מזה שנים, שמפלגת הבית היהודי מיסוד המפד"ל, מחפשת את דרכה, את מנהיגיה, את האמון הציבורי בה.
לפני כעשור שנים, הגיע על כנפי האקזיט, ראש הממשלה החלופי בנט, רכש את מניות המפלגה בשפל והצליח להעלותם מאד. לאחר הצלחתו, שינה את חוקת המפלגה והפך את הבית היהודי ממפלגת היחד למפלגת היחיד. מפלגה שלפי החוקה ששונתה, רק היו"ר והמנכ"ל יכולים להוביל בה מהלכים ולהחליט בלעדית, במקום ציבור חבריה- בוחריה.
לפני כחמש שנים, פיצל יו"ר המפלגה וקרע את מפלגת הבית היהודי לגזרים. המאמץ לאיחוד הציונות הדתית לגווניה, ספג מכה קשה. לאחר שפרשו בנט, שקד ושולי מועלם מהבית היהודי, ביקשתי שנקיים פריימריס בקרב עשרות אלפי מתפקדי הבית היהודי, כפי שהבטחנו וחייבה החוקה, להשבת אמונם של אלפי המתפקדים ששילמו מיסי חבר בכדי שביום הבחירות הפנימיות יוכלו לבחור את נציגיהם. היה זה המנכ"ל לשעבר כיום ח"כ, שמנע יחד עם נוספים, את קיום הבחירות הפנימיות-הפריימריס, בו יבחרו כל מתפקדי המפלגה, את נבחריהם.
בחירת הנבחרים נלקחה מדמוקרטיית ציבור החברים ועברה למועצה שחבריה המורמים מעם, בחרו את נבחרי המפלגה, במקום קול המון המתפקדים כקול ש-ד-י. החלטתם הניבה תוצאה ידועה שלא שיפרה את מצב המפלגה לאורך זמן. צעד זה היווה פגיעה קשה נוספת באמון הציבורי הרחב במפלגה, אמון שצנח מעשרות אלפי מתפקדים, לאלפים בודדים ועד לכ - 350 מזדהים בלבד כיום.
מי שמכהנת כיום כיו"ר הבית היהודי, הלכה שבי אחרי הבטחות היו"ר בנט והמנכ"ל אורבך, הן לפני שנים, בתמיכתה ברגע האחרון בהצבעה על החוקה הדיקטטורית של המפלגה, הן בחזרתה מתמיכתה בפריימריס לאחר פרישת בנט וחבורתו, בתמורה להבטחת מנכ"ל המפלגה דאז, להיות חברה במועצה הבוחרת.
באביב תש"פ, יו"ר הבית היהודי דאז הרב פרץ בהובלת אותו מנכ"ל של הבית היהודי, תעתעו שוב בדרך עקלקלה בחברי המרכז. בחוסר יושרה ושקיפות, המציאו מפלגת מדף בשם אח"י שתתאחד עם הבית היהודי והימין החדש לבחירות. כל זאת בכדי לדחוק את מועמדי הבית היהודי שנבחרו על ידי ציבור של כ- 800 מחברי המרכז למקומות לא ריאליים. צעד נוסף שנעשה בדרך לא שקופה ולא ישרה, שפגע שוב באמון הציבור כלפי נציגי הציונות הדתית בכנסת ישראל.
לפני כשנה וחצי, במאמץ גדול בבחירות פנימיות, נבחרה היו"ר חגית משה. משנבחרה, הפכה את עורה וממאמץ לאיחוד כוחות הציונות הדתית למפלגה אחת גדולה בה הציבור משפיע ואומר את דברו, קיבלה החלטותיה בהתייעצות בפורום ארבעה אנשים, בניגוד לדעת רוב החברים שבחרו בה והלכה שבי עם האות המיתולוגית ב, אחר בנט וחבורתו לימינה. צעד זה הותיר רבים מתומכי הבית היהודי בתחושה של חסרי בית פוליטי ובוחרי הבית היהודי התפזרו לכל עבר: למפלגת הציונות הדתית, לימינה ולמפלגות אחרות. התוצאה ידועה ומונחת לפנינו.
"מפיקודך אתבונן, על כן שנאתי כל אורח שקר". (תהילים קי"ט).
המפתחות לאמון ציבורי רחב, נמצאים ביושרה ובשקיפות, בנאמנות לדרך הציונית- דתית, בשיתוף ונאמנות לדרך ולחברים ובנכונות לעמול קשה כשליחי ציבור למען הבוחרים ועם ישראל.
את ערכי הציונות הדתית צריך להרים יחד, לראש התורן הפוליטי, למען עם ישראל, למען ערכי הציונות הדתית שאנו מאמינים בהם כמובילים את קוממיות ישראל.
בשעה שבמפלגת הציונות הדתית הבינו שנכון לפעול בדרך שמשתפת את הציבור בבחירת נבחריו, המשיכה היו"ר בבית היהודי, להוביל תהליכים שאין בהם יושרה ושקיפות ציבורית. היו"ר הוסיפה עשרות בני משפחה וחברים כחברי מרכז, להטיית תוצאות הבחירות הפנימיות, הוקמה ועדה פוליטית שתבחר את הנבחרים במקום הציבור ועוד.
שוב תהליכים שאינם שקופים ודמוקרטים שאינם משתפים את מעט הציבור שעוד נותר במפלגה.
במפלגת הציונות הדתית לעומת זאת, החליטו לקיים מפקד פתוח ובחירות פתוחות. הם אינם אומרים לציבור אנחנו יודעים יותר טוב ממך מי נכון שיעמוד בראשך ומי ייבחר.
עם כל ההיסטוריה רבת השנים ובכאב רב, מפלגה היא רק כלי לביטוי רעיונות אידיאולוגיים ומימושם במדינה. יכול להיות שזה נגמר בבית היהודי ונבנה כלי פוליטי חדש בציונות הדתית שהציבור אומר בה את דברו.
כרבים החשים נאמנים לדרך התורה והעבודה מבטן ולידה, כמי שמחפשים בשנתיים האחרונות את ביתם הפוליטי, עם הארכת המפקד בציונות הדתית, העמדת ועדה מפקחת ראויה ואפשרות לבחור ולהיבחר, אני בוחר לסיים חברותי רבת השנים בבית היהודי ולהצטרף למפלגת הציונות הדתית. אני קורא לכל חברי בבית היהודי מהמרכז ומהספר, מההתיישבות בקיבוץ, ביהודה ושומרון ובעולם הישיבות, הצטרפו, התפקדו והשפיעו על מועמדי הציונות הדתית, במפלגה אחת, מפלגת הציונות הדתית שהציבור אומר בה את דברו ובוחר את נבחריו.
יחד נפעל בע"ה, להרמת דגלי הציונות הדתית לראש התורן ולהקרנתם על כל מישורי החיים במדינת ישראל.
מרדכי יוגב - חכ"ל, אל"מ ומזכ"ל בני עקיבא לשעבר