מזה שבוע שהרשת גועשת עקב ידיעה, כי בביה"ס "לב טוב" בהרצליה, הורים וצוות בית הספר חשפו את רצונו של תלמיד בן 8 לבצע שינוי בתיוג המיני שלו מבן לבת .
מכיוון שמינו של אדם הנו עניין גנטי שאינו ניתן לשינוי, אין מנוס מהמסקנה כי מדובר בתהליך של "הבנייה חברתית" ההולכת וכובשת לה מקום של כבוד בשל "התקינות הפוליטית" שמשתיקה אנשים מלומר את האמת.
ההבנייה החברתית הזו הולכת ומתפשטת בציבור, תוך ניצול ציני של מנגנון החמלה האנושי ותחת הערך של "קבלת האחר" – שהפך לשם קוד לנאורות מוחצנת. לצערנו במבחן המציאות מתבררת הבנייה זו כחסרת תוכן ממשי מחד, וכמניפולציה בה נעשים שימושים פוליטיים מאידך. מתוך חשש של רובו של הציבור להביע בקול את מחשבותיו, עוברים הדברים לסדר היום תוך טיפוח אדישות להשלכות של תהליכים אלו על הפרט והחברה מסביבו. תהליך זה מוכר ומוגדר כ"חלון אוברטון" שמכוחו מתבצע קידום מכוון של רעיונות שמצויים מחוץ לקונסנזוס והפיכתם למקובלים על ידי הצגה של רעיונות קיצוניים מהם וכך הלאה.
אין חולק כי שעה שעסקינן במבוגרים, הרי שעולם הרעיונות הנו חופשי וכל מבוגר רשאי לחיות את חייו כראות עיניו כל עוד אין הוא פוגע בזולתו, בחברה או דורש דרישות מוגזמות, לדוגמא: לכנותו כבן המין השני כאות של סימפטיה והכרה.
אין אמת אחת?
ואולם בענייננו המצב שונה: מדובר בעולם הילדים. כאשר ילד בן 8 מבקש מחבריו שיגדירו אותו כילדה, מוכוונים חבריו להיכנס למעשה לעולם דמיוני שבו כללי הטבע אינם מחייבם עוד. יש לתופעה כזו נגזרות שונות. ניקח לדוגמא תלמיד שיודיע יום אחד למורה ש-1+1 הם לא 2 וידרוש לעלות לו ציון במבחן בחשבון? וינמק זאת בתחושותיו הסובייקטיביות לגבי המספרים. או ייגש לחנות ויטען בפני הקופאית כי הוא "חש ששילם את החשבון".
תופעות מסוג זה פוגעות לא רק בפרט הנחשף אליהן , אלא גם בחוסנו של מוסד המשפחה שבבסיסו גבר ואשה ויכולת יציבה להתרבות טבעית.
מערכת החינוך מביסה את עצמה ואת הקדמה והשגשוג
וכאן נשאלת השאלה - האם בית הספר הנו המקום בו אמורים תלמידים לעבור הבנייה חברתית בתחום המין? האם מותר לבית הספר לבקש/להורות להורים (כפי שנעשה) לא לשוחח עם התלמידים על האירוע? או שמא מטרתו של בית הספר הנה להקנות לתלמידים חינוך והשכלה, תוך הסתמכות וחתירה לגילוי האמת המדעית, כדי להכשיר אותם להתמודד עם שוק העבודה אתגרי החיים, בצורה המיטבית? וגם לחזק את ההיררכיה ההורית.
מיד לאחר פרסום המכתב שהופץ להורי בית הספר פרסמה מנהלת בית הספר הסתייגות והסבירה כי התנגדה נחרצות לחשיפה שנעשתה. אם כך ניתן רק לתמוה כיצד מתעלמים מעמדתה וממשיכים באירוע?
לא זו אף זו – אירוע זה שנערך בצילו של הספר על "ג'אז" ילד -שמגדיר עצמו כילדה בארה"ב, זכה עם פרסומו וחלוקתו בגני הילדים בישראל להסתייגות מטעם משרד החינוך.
"אירוע שינוי התודעה" בבית הספר "לב טוב" פורץ למעשה את הגבולות בין נכון לשגוי, בין אמיתי ודמיוני ומהווה לגיטימציה לתהליך כאוטי שבו נשברים המנהגים, המסורות והכללים ובמקומם מוטמע כלל חדש לפיו " לכל אחד האמת שלו" או "אין אמת אחת". האם קדמה טכנולוגית/רפואית /מדעית, המובילה לשגשוג כלכלי אליו כולנו שואפים אינה מחייבת בבסיסה שיטה אחת והיא – חיפוש הנתונים המדעיים והאמת?
תהליך כאוטי זה, ככל שימשך עלול להשפיע לרעה גם על המשמעת בבית הספר ולהאיץ את תהליך פירוק ההיררכיה ההורית-מורית שמתרחש מזה שנים מספר בבתי הספר. מעניין כי דווקא המורים הם אלו שמדווחים על בעייתיות בתחום זה בבתי הספר, אך אינם מסיקים מסקנה המתבקשת מתוך התהליך הפרוגרסיבי שמתואר לעיל.
תהליכים אלו גורמים לנזק האדיר שנגרם לילדים שמנסים לשנות את נראות מינם ונוטלים לשם כך תרופות והורמונים ולאחר מכן משנים דעתם, כאשר הנזק הנו בלתי הפיך. הילד עצמו וגם חבריו אינם אמורים בגיל כה צעיר לקחת חלק בניסיון שאינו יכול להיות מכונה אלא "כניסוי בבני אדם". ניסוי שבוחן מי יהיה האמיץ שיצעק ראשון "המלך הוא עירום".
עו"ד נעמה סלע, יו"ר פורום ארגוני המשפחה