המראות בבוקר יום חמישי בשבוע שעבר היו חריגים אפילו במונחים שכנסת ישראל הצליחה להרגיל אותנו בהם בשנים האחרונות.
למרות רצונה של הקואליציה לפזר את הכנסת, והמאמצים הרבים שהשקיעו באופוזיציה לעשות זאת לאורך כל שנת הכהונה של הממשלה היוצאת, איכשהו אפילו את המשימה הזו לא הצליחה הכנסת ה־24 להעביר בקלות. לבסוף הצליחה הכנסת להתפזר, ומדינת ישראל יצאה לבחירות בפעם החמישית בשלוש השנים האחרונות.
אחד השחקנים שעשו ככל יכולתם למנוע את פיזור הכנסת ולהרכיב ממשלה חלופית בראשות הליכוד הוא יושב ראש מפלגת הציונות הדתית, חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ'. על פניו, סמוטריץ' ומפלגתו היו אמורים להיות הדוחפים הגדולים ביותר לפיזור הכנסת, שכן אין מפלגה שגדלה בכל הסקרים יותר מהציונות הדתית. רוב הסקרים אף מצביעים על הישג היסטורי עבור המפלגה המגזרית, ומכתירים אותה כמפלגה השלישית בגודלה בישראל. למרות כל הנתונים הללו, סמוטריץ' ניסה ככל יכולתו למנוע את מערכת הבחירות. בריאיון נרחב ל'בשבע' הוא מנסה להסביר מדוע.
"אני מאוד לא שמח מזה שאנחנו הולכים לבחירות. חשבתי שאפשר למנוע את זה, ועבדתי מאוד קשה לשם כך בכל השבועות האחרונים, אבל לצערי זה לא יצא לפועל. צריך להבין שמדינת ישראל נמצאת עכשיו בזמן מאוד בעייתי ומאתגר. אנחנו עומדים בפני סיטואציה ביטחונית אסטרטגית מאוד מורכבת בדמות איראן, כשהמעצמות מגיבות בצורה מאוד מאוד מתונה למה שקורה בטהרן, ובפני משבר כלכלי ועליות מחירים גבוהות במיוחד. זה משבר שאפשר לטפל בו, אפשר למתן אותו ולהכין את המשק הישראלי להיות הראשון שיוצא ממנו בכל העולם, כמו שעשינו בעבר ב־2003, ב־2009 וגם בקורונה. אבל זה דורש שורה ארוכה של צעדים שאי אפשר לעשות בתקופת בחירות, ולכן חשבתי שמאוד לא נכון לגרור את מדינת ישראל לחמישה חודשים של שיתוק", הוא אומר.
מי ששומע את מה שאתה אומר עכשיו לא יכול שלא להיזכר באמירות שלך מלפני שנה. גם אז טענת שאפשר להרכיב ממשלה, והנה, בשתי הפעמים הימין לא הצליח להרכיב קואליציה. אז אולי אין באמת אפשרות כזאת בכנסת היוצאת? אולי זו מעולם לא הייתה אופציה ריאלית?
"אני עומד על כך שגם לפני שנה וגם היום היה אפשר להרכיב ממשלה. בשני המקרים בנט סיכל במו ידיו את האפשרות הזאת. אני לא יכול לחשוף פרטים מהחדר הסגור, אבל לפני שנה היו טיוטות על השולחן. חשבתי שאחרי שנת הבלהות שעברה עלינו עם הממשלה הזו כולם הבינו את הלקח ולא ילכו להרפתקה הזאת, אבל כמו שאז בנט סיכל אקטיבית את הרכבת ממשלת הימין, כך הוא עשה גם הפעם".
הפעם הוא פרש מהמערכת הפוליטית, איך בדיוק זה מסכל את הרכבת ממשלת הימין? הוא כבר לא במשחק בכלל.
"אקט היציאה שלו מהמערכת היה ההודעה שהוא לא הולך להתמודד שוב, ותסתכל על התזמון של ההודעה הזאת. יום רביעי, עוד לפני ההצבעה על פיזור הכנסת, כשכל הזמן אומרים בתקשורת שהוא יכריע רק אחרי שהכנסת תתפזר. אז מה בדיוק גרם לו להודיע לפני? הניסיון לגרום לסער לא לבוא לממשלת ימין, על ידי זה שהוא מרגיע אותו שלא הולכת להיות לו תחרות על מאגר הקולות הקטנטן שנותר לשתי המפלגות האלה. הרי אם שניהם היו רצים, החשש שלהם היה ששניהם יישארו מתחת לאחוז החסימה, והנה הגיע בנט והותיר לו את השטח פנוי כדי שהוא לא ייכנס לממשלה תחת נתניהו".
אני מבין שהריאיון עם היועצת המדינית שלו, שמרית מאיר, פחות שכנע אותך.
"נו באמת. זה מגוחך. וזה טיעון שהם (אנשי ימינה, א"מ) אומרים לנו כבר שנה, אבל במבחן האמת הוא פשוט לא עמד. הרי מה בנט אמר לנו כל הזמן? שהוא רצה להרכיב ממשלת ימין, אבל לא הייתה כזאת, ולכן הוא נאלץ לקפוץ על הרימון ולהפוך להיות ראש ממשלת שמאל כדי למנוע בחירות חמישיות. עזוב שהטיעון נשמע מגוחך כבר מהרגע הראשון, אבל כשהגיע רגע האמת בנט הראה שהוא לא עמד בו. הרי אם היה לו כל כך חשוב לו למנוע בחירות חמישיות, הוא לא היה עושה הכול כדי למנוע מניר אורבך לעכב את ההחלטה על פיזור הכנסת. הרי כולם יודעים שהיו דיבורים והחלו תהליכים. זה לוקח זמן. אם באמת מה שהיה חשוב לו זה למנוע בחירות חמישיות, הוא היה נותן לתהליכים האלה לקרות".
מה היו הסיכויים שהמגעים הפעם היו מתגבשים לידי ממשלה?
"אני לא יודע לומר אם היו סיכויים גבוהים, אבל היו סיכויים. אנשים אחראיים שאכפת להם מהמדינה היו נותנים לתהליכים להתבשל. אבל חבורת אנשים נתנה לאינטרסים האישיים שלהם ולשנאות האישיות שלהם להתוות את הדרך".
הניצחון תלוי בשמאל
סמוטריץ' לא היה היחיד מחברי האופוזיציה שלא רצה ללכת לבחירות. גם יהדות התורה, ובמיוחד העומד בראשה משה גפני, ניסו ככל יכולתם למנוע את האפשרות הזאת. בנוסף, גם יושב ראש האופוזיציה נתניהו העדיף להרכיב ממשלה בכנסת הנוכחית ולא לפזר את הכנסת.
כשרואים שגם גפני ונתניהו לא רצו בחירות עולה הרושם שהסיבה שכולכם רציתם ממשלה חלופית היא לא כדי שישראל לא תהיה משותקת חמישה חודשים, אלא בעיקר כי אתם לא מאמינים שהפעם תשיגו 61.
"ללכת לבחירות זה אכן הימור. אף אחד לא מבטיח לנו שנקבל 61, ובאמת יש כאן סיכון מבחינת הימין. אבל יש לנו סיכוי מעולה לנצח, כי המצביעים ראו מה קרה עם הניסוי שכשל. אני חושב שהרבה אנשים שהייתה להם ביקורת מוצדקת מאוד על ממשלות הימין הקודמות ועל נתניהו מבינים היום שהחלופה של ממשלה בראשות לפיד עם רע"ם והמשותפת גרועה הרבה יותר. עכשיו העבודה שלנו היא להסתכל להם בעיניים ולהקשיב לטענות שלהם. אנחנו צריכים להגיע עם תוכניות מפורטות ונרחבות איך נתקן את הדברים שבהם אכזבנו בעבר. אני יכול לומר לך שכל מי שנפגש עם הציבור רואה שכולם מבינים את זה, ולכן אני חושב שיש לנו סיכוי נהדר לנצח".
להתרשם מהרחוב זה נחמד, אבל בכל הסקרים גוש נתניהו ניצב עם 59 מנדטים כבר חצי שנה. אתם לא מצליחים להשיג את האצבעות הנוספות.
"זה לא נכון לראות ככה את המצב. אנחנו על 60-59, אבל זה לא כולל את ימינה, שבסוף יש בה גם אנשי ימין. לפי הסקרים, איתם אנחנו עומדים היום על 63 מנדטים, וזה מספיק כדי להרכיב ממשלה, אם כי אני לא חושב שאיילת תרוץ בסוף. אבל צריך להגיד עוד משהו. בכל מערכות הבחירות האחרונות היינו במלחמת הישרדות. בצד שלנו היה חשש שמפלגות לא יעברו את אחוז החסימה. עכשיו החשש הזה עבר למחנה השמאל. תוסיף לזה את מלחמת הבכורה בין לפיד, גנץ ומיכאלי - תהיה שם מלחמת הכול בכול, ובפעם הראשונה אנחנו לא שם. אנחנו נשקיע את כל הזמן, הכספים והאנשים לא בקרב הישרדות, אלא במערכת התרחבות - להביא אלינו אנשים שהצביעו בפעם הקודמת למפלגות הממשלה היוצאת או אנשים שלא יצאו להצביע".
בסתר ליבך גם אתה יודע שהסיכוי הכי טוב שלכם לזכות ברוב הוא אם בצד השני מישהו לא יעבור את אחוז החסימה.
"נכון, אני לא הולך להכחיש את זה. זאת כבר פנייה לקב"ה שיעזור לנו בנושא. אם אחת המפלגות שם לא עוברת, הסיפור גמור. למשל, לא רואה את גדעון סער עובר את אחוז החסימה, כי הוא בוודאות יצטרך להפר את אחת מהבטחותיו: או לא לשבת עם נתניהו או לא לשבת עם המשותפת. מאחר שזה לא אפשרי, אני לא רואה אותו מצליח לעבור. אבל אני לא חושב שאנחנו צריכים לבנות על זה".
ואם בסוף שוב לא תהיה הכרעה, כמו שהסקרים מראים היום, עדיין תישארו נאמנים לנתניהו? הרי ראש ממשלת המעבר עכשיו הוא לפיד, לא ביבי.
"אני לא הולך לנהל דיון תיאורטי בנושא. אנחנו הולכים לנצח בבחירות האלה, ואנחנו צריכים לעבוד קשה כדי שזה יקרה".
גם להגיד שתנצחו זה תיאורטי. בסוף השאלה ברורה: האם כשלפיד הוא ראש הממשלה, תישארו בנאמנות לנתניהו גם אם הוא לא יצליח להביא 61?
"אנחנו לא נאמנים לנתניהו. אנחנו נאמנים לגוש הימין. כידוע, נתניהו לא ראש ממשלה היום בזכותנו, כי אנחנו אלה שמנענו את השטות ההיסטורית הזאת של ממשלת ימין שמתבססת על התנועה האסלאמית. הנאמנות שלנו היא למחנה הלאומי. צריך להבין משהו, שאולי לא קל להפנים אותו. אנחנו מיעוט. אנחנו מיעוט בנושאי דת ומדינה ואנחנו מיעוט בנושאי ארץ ישראל. העורף האלקטורלי שלנו הוא המחנה הלאומי. יש לנו מכנה משותף עצום עם המחנה הלאומי, זה לא משהו שיש לנו פריבילגיה לבגוד בו".
בסוף מה שאתה אומר זה שאתה נעול בגוש הזה ויהי מה, גם אם שאר השותפים יוותרו עליך כשיגיעו להרכיב ממשלה.
"כמו שאמרתי, אין לנו כמגזר את הפריבילגיה לוותר על המחנה הלאומי. למה אתה חושב שהיינו מאוד חריפים בהיבדלות שלנו מבנט וחבריו? פשוט היה לנו חשוב להבהיר מעבר לכל צל של ספק לשאר השותפים במחנה הלאומי שהציונות הדתית לא בגדה בו. להראות שלא המגזר עבר צד, אלא בנט וימינה עברו. שימור המחנה הלאומי הוא אינטרס ראשון במעלה מבחינת המגזר. בסוף, חבריי מיש עתיד לא יהיו העורף האלקטורלי שלנו בשמירה על הזהות היהודית של המדינה או בהגנה על יהודה והשומרון. לא הם ידאגו לעולם התורה הדתי־לאומי ולמוסדות שלנו, שבסוף מקדמים את השקפת העולם שהמגזר שלנו מאמין בו. לכן האינטרס המובהק שלנו הוא לשמר את המחנה הלאומי. אנחנו המרוויחים הכי גדולים מהציר הזה. אנחנו מרוויחים את החרדים בתחום של ארץ ישראל וההתיישבות, כי ההנהגה שלהם לא תמיד הייתה שם, ועכשיו היא שם; ואנחנו מרוויחים את הליכוד - מפלגה חילונית - בנושאים של שמירה על זהותה היהודית של מדינת ישראל. בסוף רוב הציבור הישראלי נמצא בצד הזה, יש לנו מכנה משותף ענק, בניגוד לחברי הממשלה היוצאת, וזה יהיה אסון לפרק את המחנה הלאומי".
אם מחפשים הבדל בולט במיוחד בין גישת ראש הממשלה היוצא נפתלי בנט לגישתו של סמוטריץ', כנראה זוהי הנקודה. בנט אהב למקם את עצמו כלשון מאזניים, דמות שאינה מחויבת למי מהצדדים. הדבר הביא לו את ראשות הממשלה. סמוטריץ', לעומת זאת, כלל אינו פוזל לכיוון הזה.
מספר מנדטים כתעודת ביטוח
הדברים שסמוטריץ' אומר בשורות האחרונות לא נועדו לצורכי בחירות. לפחות לא רק לצורכי בחירות. הוא יודע, מזיכרון עבר של הקמפיינים שנתניהו עשה על ראש הבית היהודי בימי בנט, שזהו סוג האמירות שנתניהו מאוד אוהב להשתמש בו כדי לשכנע את מצביעי המגזר לעבור להצביע עבורו. אלה גם לא דברים חדשים שהוא אומר. בריאיון שקיימנו איתו לפני שנה, כשמפקד הציונות הדתית הוכרז, הוא אמר דברים כמעט זהים.
אתה יכול להיות נאמן למחנה הלאומי, אבל שותפיך למחנה לא פעם לא מגלים נאמנות אליך. הרי נתניהו מותיר פעם אחר פעם את הציונות הדתית בחוץ, ואנחנו רואים את ההתקרבות של גפני ללפיד ולמיכאלי.
"אתה צודק. הם הרבה פעמים השאירו אותנו בחוץ. אבל אנחנו צריכים להיות חכמים ולא צודקים. מה שחכם עבור הציונות הדתית, שרוצה לקדם סט ערכים מסוים, הוא שמירה על המחנה הלאומי, ולשם צריך לחתור. נכון, זה לא מובן מאליו וצריך לעבוד בשביל לשמר את זה. ולא רק זה - גם העורף האלקטורלי שהם נותנים לנו הוא לא מושלם. הם הפנו לנו עורף בימית, בגוש קטיף ועוד הרבה פעמים. אבל אנחנו המיעוט. לכן, גם אם זה לא מושלם, אנחנו חייבים להישאר שם. זה לא שבצד השני יש לנו עורף כלשהו. ודרך אגב, לא נתניהו התחיל עם זה. גם בגין עשה כך. בסוף קל להשאיר אותנו בחוץ, כי אנחנו ציבור אידיאולוגי, קשה לקנות את תמיכתנו".
זה לא רק הצד האידיאולוגי של המגזר. זאת גם העובדה שקל מאוד למתג אותך ואת בן גביר כקיצוניים שהם מחבלים בעבר ומחבלים בפוטנציה. קל מאוד להתנער מכם ביום שאחרי.
"אתה צודק. אבל אם נהיה גדולים לא תהיה לגיטימציה להתנער מאיתנו. הרי אם נגדל זה יגיע גם מהקהל של הליכוד, וזה יקרה כי מצביעי הליכוד ירצו אותנו, שאנחנו נייצג אותם בממשלה. לכן ככל שנהיה גדולים יותר, כך יהיה קשה יותר להשאיר אותנו בחוץ".
נשאל את זה ככה: אתה סומך על נתניהו שלא יבחר בגנץ על פניכם? הרי גנץ אמר שהחרם על נתניהו הוא רק לכנסת הנוכחית ולא לכנסת הבאה.
"אני לא סומך על נתניהו בנושא, וכמו שאמרתי, לא הוא התחיל בשיטה הזו. יחד עם זה, אין לו ברירה. הוא יהיה חייב לקחת אותנו, כי בסוף כולם מחרימים אותו. זה דבר רע למדינת ישראל, זה יוצר קואליציות עם תומכי טרור וממשלות שכל גיבושן הוא סביב שנאה, אבל העובדה היא שהוא לא יכול להרכיב ממשלה בלעדינו. ואני אגיד לך עוד משהו: בגלל העובדה הזו, אין מי ששומר על המחנה הלאומי יותר מנתניהו. אם הוא לא היה, יכול להיות שהמחנה הזה היה מתפרק כבר".
אתה סומך על גפני שלא יעבור צד?
"אני לא סומך עליו. אבל אני יודע שאם תהיה ממשלת ימין הוא יהיה חלק ממנה. אתה שואל אותי האם הוא מחויב כמוני למחנה הלאומי? ודאי שלא. הרי זה מה שהוא תמיד אומר. הוא כל פעם מחדש אומר שהוא איש שמאל שהולך עם המחנה הלאומי כי שם נמצא הציבור המסורתי שרוצה לשמור על הזהות היהודית. קל לו לרוץ למחנה השמאל, אבל גם הוא מעדיף את המחנה הלאומי".
15 מקומות ריאליים
ברקע הריאיון עם סמוטריץ' נמצאים כל העת הדיווחים על המשא ומתן בינו ובין שותפיו איתמר בן גביר ואבי מעוז. נכון לעכשיו השיחות הללו לא התקדמו לקראת חתימה על ריצה משותפת, למרות ההצהרות של כל הצדדים כי הם מעוניינים בכך מאוד. ביום שלישי השבוע אף נערך קרב ציוצים בין אחיו של סמוטריץ', טוביה, לבנו של בן גביר, שובאל, בעקבות הדיווח של 'כאן חדשות' כי בן גביר אינו מתכוון לחכות לסמוטריץ' עד לאחר הפריימריז שייערכו בסוף אוגוסט. סמוטריץ' עצמו מבהיר מספר פעמים שאין לו שום כוונה להתייחס למה שאחיו כתב, או בכלל לסוגיית המשא ומתן. "אני מאמין שאלה דברים שהשתיקה יפה להם. ניהול הדיונים האלה בחוץ לא תורם דבר וחצי דבר. לצערי חבריי לא נוהגים כמוני ומתדרכים עיתונאים. זה מכאיב לציבור שלא לצורך. לא צריך להראות איך מכינים את הארוחה".
אבל יש רצון לרוץ ביחד? כולל עם נעם?
"בוודאי. אם זה תלוי בי - נרוץ עם כל ההרכב שקיים היום. הוא הוכיח את עצמו, ויש לנו את הנבחרת הכי טובה בכנסת. הציבור הכללי לא באמת מבחין בניואנסים שמבדילים בין שלושתנו. אין שום סיבה שנתפרק ונתפצל שוב ונהפוך לשברי מפלגות. בכלל, הגיע הזמן שניגמל מהמנהג הרע הזה, הוא לא תורם דבר למגזר. יש לנו מכנה משותף עצום, לא רק עם החלקים היותר תורניים או חרד"ליים, אלא גם עם הקיבוץ הדתי ורבני בית הלל. אנחנו לא מסכימים על שמונים אחוז, אלא על הרבה יותר מזה. וכן, יש לנו גם מחלוקות, וזה בסדר גמור. מותר לנווט להר מכמה כיוונים, אבל בסוף היעד של כולנו הוא אותו יעד".
ואולי זאת הבעיה. בסוף באמת אין המון הבדלים בינך ובין איתמר ואבי מעוז, וחלקים רבים במגזר לא רואים את עצמם מזדהים עם הכיוון הזה.
"זה טיעון לא הוגן. כשבנט הלייט עמד בראש, הציבור התורני לא נטש את המפלגה. נשארנו בה. אז עכשיו כשהצד הליברלי לא בראש הם שוברים את הכלים ועוזבים? זאת מהות הדמוקרטיה. פעם צד אחד מוביל ופעם הצד השני מוביל. הדרך לבוא ולהשפיע היא להצביע בפריימריז. בשביל זה יצאנו אליהם".
אבל זאת בדיוק הנקודה. הרי אחרי האיחודים הצפויים, יהיו רק חמישה מקומות בעשירייה הראשונה, זאת שריאלית לפי הסקרים היום, שייבחרו בפריימריז. בסוף לציבור יהיה כוח חלקי בלבד בהרכבת הרשימה.
"קודם כול, אני לא הולך לדבר על מקומות. דבר שני, אני לא חושב שרק עשרת המקומות הראשונים ריאליים. גם כי אני חושב שנקבל יותר, וגם כי ייכנסו עוד חברי כנסת בזכות החוק הנורווגי. אבל בדבר אחד אתה צודק. אני רציתי שכולם יצטרפו למהלך הפריימריז - כל שלוש המפלגות, וגם קבוצות שכביכול לא היו עד כה במפקד שלנו. אני לא מאמין שאפשר לדבר על אחדות ובאותו זמן להנציח את תשתיות הפילוגים המפלגתיים שאף אחד לא מצליח להבין אותם. אין לזה שום הצדקה. כפי שאתה יודע, לא תמכתי בעבר בפריימריז, ועד היום אני לא יודע אם זאת הדרך הכי טובה להרכיב רשימה; אבל זאת כן הדרך הכי טובה לתת לכל מי שרוצה להרגיש שייך את התחושה הזאת. וזה נכון הן לחבר'ה של עוצמה ונעם והן לחברים מהקיבוץ הדתי".
הם סבורים שאם הם יתאחדו איתך אתה פשוט תבלע אותם והם יהפכו לשוליים.
"לא אכפת לי מה תהיה הפלטפורמה של הפריימריז האחידים. מבחינתי שזה יהיה על התשתית של עוצמה או נעם. אני קראתי להם כל הזמן, וגם היום, שנאחד את כל המפקדים לאחד וננהל פריימריז משותף. אנחנו במומנטום חיובי, כולנו גדלים, אין שום סיבה שמישהו יחשוש מהתהליך, ואותי לא מעניין מה יהיה שם המפלגה ברשם המפלגות. מה שמעניין אותי זה שנהיה מאוחדים באמת, ונוכל לסחוף את כל הציבור שבאמת מעוניין בצעד הזה".
אבל בסוף אין הרבה סיכויים שמישהו שהוא לא חבר כנסת היום במפלגה יצליח להגיע למקומות הראשונים בפריימריז. זה לא שבאמת יש סיכוי להכנסת דם נוסף שיגוון את הרשימה וייתן מקום לקהלים שפחות רואים את עצמם בתוכה היום.
"קודם כול, זאת הרשימה הכי טובה בכנסת גם בלי זה. אנחנו עובדים יחד בצורה מעולה, תוך כדי זה שאנחנו יודעים גם לדון ולהתווכח בצורה עניינית. דבר שני, אני חושב שכל 15 המקומות הראשונים יהיו ריאליים, בגלל הנורווגים. כלומר שיש מקום לא רק לחברי הכנסת המכהנים, אלא גם למתמודדים נוספים שיגוונו את הרשימה ויוסיפו את הרובד שלהם למפלגה הזאת. בסוף אנחנו צריכים לבחור האם להישאר מפלגת שטייטל או להפוך לכוח משמעותי אמיתי. הרי בסקרים אנחנו המפלגה השלישית בגודלה בישראל. יש לזה משמעות".
אחת המשמעויות של העובדה שהציונות הדתית היא השלישית בגודלה בסקרים היא שנוצר רושם שהתחומים והשיח שסמוטריץ' מנהל חורגים מגבולות השיח שהתרגלנו לקבל ממפלגה מגזרית. לא סתם הוא פתח בדיבורים על המשבר הכלכלי ועליות המחירים, או על הסכם הגרעין מול איראן. כשמוסיפים לזה את הפרסומים על כך שאולי ידרוש את תיק האוצר בממשלה הבאה, מבינים שגם סמוטריץ' הבין שמעמדו הפוליטי השתדרג פלאים בשנה האחרונה. אחת הסיבות העיקריות לכך היא העובדה שהוא ומפלגתו היו אלה שסיכלו את הקמת הממשלה מימין עם רע"ם.
חטפתם בזמנו המון ביקורות מימין על כך, ועד היום אנחנו עוד שומעים ביקורות שעולות מפעם לפעם, או רעיונות להרכיב שוב ממשלה עם רע"ם, כמו למשל הדברים שאמר דודי אמסלם.
"היום כבר כולם מבינים כמה זאת הייתה יכולה להיות טעות היסטורית להרכיב ממשלה עם רע"ם. תאר לעצמך מה היה קורה אם לא היינו מצליחים להעביר את תקנות יהודה ושומרון כי היינו מחויבים לרע"ם. זה היה נזק בלתי הפיך. אני באמת חושב שהצלנו את מדינת ישראל. אז נכון, בהתחלה היו כמה תומכי ליכוד שתקפו אותנו על כך, אבל הם היו מיעוט, והיום גם הם מבינים שצדקנו".
הם לא היו מיעוט. היו שם דמויות משפיעות כמו יעקב ברדוגו.
"בסביבתו של נתניהו היו הרבה חשבו שצריך להרכיב ממשלה עם רע"ם והיום הם מבינים שהם טעו. היום כל המחנה הלאומי, וגם אנשי מרכז רבים, מבינים את הסכנה שטמונה בזה. עברנו שנה איומה, ואני שמח שרוב הציבור הישראלי מבין שזה קו שחור שאסור לעבור. זאת הייתה תאונה חד־פעמית שלא תחזור על עצמה".
זה ההישג הכי גדול שלכם?
"בטח. והוא לא הגיע סתם. לא התנגדנו לישיבה עם רע"ם בגלל שחשבנו שזה מה שהציבור רוצה לשמוע, אלא כי חקרנו מי הם, במה הם מאמינים, מה המטרות שלהם, מה כל אחד ואחד ברשימה הזאת אומר וחושב על מדינת ישראל נכון להיום. ישבנו עם מומחים שהסבירו לנו על התנועה האסלאמית, השקענו המון כסף בתרגום חומרים שלהם, למדנו את שיטות הפעולה שלהם. זה מה שנתן לנו את הכוח לעמוד בכל הלחצים. ידענו בדיוק מי הם, וגיבשנו בנושא עמדה מבוססת לפרטי פרטים. ידענו להסביר למה זה אסון. לכן גם כשהפגישו את מנסור עבאס עם הרב דרוקמן, היה לי קל אחר כך לשבת עם הרב ופשוט להסביר לו את זה. הוא הבין את זה בשנייה. הגענו עם חומר מוכן ומסודר על הרשימה, על ההיסטוריה של התנועה הזאת ועל מה קורה במקומות אחרים בעולם עם האחים המוסלמים. זאת לא הייתה שליפה מהמותן".
כאמור, סמוטריץ' מאמין כי הפעם גוש הימין יוכל להשיג את הרוב הדרוש להרכבת הממשלה, והוא כבר מתחיל לבנות תוכניות מסודרות לממשלה הבאה, כולל יעדים ברורים להגשמת המדיניות שבה הוא מאמין. באופן לא מאוד מפתיע, שינוי מערכת המשפט עומד בראש סדר העדיפויות שלו. "זו לא רק מערכת המשפט. למעשה אנחנו רוצים לשנות את המכניזם השלטוני של מדינת ישראל כך שמרכז הכובד של קבלת ההחלטות יחזור לעם באמצעות נבחריו. מה שקרה בעשורים האחרונים זה שהשמאל ראה שהוא מפסיד בקלפי, אז הוא העביר את השלטון לדרגים לא נבחרים".
נשמע כאילו אתה מתכתב עם אבישי בן חיים.
"אין שום קשר לתיאוריית ישראל השנייה. זה קשור לימין-שמאל. מפא"י הקימו את המדינה, והם לא היו מסוגלים לקבל את העובדה שהעם כבר לא רוצה אותם, אז הם מצאו דרך להעביר את השלטון לדרגים אחרים, שחלק נכבד מהם הם משפטנים, אבל לא רק. אני מדבר על ועדות המקצוע במשרד החינוך, ועדות התכנון במשרד הבינוי וכן הלאה. אלה אנשים שאי אפשר להזיז מתפקידם. יש בעולם נוסחאות איך לעשות את זה כמו שצריך, בצורה שגם תייצר יציבות וגם תעביר את קבלת ההחלטות לנבחרי העם, וצריך למצוא את הנוסחה המתאימה לנו".
תיקון מערכת המשפט הפך לדגל אצלכם, אבל האם בכלל נכון להתעקש על זה? הרי מי שמנע את חוק המעונות הוא בג"ץ. צריך בית משפט עליון שימנע מרוב מקרי לדרוס את המיעוט.
"אני לא אחיה יום אחד במדינה שבה בית המשפט העליון אינו עצמאי, חזק ומגן על זכויות אדם. זה לא הדיון. השאלה היא איך עושים את זה ומהם האיזונים הנדרשים לשם כך. בית המשפט לא אמור לקבוע את הערכים ואת החוקים של החברה. הוא לא אמור לחנך אותי לפי תפיסות עולמו. מי קבע שעילת הסבירות של השופט הגיונית יותר מעילת הסבירות של הפוליטיקאי? בסוף הערובה לזכויות אדם בחברה היא לא בית המשפט, אלא החברה עצמה. המחשבה שאפשר לשים את יהבנו בנושא על בית המשפט היא טעות. על כל בג"ץ מעונות אחד, יש עשרות הפוכים שבהם בג"ץ לא נותן סעד למתנחלים, לחרדים ולרוב החברה הישראלית שרוצה להתגונן מפני טרור ולשמור על זהותה היהודית".
***