העולם מתלהט
העולם מתלהט צילום: איסטוק

מה קורה למזג האוויר באירופה המתלהטת? ואיפה אנחנו בתמונת האקלים הבוער? על כך שוחחנו עם ד"ר דורון מרקל, המדען הראשי של קק"ל.

"מדובר בתהליך שנמשך שנים והוא הולך ומאיץ", אומר ד"ר מרקל ומסביר: "אנחנו במצב של שינויים גלובאליים, כאשר הריכוז של גזי החמה עולה כתוצאה משריפת דלק פחם וגז, וגם כתוצאה מביעור היערות שאמורים לקבע את הפחמן. זה גורם לכך שגזי החממה עולים באטמוספרה, האקלים משתנה ואנחנו חווים יותר ויותר גלי חום יותר ויותר קיצוניים. בשנה שעברה זה היה במערב קנדה שיא של כמעט חמישים מעלות וראינו מה שקרה אתמול בבריטניה מעל ארבעים מעלות. אנחנו בתהליך ברור וידוע ואנחנו צופים שהוא בהחלט יגיע גם לישראל".

על הטענה לפיה ההערכות היו מעודנות מדי והתחזיות למשבר האקלים התגשמו מוקדם יותר מהמצופה, אומר מרקל כי "היו מדענים שצפו שהתהליכים הללו יקדימו. בסופו של דבר המדענים היו אלה שגם לפני עשר שנים התריעו ואמרו שהאקלים משתנה ושנחווה יותר גלי חום ואקלים קיצוני שכולל גם שיטפונות, ואנחנו רואים גם את זה וגם את זה".

על החורפים המשמעותיים יותר בהיבט גלי הקור שבהם אומר מרקל כי גם הם חלק מתוצאות התופעה. "גזי החממה עלו. הקרינה מהשמש חודרת פוגעת בכדור הארץ ונכלאת בתוך האטמוספרה שלנו. כך נוצר מצב של יותר ויותר חום. קרני החום כמו בחממה נכנסים אבל לא מצליחים להשתחרר. כדור הארץ מתחמם וזה משפיע על טמפרטורת הים וכל תהליכי האקלים משתנים ואנחנו מקבלים תופעות קיצון. יש מקומות שבהם מקבלים סופה קיצונית יותר שמביאה זרם קר מהקוטב הצפוני ואז מקבלים את אותו גל קור".

על המתרחש בישראל ובאזור אומר ד"ר מרקל: "המזרח התיכון מהווה נקודה חמה. הוא מתחמם מהר יותר מחלקים אחרים בכדור הארץ. יש אזורים דומים בדרום מערב אוסטרליה בקליפורניה ועוד. הטמפרטורה הממוצעת בישראל היא בשתי מעלות יותר מהטמפרטורה הממוצעת בשנות השבעים וזה גבוה מהממוצע בכל כדור הארץ, כלומר שבישראל אנחנו כבר חווים התחממות ועליה בתדירות גלי החום והעצמה שלהם. כך היה בשנה שעברה באוגוסט מה שהביא לשריפה ביערות הרי ירושלים. כך שבהחלט צפוי שזה יגיע לישראל גם אם לא יודעים להגיד מתי בדיוק. ראינו גם שיטפונות, ב-2020 שיטפון חזק מאוד בנהריה, ב-2019 בתל אביב, כך שאנחנו חווים יותר ויותר תופעות קיצון".

"בישראל אנחנו רגילים לחום ויש לנו מזגנים, אבל הטבע לא ממוזגן ואנחנו צריכים לחשוב גם על הטבע. אנחנו רואים התייבשות של סביבות לחות, רואים גם שריפות. אנחנו צריכים לפעול בשני כיוונים, גם להביא להפחתת פליטות גזי החממה למרות שברור שהורדת הפליטות בישראל לא תביא לשינוי עולמי, אבל יש חשיבות לפעילות עצמה ויש אפשרות שדווקא מישראל תצא בשורה טכנולוגית לסיוע להפחתת הפליטות. בנוסף אנחנו צריכים להיערך למזג אוויר קיצוני בשני עשורים גם אם העולם יפחית פליטות והמציאות תתחיל להתאזן. דרושות פעולות שונות של היערכות והועידה העולמית בגלזגו קראה להגברת פעילות ההיערכות למזג אוויר קיצוני ואנחנו בקרן הקיימת מפעילים תכנית היערכות כזו כרשות הייעור של ישראל".

התכנית עליה מדבר ד"ר מרקל כוללת תכנית לצמצום הסיכון לשריפות יער וכם פעילות לקידום חדשנות סביבתית במיזמים מתמרצים למציאת פתרונות אקלים בהקשר של הפחתת פליטות ובהקשר ההיערכות.

את צמצום הסיכון לשריפות יער מבצעת הקק"ל ב"דרכי חיץ שמצמצמות התפשטות של שריפה. השריפה של השנה שעברה לא התפשטה לממדים גדולים יותר בזכות מרחבי החיץ וההכנה של הקק"ל ביער של אזור כיסלון. הפעולה השנייה היא דילול והתאמה של מינים ליובש. "כל הפעולות הללו מטופלות בשיתוף כיבוי אש שמכינים תכנית לגילוי מוקדם של שריפות וניהול מותאם יותר של שריפה כאשר היא כבר מתרחשת".

על תרומתו של האזרח הפשוט למאבק במשבר האקלים אומר ד"ר מרקל כי אמנם "הפתרונות הגדולים למשבר האקלים הם בממשלות ובחברות ענק, אבל גם האזרח הקטן יכול להשפיע. קודם בשינוי אישי של פעולות אישיות, לחשוב כמה חשמל אני צורך, באיזה רכב אני נוסע, שימוש בתחבורה ציבורית, מה אני אוכל והורדת טביעת הרגל הפחמנית של המשפחה בנושאי תזונה ורכישות. אם כל אחד יעשה את השינוי, השינוי הגלובאלי יהיה עצום. מעבר לכך, אם במדינה יהיה שינוי במדינה הלחץ על הממשלות יביא לשינוי בפעילות הממשלה. לכן יש חשיבות גם לתרומה האישית של כל אחד מאיתנו".