הלחן החדש שהוקלט למילות הפיוט הידוע 'שימו לב אל הנשמה' הוא מהלחנים המיוחדים שהביאה איתה סבתא אסתר רוזנצויג-בידרמן – בת למשפחה של חסידי ראדזין-חלם – שהגרה לפני המלחמה לדרום אפריקה וכך נצלה.
"אחרי המלחמה עשתה סבתא כל מאמץ להגיע לארץ" מספר נכדה ר' בנימין רוזנצויג, "וזכתה לכך. לפני עשרות רבות של שנים, כאשר הגיע אחיה – דוד אברהם ('ארווין') בידרמן – לארץ לביקור, הם עשו דבר שהתברר למפרע כגורלי: העלו על סרטון הקלטה ישן את הניגונים השמורים בזיכרונם מבית המשפחה ומהקהילה".
"בין הניגונים האלה בולטים ניגונים, שאינם רק לא-מכרים משום מקור אחר, אלא גם ייחודיים בסגנונם ובאפים. כזה הוא הניגון הזה, שלדעתי, אין לו מקביל בסגנון הייחודי שלו בשום ניגון מסורתי אחר. תמיד הרגשתי שהניגון לוקח אותי לרגעי הבקר, ושר לה' שירה חדשה נקיה ותמה על הבקר החדש, על החיים החדשים: רבה אמונתך".
"כאשר הגענו להקליט את הניגון באלפן, עלה הצורך להלביש לו מלים, על מנת שציבור גדול יותר יתחבר ויאסוף את הניגון הזה אל חיקו. בלבנו עלה תכף הפיוט המיוחד של ר' שמעיה קוסון: שימו לב אל הנשמה".
רבי שמעיה קוסון פעל במרוקו במאה ה-16, וכתב את הפיוט שימו לב אל הנשמה או על הנשמה, בגרסאות אחרות. והפיוט שכתב, על הלחנים השונים שקבל במסורות ישראל, מצליח לקחת רגע שקורה כל יום מחדש, רגע ההתעוררות משנה, ולחבר אותו למשמעותו המטאפיזית: המפגש של הנשמה עם א-להה ושיבת החיים.
"כל כך הרבה אצור ברגע המכונן הזה" חותם ר' בנימין, "אם רק נטיב להביט בו: האמון המופלא שנותן בנו מחולל החיים, למרות האכזבות, היכולת שהוא טומן בנו לעשיה משמעותית עבור הנשמה שלנו ועבור העולם כולו, וההשקה עם מקור החיים-המפגש, נשים לב אל הנשמה, ונזכה לאור הבקר".