על מה שקורה ומה שצפוי לקרות במפלגות הציונות הדתית וסביבותיה שוחחנו עם חוקר הציונות הדתית, איש 'ימינה' עד לא מכבר, הפרופ' אשר כהן.
את העברת המסרים ההדדיים בין בן גביר לסמוטריץ' דרך התקשורת רואה פרופ' כהן כחלק מהלחצים ההדדיים המוכרים והצפויים, אך לטעמו מוגזם מצידו של בן גביר לצפות לסגירת המיקומים ברשימה לכנסת כאשר 'הציונות הדתית' נמצאת בעיצומו של הליך פריימריז.
פרופ' כהן מזכיר כי אנחנו נמצאים במרחק של כחודשיים לפני הגשת הרשימות ולא יהיה נכון וטוב מבחינתה של הרשימה להיסגר בשלב מוקדים שכזה. בעיניו מדובר בסגירה שתהיה גם לא הוגנת וגם תפגע במהלך הפריימריז. טווח הזמנים גם שולל את הטענה לפיה מחכים לרגע האחרון, שכן יהיה די זמן בין תום הפריימריז ועד להגשת הרשימות.
באשר למעמדה של 'עצמה' ברשימה סבור כהן כי לכל הצדדים ברור שמעמדה יתחזק והיא לא תישאר עם מועמד אחד ברשימה, אך עם זאת עדיין קיים מרחק לטעמו בין המציאות לבין דרישה לריצ'רץ. בהקשר זה הוא מזכיר סקרי עבר שלימדו גם הם שמאחורי בן גביר 4-5 מנדטים, אך ביום הבחירות התברר כי מצביעיו נאמדים בכשמונים אלף איש ולא מעבר לכך.
עוד סבור פרופ' כהן כי הדרישה לאיזון כוחות ברשימה עשויה לפגוע במטרתו של סמוטריץ' לכלול במפלגה מגוון רחב של פלגים ורבדים בציונות הדתית. להערכתו גם בן גביר יודע שריצ'רץ' שיעניק לאנשיו כוח רב מדי ירחיק מהמפלגה מצביעים רבים שמבקשים לראות בה ממותנת יותר.
האם יתכן ומאחורי הדברים עומדת הערכה של מי מהשניים שטוב יהיה לו להתמודד לבד? פרופ' כהן סבור שמהלך כזה יהיה מסוכן בעיקר לבן גביר למרות הסקרים המחמיאים, ובהקשר זה הוא מזכיר את ההליכה של בן גביר יחד עם 'יחד' של אלי ישי, מה שקירב אותו לאחוז החסימה ועם זאת הותיר אותו בחוץ.
על מצבה של איילת שקד הזוכה בסקרים לשני אחוזים המותירים אותה מתחת אחוז החסימה, אומר פרופ' כהן כי היא נתונה בין הפטיש והסדן, שכן הקולות שתמכו בסקרים ב'ימינה' הם אנשי מרכז שרצו בבנט כמנהיג ואינם בהכרח קולות ימין. לדבריו הפלונטר בו מצויה שקד מתברר כשהיא נשאלת אם תלך עם נתניהו. אם היא אומרת שתלך יעזבו אותה אנשי מרכז ואנשי 'רק לא ביבי', אם תגיד שלא תלך עם נתניהו המשמעות היא שתפנה למרכז ושם תצטרך להתמודד עם 'יש עתיד' ועם מפלגתם המשותפת של גנץ וסער. עוד הוא מזכיר את בעיית האמון שיש לה ולהנדל בעיני הימין כאשר הם עדיין מכהנים בממשלתו של יאיר לפיד, מה שאינו מאפשר טענה של "חזרה בתשובה".
בדבריו מציין פרופ' כהן כי האמירות של שקד לפיהן היא תשאף לממשלת אחדות אינן מתקבלות בציבור הימני שלמד במרוצת השנה האחרונה את משמעותה של התבטאות שכזו. לדבריו אם שקד תרצה לפנות לימין יהיה עליה לבצע מהלכים ולומר אמירות משמעותיות הרבה יותר.
עוד ביקשנו מפרופ' כהן להתייחס למעמדו של חבר הכנסת עמיחי שיקלי הצפוי להשתריין ברשימת הליכוד אם לא ייצלח המהלך המשפטי אותו יש מי שמנסה לקדם על מנת להביא לפסילתו בועדת הבחירות.
את תשובתו מחלק פרופ' כהן לשני אפיקים, אפיק שיקלי האדם ואפיק טובתו של גוש הימין. "על שיקלי האדם, אני מאחל לו הצלחה, ואם הוא ילך בליכוד המחנה הלאומי והליכוד יתברכו בו, אבל כשדנים בגוש, כל סקר מלמד שהגוש לא מצליח לעבור ל-61 וגם אם היו זה אותו דבר כמו 59 מבחינת הסיכון הסטטיסטי".
כהן מרחיב מעט יותר ומסביר כי כעת חסר למחנה הלאומי משבצת שאותה מבטא שיקלי והיא אותם אנשים שאינם מעוניינים להצביע לסמוטריץ', בוודאי אם בן גביר ואנשיו יהיו חזקים ברשימה, וגם אינם רוצים להצביע לליכוד. היעדרם של מצביעים אלה, שעלולים להתפתות ולהצביע לגנץ וסער, יותיר את מחנה הימין ללא אפשרות לצלוח את 61 המנדטים. מספרם של נסקרים שאומרים שאינם יודעים למי יצביעו וזהותם בהיבט הגושי לא נאמרים לציבור, מעיר פרופ' כהן, ולנתון זה משמעות רבה.
מאחר וכך סבור כהן כי יש חובה לבחון את משמעות ריצתו האפשרית של שיקלי לבדו ואת הסיכון הכרוך בכך, ואת שאלת השיריונים בליכוד להותיר לרגע האחרון. כעת, הוא אומר, לא נכון להכריע אוטומאטית. "לא בטוח ששלוש מפלגות דתיות וליכוד זה מספיק".
ואולי, שאלנו, יתבקש שיקלי על ידי נתניהו לחבור לאיילת שקד על מנת שיחד יבטיחו את צליחת אחוז החסימה? "כל היוקרה של שיקלי היום נובעת מהעובדה שהוא התעקש שנה שלמה ולא התפתה וכמעט שילם את המחיר של הפרשתן. לחבור לשקד יהרוס לו את היוקרה הזו. לא בטוח שזה המהלך שמתאים", אומר כהן הסבור מתוך שעות רבות של שיחות עם שיקלי כי הוא אפילו לא ישקול אפשרות שכזו. עוד הוא מעלה שאלה מי יעמוד בראש רשימה שכזו וכשאנחנו מעלים אפשרות שהוא, שקד והנדל יתכנסו להחליט על מועמד מוסכם מחוץ לרשימותיהם שיוצב בראשם, משיב כהן בביטחון: "זה לא יקרה".