ניר לוי
ניר לוי צילום: דוברות הדסה

ניר לוי בן ה-41 איבד את היכולת ללכת בגלל מחלה נדירה שתקפה אותו פתאום, ולאחר שכבר כמעט איבד תקווה שישוב לעמוד על רגליו - הוא חזר ללכת בעקבות טיפול שעבר בבית החולים הדסה עין כרם.

הרגע בו קרס לוי היה אירוע מטלטל שלא ציפה לו כלל ושינה את חייו. "הכל התחיל לפני למעלה מ-8 חודשים, כשתקף אותי קלקול קיבה" סיפר לוי. "לא ייחסתי לזה המון חשיבות, כולם עוברים כזו מחלה בחייהם. אך לאחר מספר ימים התחלתי להרגיש שהשרירים שלי ברגליים ובידיים פחות מתפקדים. חשבתי שהם נתפסו, התהלכתי יותר לאט ופעולות בסיסיות של פתיחת מגירה, צחצוח שיניים ואכילה הפכו פתאום להיות יותר מאתגרות".

לדבריו, "הייתה לי הדרדרות עקבית, אבל המוח עדיין לא תפס שמשהו גדול קורה. ניגשתי לבדיקה במרפאה שלי בקופת חולים מספר פעמים ובכל פעם לא הייתה אבחנה של משהו שדורש טיפול מידי. הפעולות הכי פשוטות נעשו מורכבות יותר, עד היום בו קרסתי – פשוט התמוטטתי כמו מגדל קלפים ולא הצלחתי לקום. פינו אותי באמבולנס לבית החולים הדסה עין כרם ושם חיי השתנו מקצה לקצה".

"פתאום באמצע החיים, בשיא הקריירה שלי הפכתי להיות אדם סיעודי. שכבתי במיטה בלי יכולת ללכת ולקום, ממש משותק כשאני מחובר למוניטור ונוזלים", סיפר. "בחדר המיון בבית החולים הדסה שמעתי לראשונה שיש לי חשד למחלה אוטואימונית נדירה ועברתי מספר רב של בדיקות. אז הודיעו לי רשמית שאובחנתי עם מחלה אוטואימונית בשם "גיליאן-ברה" ומדובר בדלקת רב עצבית חמורה. אי אפשר אפילו להסביר כמה שהאבחנה הזו מטלטלת ומכניסה את כולם לשוק. היינו המומים ומאוד פחדתי שלא אחזור ללכת על הרגליים בחיים".

פרופ' מרק גוטקין, נוירולוג בכיר במחלקה לנוירולוגיה המנהל את התחום הנוירו מסקולארי ומרפאת ALS בהדסה מספר: "ניר הגיע אלינו עם תסמינים מובהקים לתסמונת גיליאן-ברה. מדובר במחלה אוטואימונית נדירה, בה מערכת החיסון תוקפת את מערכת העצבים ההיקפית של הגוף, פוגעת בתפקוד עצבי ועלולה לגרום לשיתוק נרחב בכל הגוף ולפגיעה במערכת התחושתית".

לדבריו, "במקרים רבים המחלה מופיעה אחרי מחלה זיהומית כמו דלקת גרון שגרתית או אפילו כמו במקרה של ניר – קלקול קיבה. הסימנים הראשונים הם חולשה בגפיים התחתונות ואחר כך נימול, לעיתים נדירות היא מתחילה מאזור הפנים או בידיים. במרבית המקרים המחלה בדרך כלל מחמירה תוך מספר ימים עד מספר שבועות, וישנם מקרים בהם אנו רואים תוך מספר ימים החמרה מהותית אשר גורמת לשיתוק מאוד משמעותי של הגפיים והסכנה הגדולה היא בשיתוק של שרירי הנשימה".

הוא הוסיף: "הדבר הכי חשוב הוא להכיר את המחלה ובמידה וקיים חשד להיתכנות המחלה, יש לבצע במהירות אבחנה קלינית נוירולוגית. מבחינתנו, בדיקה נוירולוגית היא אחד מהכלים הכי חשוב לאבחון המחלה. יש לא מעט מקרים שלצערנו המחלה מתקדמת מהר ואנשים מגיעים לטיפול מעט מאוחר. המחלה עלולה להסתבך, לפגוע בדרכי הנשימה או אפילו בתפקוד הלב ולהעמיד את המטופל במצב מסכן חיים. זיהוי מהיר של המחלה וטיפול נכון מונע את הדרדרות המחלה ומרבית המטופלים חוזרים לאחר שיקום לתפקוד תקין".

לוי טופל בהדסה בהליך המכונה "פלזמפרזיס", במהלכו למעשה חובר למכונה דרכה נשאב דמו החוצה, הופרד מנוזל הפלזמה המרכיב אותו, והוחזר לגוף ללא אותה פלזמה פגומה. תאי הדם שהוחזרו לגוף ייצרו בתהליך טבעי נוזל פלזמה חדש ובריא, במקום זו שסולקה. לאחר הטיפול, נכונה לו דרך ארוכה ומפרכת בהשבת היכולות אותן איבד – בעבודת שיקום אינטנסיבית ומלאת נחישות, הן שלו והן של צוות מערך השיקום בהדסה הר הצופים.

"אני רוצה להודות מקרב לב לצוות שטיפל בי והחזיר אותי לאדם שהייתי לפני הטלטלה שעברתי", אומר לוי בהתרגשות. "לצוות במיון הדסה עין כרם, לרופאים שנקראו וביצעו את האבחנה של המחלה במקצועיות מרשימה מאד. אין לי ספק שהטיפול המידי והמהיר הוביל לעצירת המחלה ולשיפור עקבי מדי יום. אושפזתי במקום עם צוות הרופאים והאחיות המקצועי, הרגיש והמסור ביותר שמראה עד כמה הרפואה בישראל היא הכי טובה בעולם. השיקום שאני עובר בבית החולים הדסה הר הצופים הוא מדהים וההתקדמות להחלמה מלאה כבר כאן ממש. אני כבר הולך על הרגליים! זו גאווה גדולה שאלו צוותי הרפואה העובדים בבתי החולים במדינת ישראל".