תלמידים שניגשו אתמול לבחינת הבגרות בלשון נדהמו למצוא מאמרים עם טענות שנויות במחלוקת שלטענתם הפעם - חצו גבולות.
כך למשל מאמר של יורם הרפז שציטט את דבריו של פרופ' עוז אלמוג שטען כי בעיות משמעת במערכת החינוך נובעות, בין השאר, מתפיסת היהדות כעם נבחר. "אנו תופסים את עצמנו 'העם הנבחר', ומכאן היהירות שלנו", נכתב. "משמעת מחייבת ענווה, ואילו אצלנו השיח הוא: 'למה מי אתה?' ו'אתה לא תגיד לי מה לעשות'".
במאמר נוסף בבחינת הבגרות, אותו כתבה רונית קשי, נכתב: "רבים מזוכי פרס נובל לשלום הם אנשים שישבו בכלא, משום שסירבו להישמע לחוקים מסוימים במדינות שלהם. ואצלנו אליס מילר לא קיבלה בהכנעה את הכללים שהיו נהוגים בחיל האוויר הישראלי, ובזכותה נקבע תקדים לשוויון מגדרי בצה"ל".
מורה בישיבה תיכונית "צביה אלישיב" בלוד, מחה וכתב: "עד היום הצלחתי להבליג כל המאמרים השנויים במחלוקת שפגשנו במבחני הבגרות, ואף חינכתי את תלמידי שזה בסדר להיחשף לנושאים כאלה ואף לסכם אותם בסקירה הממזגת", כתב. "במאמרים שהיו היום הרגשתי שכל הגבולות האפשריים של רגישות וכבוד הדדי בין הזרמים השונים נפרצו והותרו לכל מי שרוצה לרמוס בשם ה'ליברליות' שלו גם את ערכי החינוך הגלובליים המשותפים, וגם את הערכים הנלמדים בבתי הספר הדתיים".
לדבריו, "הנושא המרכזי של המאמרים - הזלזול במשמעת והזלזול במוסדות החינוך הקיימים היום זועק לשמיים - כריתת אחד הענפים החשובים שמערכת חינוך וכל מערכת יושבת עליהם. יש קשר הדוק בין המסרים שעלו היום במאמרים ושקוראים להפרה בוטה של המשמעת לבין האלימות בבתי החולים, האלימות כלפי נהגי אוטובוסים, וכל השיח התקשורתי האלים, וכמובן ההתנהגות של ה'נבחרים' שלנו בכנסת. המאמרים שניתנו היום בבגרות מסבירים לכל התלמידים של מועד ב' מהי ההצדקה להפרות משמעת, ושבכלל מגיע פרס ישראל למי שמפר את המשמעת".
"הדבר השני הוא הצגה מעוותת של ערכי היהדות שמופיעה במאמר השלישי בראיון עם פרופ' אלמוג וד"ר אלמוג", הוסיף. "באחת הפסקאות נשאל אלמוג 'מדוע בבתי הספר שלנו יש יותר בעיות משמעת מבבתי ספר אחרים בעולם?' תשובתו הייתה לא פחות ולא יותר - בגלל היהדות, כשבפסקה זו הוא אומר שני דברים שסותרים את עצמם: וכך אומר אלמוג: היות שהיהדות מבוססת על הומניות כמו הדאגה ליתום ולאלמנה אז היכולת להעמיד גבולות נפגעת ואנחנו יותר 'רכרוכיים' - כן, זאת המילה שזה הוא השתמש. זה פשוט עיוות. נכון שיש ביטוי 'יהודים רחמנים בני רחמנים', אבל שמירת המצוות היא מכלול גדול שיש בו גם חסד וגם רחמים, אבל גם גבולות מאוד ברורים של הלכה".
"אבל המסר השני הוא חמור עוד יותר", הוסיף. "טוען אלמוג שבגלל שהתרגלנו לכך שהיהדות היא 'העם הנבחר' - זה הוביל אותנו ליהירות שמתבטאת באמירות כמו 'למה מי אתה?' וכדו' עיינו שם במאמר. את הסתירה הפנימית בדבריו מיד ניתן לראות, מצד אחד רכרוכיות ומצד שני יהירות. עד כאן ניחא, גדולי 'מפירי המשמעת' בין תלמידי יבעטו בדברים האלה ויגידו מילים 'מאוד יפות' על כותב הדברים האלה, אבל למה לדרוש מהם לסכם את הסיבות לחוסר המשמעת באופן שכדי לקבל נקודות בבגרות הם צריכים לכתוב ב'אוביקטיביות' הנדרשת לסקירה שבעיית המשמעת נובעת מן היהדות, באמצעות פרשנות פוגענית של מצוות התורה?".
"הגיע הזמן לסובלנות אמיתית בין הזרמים השונים", כתב. "אנחנו הדתיים מוכנים לספוג דעות שונות ונושאים שונים ששנויים במחלוקת, אבל לחייב את תלמידינו לכתוב בעצמם ערכים שהם מתנגדים להם, זו הדיקטטורה החדשה של 'הנדסת התודעה', שפושטת היום בחברה 'הנאורה'".
מפלגת נעם מסרה בתגובה: "הנדסת תודעת תלמידי ישראל נגד היהדות והציונות ובעד ערכי הפוסטמודרנה במבחני הבגרות היא תזכורת נוספת לצורך הדחוף - להוציא את סוכני השינוי שמטרללים לנו את הילדים ממערכת החינוך. כך נעשה מיד לאחר הקמת הממשלה היהודית-לאומית לאחר הבחירות בעזרת ד'".
נעמה מושקוביץ, מנכ"לית פורום תורתם אומנותן ומורה ללשון, מסרה: "הבגרויות בלשון ממשיכות להוות במה לתפיסות פרוגרסיביות. גם הבגרות בלשון בשנה שעברה עסקה בשינוי השפה, הרחבתה והצורך להכיל זהויות מגדריות שונות. לפני מספר חודשים נשלחה למורים ללשון יחידת הוראה שעליה חתום מפמ"ר לשון, העוסקת בחשיבות החינוך לרב מגדריות. אך למרות פגישת הבהרה שנערכה בקיץ שעבר בעקבות הבגרות, נראה שמפמ"ר לשון ומשרד החינוך ממשיכים לרמוס את ערכי היהדות והחמ"ד וכופים על התלמידים חשיפה לתפיסות עולם שאינן מקובלות עלינו".
שי גליק מנכ"ל בצלמו מסר: "מצער מאוד שתלמידים בבחינות בגרות במקום להתרכז בחומר שלהם עליהם לקרוא אג'נגדות שנוגדות את אמונתם ואורח חייהם. אני קורא לשרת החינוך לקבוע שבחינות בגרות אמורות להיות מקצועיות נטו ללא שום הטפה פוליטית לאף צד".
הרב ד"ר אליהו זייני ראש ישיבת ההסדר אור וישועה מסר: "הבחינה שהופצה בחוסר רגישות משוועת גם במוסדות החמ"ד, פגעה קשות ברגשות של אלפי תלמידות ותלמידים – ואין זו הפעם הראשונה בבחינות לשון - שאין להם כל יכולת להגיב מבלי להסתכן בציונם. לצערנו, אותה בריונות פדגוגית מושרשת בתרבות הישראלית. לא קשה לנחש גם מהיכן נושבת תפישתו האידאולוגית של הסוציולוג, אם נזכור שכבר בשנת 93, עת שימש בתפקיד סגן שר החוץ בממשלת רבין השנייה, הרצה סגן שר החוץ יוסי ביילין בפני תלמידי י"ב מחוננים וציין בפניהם כי"בזכות הסכמי אוסלו משפטים דוגמת 'הן עם לבדד ישכון' יתבררו כטיפשיים ומנותקים מן המציאות!" אבל אם הסופר הגדול גוטה היה יכול לומר: "כשאני רואה יהודי אני רואה חתיכת נצח", אז ככל הנראה הבעיה אינה טמונה במשמעות העמוקה של הפסוק, אלא במי שמבקש לנסות לפגוע בה בכל דרך".