא מבין שעליו לשלם על מחצית מעלות הקיר אלא שביתו טרם נבנה ועל כן רק כאשר ייכנס לגור בביתו, ישלם. בנוסף, יש פער במחיר למטר שלדעת הנתבע יקר מדי.
הדיינים נדרשו לשלוש שאלות: מתי חייב אדם לשלם על קיר שבנה השכן עבור שניהם, כיצד יש לשום את גובה התשלום שעליו לשלם ומהו מועד התשלום.
בית הדין הכריע שעל הנתבע לשלם את מחצית עלות הקיר באופן מיידי ולא כאשר ייכנס לגור בבית.
הדיינים נימקו וכתבו כי "אדם הרוכש מוצר מחברו, אינו יכול לדחות את התשלום למועד לא ידוע אלא עליו לשלם את התשלום באופן מידי. הקיר נבנה על הקרקע המשותפת של שניהם, ולכן הוא שייך לשניהם כעת (נמו"י ב"ב ג. ד"ה אבל למעלה)".
עוד ציינו כי "רשות מקרקעי ישראל מחייבת בניית בית בתוך שלוש שנים ממועד הקנייה של המגרש, ומחייבת בנית קיר כדי לקבל היתר בניה ואישור אכלוס (טופס 4). כיון שקניית המגרשים התרחשה בסביבות 5/2017 נמצא ששלוש השניים מסתיימות ב-5/2020. כיון שכן, מובן שהנחת היסוד של שני הצדדים היתה שהנתבע ישלים את בניית ביתו ובכלל זה הקיר בתוך תקופה זו ועל דעת זה נחתם ההסכם בין הצדדים".
השופטים קבעו כי על הנתבע לשלם מחצית מסכום התביעה, 12,653.5 עבור בניית הקיר ועוד 250 שקלים עבור אגרת בית הדין. בנוסף נקבע כי אין סיבה לדחות את התשלום.
פסק הדין ניתן בבית הדין בקריית גת, בתיק 81065, בפני הדיינים: הרב אביעד תפוחי, הרב ארי סט, הרב מאיר אברג'ל.