גידי גוב ויהודה פוליקר
גידי גוב ויהודה פוליקרצילום: אריאל פייגלין

מה שמיוחד במופע של גידי גוב ויהודה פוליקר, בניגוד למשל למופעים משותפים של זמרים ענקיים אחרים כמו המופע של ברי סחרוף ורמי סחרוף שעלה מוקדם יותר השנה, הוא שלא מדובר במופע איחוד או במחווה לאיזה אלבום משותף. מדובר במשהו שונה לגמרי.

נכון, השניים שיתפו פעולה מדי פעם לאורך השנים, למשל בשיר האלמותי 'שלל שרב' שפוליקר הלחין וגוב ביצע, אבל הם מעולם לא היו הרכב או צמד. והאמת, גם עכשיו הם לא.

נאחז באוויר - גידי גוב ויהודה פוליקראריאל פייגלין

המופע המשותף של גידי ופוליקר הוא פשוט שעתיים וקצת של חוויה חוץ גופית עם המיטב של כל אחד מהזמרים מהקריירה שעבר, ואיזו קריירה זו הייתה. שניהם ילידי 1950, שניהם על הבמות כבר מעל 50 שנה, שניהם מגיעים עם שורה של להיטי ענק שלא רק שכל אחד מאיתנו יכול לזמזם בעל פה, אלא שכנראה גם ההורים שלנו יכולים.

אבל, אם לכל זמר שצבר מעל כמות להיטים מסוימת יש בעיית זמן במופע, הרי שכשמדובר על מופע אחד עם שני זמרים בסדר גודל שכזה הבעיה היא כפולה ומכופלת. כך שיצא שגם מלא שירים מעולים נשארו בחוץ, וגם הסמול-טוק בין השניים היה מצומצם למדי מתוך רצון להספיק עוד ועוד שירים, וחבל שכך.

אם כבר ויתרנו על שירים כמו 'מי תרצי שאהיה' של גידי ו'כמעט כבר נוגע' של פוליקר שנשארו על רצפת חדר החזרות, היה אפשר להשאיר עוד שיר או שניים בחוץ ולקבל קצת יותר מההומור והזרימה של שני הזמרים הוותיקים.

ב

הניסיון והמקצועית של גידי ופוליקר לא התבטאו רק בשירים אלא גם, ואולי אפילו בעיקר, במעטפת של ההופעה. כל מי שהגיע להופעה ידע פחות או יותר למה לצפות מבחינת השירים שיהיו שם, אבל מה שהתרחש על הבמה לקח את המופע לרמה אחרת לגמרי.

לא היה שם רקדנים או שואו גדול, וטוב שכך, השירים שלהם לא צריכים את זה, אבל כל מה שכן היה שם היה הכי מדויק שיכול להיות. אם זה המסכים המפוצלים שהציגו כל אחד זמר או נגן אחר ודאגו שהקהל ירגיש ממש על הבמה, אם זה הגרפיקה המדהימה שהייתה באמת כמה רמות מעל כל מה שראינו בהופעות ואם זה בהרכב הגדול והמרשים שליווה אותם.

כשתגדל - יהודה פוליקר וגידי גובאריאל פייגלין

ועוד מילה על ההרכב, חמש-עשרה איש היו על הבמה במהלך הערב והיה מדהים לראות איך גידי ויהודה מקפידים שכל אחד יקבל את המקום שלו. קטעי סולו, זמן מסך, כתוביות בסוף ועוד ועוד מחוות קטנות ומרגשות, הרבה יותר ממה שהם היו חייבים. הרבה יותר ממה שמקובל בהופעות אחרות.

והשילוב הזה, בין ההופעה המהודקת והשירים הגדולים מהחיים לרגעים הקטנים והכל כך אנושיים האלו, היה בדיוק מה שבאנו לראות - 100 שנות קריירה מוזיקלית במצטבר שהופכות לקסם טהור על הבמה.