
התחלה/ לפני 54 שנים. נולדה וגדלה בראשון לציון. הבת הבכורה מארבעה ילדים.
אבא/ ישראל ליפסקר ז"ל, הלך לעולמו לפני 11 שנים. יליד לבוב ובן למשפחה חב"דית שורשית. "אבא היה איש צדקה וחסד שהתעסק בטקסטיל ובגדי ילדים. הייתה לו חנות סיטונאית בדרום תל אביב. כל חייו פיעמה בו אהבת ישראל גדולה".
אמא/ חיה ליפסקר, בת 74. "אמא הייתה נוכחת תמיד בבית וגידלה אותנו במסירות. גם כשעבדה עם אבא בחנות היא תמיד הקפידה להיות שם בשבילנו. אישה מאוד מאורגנת ומסודרת, עם המון נתינה. אישה עוצמתית".
לראשון/ "כשאבא ואמא התחתנו הם שאלו את הרבי איפה לגור. הפור נפל על ראשון לציון, וכך היה". אביה היה מראשי קהילת חב"ד בעיר. "הם לא היו שליחי חב"ד רשמיים, אבל השפיעו והקרינו סביבם".
שכונה/ "גרנו בבניין של שבע קומות עם 28 משפחות. אנחנו היינו המשפחה החרדית היחידה בבניין. היה לנו קשר מיוחד עם השכנים. שיחקנו יחד, הילדים, בחוץ - מחבואים, מחניים ומה לא. הייתה אווירה מיוחדת של יחד".
באוטובוסים/ למדה בבית הספר היסודי בית יעקב בראשון לציון. בהמשך למדה בתיכון בית רבקה בכפר חב"ד ונאלצה לנסוע בכל יום בשני אוטובוסים לכל צד ולצעוד מהתחנה ואליה ברגל.
בית רבקה/ "לא הייתי תלמידה טובה במיוחד. ביליתי הרבה על הדשא. באותן שנים הייתה פחות מודעות לבעיות קשב. המורות היו אומרות 'מירי לומדת רק מה שהיא אוהבת'. לקח שנים, והנה, מי היה מאמין - היום אני מלמדת נשים ופותחת קורסים וסדנאות".
הרבי/ בגיל 15 פגשה לראשונה בחייה פנים אל פנים את הרבי מלובביץ', רבי מנחם מנדל שניאורסון. "נסעתי עם חברות, והתארחתי אצל קרובי משפחה. במהלך חגי תשרי היו התוועדויות עם הרבי והוא גם נתן לי באופן אישי ברכה ומטבע. התרגשתי מאוד. זה היה מבחינתי מעמד של פעם בחיים".
שליחות/ "הרבי יצר חזון ענק בעולם. זו ההבנה שכל אחד ואחת מאיתנו הם שליחים, גם אם לא קיבלנו שום מינוי רשמי. ירדנו לעולם לעשות את העבודה שלנו ויש לכל אחד מאיתנו שליחות. כשחיים ונושמים את זה אפשר להפוך את העולם למקום טוב בהרבה".
מתחתנת/ בגיל 17 נישאה ליוסי שניאורסון מכפר חב"ד. "נפגשנו פעם ראשונה ביום שני, בהמשך ביום חמישי ובמוצאי שבת החלטנו. ביום ראשון כבר קיבלנו ברכה מהרבי". מאז הם יחד, כבר 37 שנים.
החצי השני/ יוסי שניאורסון (56), איש עסקים. "אדם עם אחריות גדולה ועומק מחשבתי. הוא האדם הכי חכם והכי טוב שאני מכירה, ושותף מלא לשליחות הגדולה של החיים שלנו".
הנחת/ שישה. הבת הבכורה אסתי (36), אחריה זאבי (35), הרב ראובן (34) שליח חב"ד בקריית גת, מנדי (28), שני (27) ומלכי (25). "הם כל עולמי. בזכותם אני יכולה להיות אדם יותר טוב".
הרעיון/ כזוג צעיר קבעו את ביתם בראשון לציון. "עבדתי כמנהלת חשבונות במפעל הטקסטיל של אבא". תוך כדי החלה לחשוב על הרעיון לייצור בגדים אופנתיים לילדים ממשפחות ברוכות ילדים. "רציתי להלביש את ילדי ישראל בבגדים הכי יפים".
למעשה/ היא החלה בקטן, כשעיצבה בגדי ילדים בביתה ובעלה העמיס את הסחורה על רכבו ויצא למכור בחנויות. הסחורה נחטפה והם החליטו לפתוח חנות. משם זה הלך וגדל במהירות, עד שייסדו מותג לבגדי ילדים למגזר החרדי והדתי, שהפך בהמשך לרשת 'קידישיק' המוכרת.
קידישיק/ שימשה מנכ"לית הרשת, אשר צמחה בתקופת ניהולה ל־18 סניפים, מהם אחד בניו יורק. "החזון הצליח ובגדול. אנשים אהבו את המותג. בשיא הגענו למחזור של חמישים מיליון שקלים ומאתיים עובדים".
הנפילה/ בשנת 2008 הרשת שבראשה עמדה במשך שני עשורים נקלעה למשבר כלכלי כבד. בפניה ניצבו שתי אפשרויות: להכריז על פשיטת רגל או להעביר את הרשת לבעלות אחרת. היא בחרה באופציה השנייה. "העסק נקלע לקושי כלכלי. ברגע אחד היינו באולימפוס, ניהלנו רשת משגשגת, ופתאום נותרנו חסרי כול. יצאנו בשן ועין. עברנו תקופה לא קלה בכלל. בדיעבד, זו הייתה מתנה גדולה בשבילי".
המתנה/ "מעצמאית שמנהלת את כולם ומגלגלת מיליונים, עברתי להיות שכירה. זה היה ביטוש רציני (ביטול ושפלות בשפת התניא). זו עבודת ה' שנדרשת מאיתנו. שם התחלתי ללמוד לעומק את תורת הנפש היהודית ופסיכולוגיה על פי תורת הבעש"ט והתחלתי להכיר מי אני ומה השליחות שלי בעולם. בגלל שתמיד הייתי אדם רוחני, חיפשתי תשובות".
התשובות/ "התשובות נמצאות בספר התניא. הבנתי שהפגיעה הכלכלית והפגיעה הרגשית היא פגיעה בנפש הבהמית שלי, באגו, בקנאה, בתחרותיות, ברצון לשליטה, אבל אף אחד לא פגע בנפש האלוקית שלי. זה שלי והבחירה בידיים שלי, וכשמבינים את זה לעומק מסתכלים בעיניים אחרות על העולם".
קמה/ בהמשך מונתה לסמנכ"לית השיווק והמכירות של עיתון 'משפחה'. "נכנסתי לעולם התקשורת בתחום השיווק. למדתי הכול מההתחלה, ואז אחרי שנתיים שוב הקב"ה מגלגל אותי מכל המדרגות - פוטרתי".
בעלת טור/ "כשאבא שלי נפטר לפני 11 שנים הייתי חסרת תעסוקה, ופתאום גם יתומה, וחשתי שהחיים מכים בי מכל כיוון. התיישבתי לכתוב וזה פשוט נבע מתוכי. משם זה הלך והתפתח". במשך השנים הייתה בעלת טור קבוע בשלל במות. כיום כותבת טור במגזין 'אשת' וברשתות החברתיות.
רדיו/ מאז סוף 2012 מגישה תוכנית רדיו שבועית ברדיו קול חי ומגישה תוכנית שבועית בכיכר השבת. "זה לשבת בתוך חדר זכוכית ולומר את אשר על ליבך, בלי חשש ובאופן הכי פתוח, ואחר כך לקלוט שיש כל כך הרבה אנשים שמאזינים וצומחים מדברייך".
לתת כלים/ עובדת כמאמנת ומטפלת ברוח יהודית בשיטת אית"ן, "שיטה בפסיכולוגיה יהודית שמלמדת את ספר התניא, אבל לא רק בתיאוריה, אלא נוגעת ברמה המעשית. האדם מקבל עזרה וכלים לשפר ולייעל את התפקוד שלו".
אחדות/ "למדתי יותר ויותר תניא וחסידות והבנתי שהתשוקה הכי חזקה שלי זה לאחד נשים מכל המגזרים. יש לי חברות מכל הגוונים, דתיות ולא דתיות, ימין ושמאל. למה זה לא יכול להיות ככה אצל כלל ישראל?!"
כוח נשי/ וממחשבה למעשה. יחד עם חברתה שלי ארטמן הקימה את נפלאו"ת: נשים פועלות למען אחדות וקירוב לבבות. "אנחנו מבינות שאנחנו הנשים צריכות לשנות את השיח האלים והמפלג ולהפוך אותו לשיח מלכד ואוהב. אנחנו מראות לעולם שיש בינינו הרבה יותר מאחד ממפלג".
נפלאות/ במסגרת נפלאו"ת, כבר חמש שנים מתכנסת מדי יום שישי בבוקר בביתה בכפר חב"ד חבורת נשים דתיות וחילוניות שלומדות את פרשת השבוע. מאז הקורונה המפגש משודר גם בזום. "אנחנו לומדות יחד. עשינו מפגשי מנהיגות נשיים, ביקרנו במקומות הקדושים, הוצאנו מסע נשים למרוקו והכל מתוך אחווה נשית פנימית עמוקה".
נפלאו"ת מתגברות/ עמותה שהקימה ועומדת בראשה, למען אלמנות בגיל השלישי. "מאז שאבא נפטר ראיתי שאמא שלי לא אותו דבר והיא הולכת ומתכנסת בתוך עצמה. הבנתי שיש עוד נשים במצבה. החלטתי להחזיר את האור והשמחה לחייה ולחיי אלמנות גיבורות נוספות".
גיבורות/ כיום ישנן חמש מאות אלמנות בנות הגיל השלישי מכל הארץ שחברות בארגון, ונהנות ממפגשי זום שבועיים, נופשים, טיולים, ימי עיון, שבתות ועוד. "המחלה הכי קשה של הדור הזה היא הבדידות, והפעילויות המוצעות מעניקות להן תחושת שייכות ומשמעות".
אם זה לא היה המסלול/ "בטח הייתי שליחת חב"ד באמסטרדם".
במגרש הביתי
הבוקר שלי/ משכימה קום, מתפללת ומתחילה את היום. "הימים שלי אינטנסיביים ומשתנים בהתאם ללו"ז, וכוללים תוכנית ברדיו, לימודים, שיעורים שאני מעבירה, כתיבה ופגישות עם המטופלות שלי". משתדלת ללכת לישון מוקדם.
פלייליסט/ כיום מקפידה להאזין רק למוזיקה חסידית ולניגונים.
השבת שלי/ "ביום שישי אני במטבח, כי הילדים שלי לא מוותרים על האוכל של אמא. שבת מנוחה. מעבירה שיעור, ומשתדלת לא לפספס את קריאת התורה בבית הכנסת".
דמות מופת/ הרבי. "הראשון שסמך על נשים בכלל ועליי בפרט וראה אותי יותר ממה שאני מסוגלת לראות את עצמי".
משאלה/ "משיח עכשיו".
מפחיד אותי/ "והעיקר לא לפחד כלל".
כשאהיה גדולה/ "אקח את התוף של מרים הנביאה, שאני מזדהה עם הדמות שלה, ואעמוד בבית המקדש עם נשים, ויחד נשיר ונשמח".
לתגובות: rivki@besheva.co.il
***