חברת הכנסת אורית סטרוק, אחת ממובילי המאבק לביטול הוראת בג"ץ להרוס את הבתים במצפה כרמים, מספרת בראיון לערוץ 7 על משמעות ההחלטה שביטלה את החלטת ההרס ומציינת כי היא ואחרים לא היו ממש מופתעים לנוכח ההחלטה המתבקשת.
"לא לגמרי הופתעתי", היא מספרת. "יש לנו קבוצת ווטסאפ מאוד מצומצמת שבה ניהלו את ההתייעצויות סביב ההליך המשפטי, וזו הייתה הערכת המצב שלנו. כינינו את זה 'סעיף 5 מצומצם'", היא אומרת ומסבירה את משמעות הכינוי:
"הטענה שלנו בתיק מצפה כרמים הייתה שהתושבים התיישבו על המקום שמוגדר כקרקע פרטית בהנחיית השלטונות עצמם. בוגי יעלון עצמו כאלוף הפיקוד העביר אותם ממקום מסוים שנאמר להם שהוא מקום לא חוקי למקום הנוכחי, ואחר כך התברר שזו קרקע פרטית ללא צו תפיסה, ולכן במקרה הקיצון הזה ניתלו על סעיף 5 של תקנת השוק, שאומר כשמדובר בהתיישבות בתום לב ניתן לפצות את הבעלים, ובמקרה זה גם אין בעלים".
מציאות זו של היעדר בעלים לקרקעות מהם נדרשו מתיישבים להתפנות מאפיינת שורה של מקרים וסטרוק מזכירה בהקשר זה את תשעת הבתים בעפרה "שנהרסו בלי שיש ערבי אחד שטוען לבעלות". עוד היא מזכירה את מקרה מגרון שם "זה היה חמור פי כמה וכמה", כלשונה, משום ש"כאשר הערבים שטענו לבעלות על הקרקע דרשו פיצוי מהמדינה, אותה פרקליטות אמרה להם שהם לא זכאים לפיצוי כי תוכיחו בעלות, אבל למתיישבים היהודים הם אמרו שאת הבתים נהרוס כי זו קרקע פרטית".
ובחזרה למקרה מצפה כרמים: "בג"ץ אמר שבמקום שבו המתיישבים כבר התיישבו ויש בהם כבר בתים לא נעקור אותם, אבל במקומות שמיועדים להתפתחות עתידית של הישוב, שם הם לא יתיישבו. זו המשמעות של סעיף 5 מצומצם. הוא מצומצם גם כי הסיבה להחלטת בג"ץ היא קבלת תום הלב של המתיישבים מאחר ומדובר בהנחיית אלוף הפיקוד להתיישב דווקא שם. כך שבג"ץ נתן פסק מאוד מצמצם. הוא זרק לנו עצם מצומצמת אחרי שהוא רמס וביטל את חוק ההסדרה שאמור היה לתת מענה אמתי מהיסוד לסוגיה הזו. חוק ההסדרה אמור היה להתייחס למציאות הקיימת ביו"ש שם הקרקע הפרטית לא באמת פרטית, ושבה בעל קרקע ערבי לא יכול למכור אותה כי הוא מסתכן בנפשו. לכן תיארנו לעצמנו שכך תהיה הפסיקה ולא הופתענו".
האם המשמעות של הפסק המצומצם היא שהישוב לא יוכל להתרחב? "הישוב יוכל להתרחב מעבר לאותם 45 בתים אל המקום שבו יש קראוונים, אבל לא להרחיב על פני השטח, עד שנחזור לשלטון ונחוקק את חוק ההסדרה".
"הסיפור של מצפה כרמים משמח אותי מאוד כמי שמלוה אותם הרבה שנים. קשה להחזיק ישוב בסיטואציה של תחת חרב הבג"ץ, אבל זה מקרה מיקרו, ובמקרו אנחנו עדיין במציאות מטורללת שבה בגלל הגדרה חסרת שחר של קרקע פרטית עוקרים או הורסים ומחריבים ישובים שלמים ושכונות שלמות, כאילו אנחנו במציאות מדומיינת שבה בעל הקרקע הערבי הוא באמת בעל הקרקע ומישהו לקח ממנו. ארגוני השמאל הקיצוני ועורכי דין שממומנים על ידי הרש"פ ומדינות אירופה משתמשים בבג"ץ כ-D-9 להרס התנחלויות, בתים וחיי אנשים. כל מקרה של הרס פיזי הוא מקרה של הרס נפשי. דיברתי אתמול עם אמהות במצפה כרמים שסיפרו ברטט כמה חששו ופחדו מהרגע של פסק דין להריסה ואיך כאמהות הן התמודדו עם ייסורי הנפש שצפויים להן ולילדים שלהן".
סטרוק מחדד ומבהירה כי עוד לפני המאמץ להחזיר את חוק ההסדרה לחקיקה על מנת לייצר מענה מהותי ובסיסי למציאות בשטח, יש להסדיר את סוגיית יחסי בית המשפט העליון והמחוקק. "הבעיה המרכזית היא בבג"ץ. חוק ההסדרה נפסל ואין טעם לחוקק אותו אם לא נטפל בבעיה של שתלטנות שופטי בג"ץ שמרשים לעצמם לבטל חוקים של הכנסת במחי יד. על סוגייה זו של הסדרת יחסי בג"ץ מול הכנסת יש הסכמות מול הליכוד, ואנחנו נוודא שזה אכן יקרה.אחרי שנטפל במעמד בג"ץ נוכל לחוקק את חוק ההסדרה באופן שיביא מזור לישובים האלה".
באשר לעתיד מצפה כרמים אומרת סטרוק כי מדובר בישוב שנתון בייסורי שנות הקפאה וכעת מה שנדרש לו הוא הסדרה ובנייה. דברים ברוח זו נשמעים גם מכיוונו של נתניהו וסטרוק מציינת כי מפלגתה רואה לנגד עיניה כיעד את הדרישה להסדרת ישוב זה וישובים צעירים נוספים.