ד"ר חנה קטן
ד"ר חנה קטן צילום: ערוץ 7

בלעם הרשע זכה לקבל נבואה מה', אבל בניגוד למשה רבנו, הוא לא הצליח לעמוד על רגליו בזמן התגלות דבר ה' אליו בנבואה. בכל פעם שזה היה קורה לאותו נביא הוא היה מאבד את שיווי המשקל ונופל ארצה.

בדרך כלל נפילה שאינה מסיבה טכנית – פגיעה במכשול או דחיפה , נגרמת מאיבוד שיווי המשקל, שהרי יכולתו של האדם לעמוד זקוף על שתי רגליו אינה מובנת מאליה ותלויה בתפקוד תקין של מערכות שונות – מרכז שיווי המשקל שבאוזן, מערכת העצבים ומערכת השרירים של כפות הרגליים.

איבוד או טשטוש הכרה גורם בדרך כלל לנפילה, וזה בדיוק מה שקרה לבלעם כאשר הגיע אליו דבר ה' – טשטוש הכרתי שמאפשר לו לקלוט את דבר ה' אבל מונע ממנו לעמוד זקוף על רגליו.

מחלת הכפיון נגרמת מהתפרצות חשמלית פתאומית ומהירה במוח. היא מיוחדת בכך שהאדם הסובל ממנה חווה מדי פעם התקף שעלול לנטרל אותו לחלוטין, אולם לרוב לאחר זמן קצר-יחסית הוא חוזר לאיתנו. מדובר על מחלה כרונית ולעיתים רק תכונה , עם ההתפרצויות שאינן צפויות. תתכן הפוגה של שנים ארוכות.

ההתקף עצמו עשוי לבוא לידי ביטוי בצורות שונות מאוד זו מזו ממופע של ניתוק של כמה שניות וזהו-ABSCENCE, ועד לאיבוד הכרה. לעיתים קרובות הנזק שנוצר אצל החולה בעקבות התקפי אפילפסיה הוא נזק עקיף, שנגרם מנפילה או תאונה או חבלה שקרתה בעקבות ההתקף, ולא מההתקף עצמו שחולף לחלוטין בדרך כלל בלי להשאיר סימנים. התכונה האפילפטית עלולה להתחיל בכל גיל, וסובלים ממנה ברמות שונות כאחוז אחד מהאוכלוסייה.

חשוב להדגיש שמחלת הכפיון על סוגיה השונים אינה מדבקת כלל. היום אצל רוב חולי הכפיון ניתן למנוע את ההתקפים בעזרת טיפול מונע תרופתי קבוע, שבזכותו נהנים חלק ניכר מהחולים האלו מאיכות חיים תקינה. חולים רבים אף מגיעים לריפוי מלא. ויש גם טיפול באמצעות גירוי חשמלי למח אחרי מיפוי נקודות הטריגר.

מחלת הכפיון נחשבת כמצב שיש בו סכנה, ולכן מותר ליטול תרופות גם ביום כיפור גם אם זה מחייב שתיית מים, ומותר בשעת הצורך לחלל עליו את השבת. גם לגבי הצום עצמו יש המתירים אם הרופא סובר של חוסר שתייה עלולה להביא להתקף או שרמות התרופה תיפגענה בעקבות הצום.

יש שכתבו שאחרי כל התקף כפיוני צריך לברך ברכת 'הגומל', ויתכן שזה תלוי בנסיבות. חשוב לציין שהרופא המטפל חייב ע"פ הדין לדווח לרשות הרישוי על חולה כפיון שבטיפולו, כדי שתיבדק יכולת החולה להמשיך לנהוג ברכב. אין בדבר איסור לשון הרע גם אם החולה מתנגד נמרצות למסירת המידע, ולהיפך – יש כאן מצוה גדולה של הסרת מכשול מרבים, והצלת החולה ואולי גם אנשים אחרים מסכנות מוחשיות.

לפני שנים עבדתי כרופאת משפחה באחד הישובים בפרוזדור ירושלים והגיע בחור בשנות העשרים לחייו עם סיפור של אפילפסיה לא מאוזן. הוא בקש שאחתום על הטופס הרפואי המשמש להוצאת רישיון נהיגה. חששתי והתקשרתי לרופא הבכיר שהדריך אותי., שהזהיר אותי שלא אעשה כדבר הזה. המטופל לא אהב את התשובה שלו, ומעט הרים עלי את שולחן עד שנכנסה האחות הוותיקה והתקיפה , קלטה את הסיטואציה תוך שניה, ונעמדה מלוא קומתה ביני לבינו וממש 'הצילה' אותי . נזכרתי באירוע הזה שכמעט הדחקתי, כשקראתי בזעזוע על מקרה האלימות כנגד הרופאה בבאר יעקב. כאז כך היום.