הרב דניאל שילה
הרב דניאל שילה צילום: באדיבות המצולם

קראנו בשבת שחלפה על הזמנת בלק את בלעם לקלל את ישראל כדי להכחידם, וכיצד נהפכה מחשבתם בידי שמים. שאלה שאיננו נוהגים לשאול: מה יודעים על כך בני ישראל? נראה שאינם יודעים דבר, אלא מאוחר יותר.

רק בפרשת מטות נאמר להם שפיתויי בנות מואב נעשו בעצת בלעם. רק בפרשת "כי תצא " נאמר להם שמלך מואב "שכר עליך את בלעם בן בעור מפתור ארם נהריים לקללך". .."ויהפוך ה' אלוקיך לך את הקללה לברכה".. דברים כג ד.

בדומה לזה, מסופר בפרשת "חוקת " על יציאת סיחון למלחמה על ישראל. אולם סיבת יציאתו למלחמה זו מסופרת רק בפרשת "דברים" כאשר הניצחון עליו כבר מאחוריהם. והיא: ...כי הקשה ה' אלוקיך את רוחו ואימץ את לבבו למען תתו בידך כיום הזה". פרק ב. ל.

הניסים המסופרים במקרא, היו ידועים לישראל בשעה שאירעו. מדוע כאן לא נודע הנס אלא מאוחר יותר? נראה לי שבא הכתוב לומר, כי גם בשעה שלא נראה הדבר במציאות, "עומדים עלינו לכלותינו והקדוש ברוך הוא מצילנו מידם". ומה בימינו?

עצרת האו"ם החליטה למגינת לב הערבים, להקים ועדה שתעסוק במציאת פתרון לבעיית היהודים והערבים בארץ ישראל. היה לכאורה רוב באו"מ לעמדת הערבים. כותב על כך פרופסור בני מוריס בספרו 1948:" הערבים לא חששו ביותר מפני תוצאות כינוסה של העצרת הכללית...הם ציפו לניצחון קל"...אולם "סגן שר החוץ הסובייטי ...הביע את דעתו, כי אם יתברר שהקמת מדינה אחידה בארץ ישראל היא בלתי אפשרית, כי אז יש לחלק את הארץ למדינה יהודית ולמדינה ערבית. מוסקבה הכריזה על שינוי כיוון פרו ציוני וליוותה את צאת הוועדה למזרח התיכון במסר ברור".

שואל בני מוריס: "מה חולל את המהפך הקוטבי הזה, שהיה כה בלתי צפוי? תשובה נחרצת על שאלה זו –אין".

זו תשובתו של איש האקדמיה. אולם הרב סולובייצ'יק זצ"ל , כאדם מאמין, יש בידו הצעה. במסה שלו "קול דודי דופק" הוא אומר על ההצבעה באו"מ: "מבחינת היחסים הבין – לאומיים לא יכחיש אף איש, שתקומת מדינת ישראל, במובן פוליטי, הייתה התרחשות כמעט על טבעית". ..."נוטה אני להאמין, שארגון האומות המאוחדות נוצר במיוחד לתכלית זאת – לשם מילוי השליחות שהטילה עליו ההשגחה. נדמה לי שאין להצביע על שום הישג ממשי אחר על ידי האו"מ". 

והרב ממשיך ואומר: "אינני יודע את מי ראו בעיני בשר בכיסא הנשיאות באותה אספה גורלית אשר בה הוחלט על יסוד מדינת ישראל, אבל מי שהסתכל אז היטב בעינו הרוחנית, הרגיש ביושב הראש האמיתי שניצח על הדיונים, והוא – הדוד" (הקב"ה).

ומה עוד בימינו? לו הסכימו הערבים לקבל את תכנית החלוקה, היינו מקבלים מדינה "קצוצת   כנפיים". כל פנים הארץ לא אמור היה להיות בידנו. באר שבע , אשקלון, אשדוד, יפו רמלה ולוד, עכו , נהריה, נצרת , מגדל העמק, מבשרת ציון, בית שמש, וראש העין, וסביבותיהן, לא היו אמורות להיות במדינה היהודית. גם לא ירושלים המערבית. כמה עולים היינו יכולים להכניס למדינה המצומצמת הזו? קשיות עורפם של הערבים היא שהביאה את מדינת ישראל לגודלה אז.

ב-3 במאי 1967 העבירה ברית המועצות דיווח כוזב לקע"מ,כינוי לאיחוד בין מצרים לסוריה) על הערכות כוחות ישראליים בעוצמה של 14 חטיבות על גבול סוריה בכוונה לתקוף ב-17 במאי. השגריר הסובייטי בישראל סירב להזמנה לסייר בגליל העליון ולהיווכח שלא היו דברים מעולם. הדיווח עורר אצל נאצר חשש שמתקפה שכזו עלולה לפגום במעמדו באזור ולסחוף אותו למלחמה שלא הוא יקבע את עיתויה, או לחלופין השתלב בתוכניותיו התוקפניות והוא, הזדרז לנצל את ההזדמנות אף על פי שקציניו עדכנו אותו שאין ממש בדיווח ואפילו סוריה לא העמידה את כוחותיה בכוננות.[6]  נאצר ריכז כוחות צבא בסיני

וב-25 במאי סגן שר החוץ הסובייטי מסר לשגריר הישראלי גינוי חריף בתואנה שישראל מרכזת כוחות מול סוריה ומחרחרת מלחמה.[7]

במהלך תקופת ההמתנה ישראל התאמצה להעביר למלך ירדן את המסר, שאינה רוצה מלחמה עמו ואין בכוונתה ליזום התקפה על שטח הממלכה (ובכלל זה ירושלים המזרחית והגדה המערבית). לאותה מטרה התקיימו מספר פגישות חשאיות בין המלך חוסיין ובין מנכ"ל משרד ראש הממשלהיעקב הרצוג, במטרה למנוע אי-הבנה שתביא להתלקחות הגבול. (ויקיפדיה)

בניגוד לכל הגיון, פתח חוסיין במלחמה שבעקבותיה שולטת ישראל בכל השטח של ארץ ישראל המערבית.

מימי בלק, סיחון ועוג, ועד ימינו, מוליכה ההנהגה האלוקית את ישראל , בדרכו לארצו ובתוכה.

"מי חכם וישמור אלה וישמור אלה ויתבוננו חסדי ה' " . תהילים קז.

עכשיו אני שומע את הזועקים: "משיחיות". הירגעו ! עם ישראל חונך לפעול על פי המציאות הריאלית בשטח. החל ממלחמת עמלק הראשונה ועד ימינו, הוא איננו פועל נגדה. ניסוחו של רמב"ן מענקי הרוח בישראל: "כי התורה תצווה בדרך הארץ ותעשה הניסים עם יראיו בהסתר, ואין החפץ לפניו לשנות טבעו של עולם". דברים כ, ט. וכן כתב עוד קודם: "כי התורה לא תסמוך על הנס". במדבר, א, מה. הרב צ. י. קוק זצ"ל, זעק זעקה גדולה: "איפה שכם שלנו, איפה חברון שלנו". אולם הוא לא תבע לצאת מיד למלחמה ולשחררן.

מי שנגוע ב"משיחיות" הם אלה שהביאו לארץ את אש"ף באשליה שיביאו שלום, או שצידדו במעשה הנורא של גירוש היהודים מגוש קטיף לשם הבאת שלום. כמוהם, מי שמאמינים שהקמת מדינה ערבית לצד מדינת ישראל היא שתביא שלום.  "השם עוז לעמו יתן, השם יברך את עמו בשלום.