בחודשים האחרונים אספו בארגון כושרות מידע רב שהגיע מהציבור הרחב על המציאות החדשה תחת רפורמת הכשרות ובנו דו"ח מיוחד שחושף כשלים רבים ופתחים להונאות כשרות שכבר מתבצעות ברחבי הארץ.
כזכור, לפני כחצי שנה נכנס לתוקף שלב א' של רפורמת הכשרות, בו כל רב של רשות מוניציפאלית יכול להעניק פיקוח כשרות בכל אזור ברחבי הארץ.
בעוד כחצי שנה, בחודש ינואר 2023, תיכנס לתוקפה הרפורמה במלואה, עם החלת שלב ב' של הרפורמה, לפיו תאגידי כשרות פרטיים, חברות פיקוח כשרות, יוכלו להעניק את הפיקוח הפרטי שלהם לעסקים המוכרים מזון. בכך יתאפשר לבעלי עסקים לבחור אם להמשיך לקבל כשרות תחת הרבנות המקומית, או לקבל פיקוח מגוף עסקי-פרטי.
כעת, לאחר חצי שנה בה מהחלת שלב א' ברפורמת הכשרות, טוענים בכושרות כי ניתן להגיד בבירור כי "הרפורמה לא שינתה את עולם הכשרות כפי שציפו שתעשה, ונרשמו רק מקרים בודדים של מעבר של בתי עסק לפיקוח תחת רב שפועל באזור אחר בארץ".
לקריאת הדו"ח המלא לחצו כאן
חרף מספרם המועט של מעברי הפיקוח, בכושרות הצליחו ללמוד לגבי השפעתו של המהלך על עולם הכשרות: "מלבד מקרים בודדים שנובעים מבעיות שיפוטיות היסטוריות כמו במקומות בהם אין מועצה דתית מובהקת הנותנת שירותי כשרות או מועצה מקומית ללא מחלקת דת – ישנם בתי עסק שעברו מיוזמתם לרבנויות מקומיות סמוכות או אחרות".
"המשרד לשירותי דת לא קבע דיווח מוסדר ולא מפעיל רגולציה, כיצד צריך לבצע את המעבר בין כשרויות רבנות שונות, ולפיכך מקבלי ההחלטות אינם חשופים למידע הנוגע להיקף התופעה ומדוע החליט בית עסק לעבור לכשרות בפיקוח אחר", ציינו.
בדו"ח שהכינו בכושרות הם מציינים מספר אירועים של נתינת כשרות ללא ידיעת הרב המקומי (ארבעה מקרים), וטוענים כי מדובר בתופעה מטרידה שחזרה על עצמה במספר מקרים. כך לדוגמא מפקח כשרות שאחראי על הנפקת תעודת כשרות העניק תעודות כשרות לעסקים מחוץ לתחום השיפוט של המועצה הדתית ללא ידיעת הרב המקומי וללא עדכונו. בעקבות פניית כושרות לרב המקומי הוא נחשף למקרה והתחייב שהכשרות תוסר בהקדם האפשרי.
במקרה אחר, חושפים בכושרות, ניתנה כשרות למזון בתוך כפר ערבי לסירוגין, ובעסקים שקיבלו פיקוח באופן זה נמצא ירק עלים ללא פיקוח מחרקים, ששווק לצרכן כמהדרין.
בכושרות מספרים על תשעה מקרים של החלפת הרבנות נותנת הכשרות על ידי המשגיח עצמו, לאחר שהתברר שלא עמד בנהלי הכשרות. והוא אף לא מוסמך כמשגיח כשרות, למעשה המשגיח פעל מול מספר העסקים מהם הוא מקבל את שכרו ועליהם הוא משגיח וביקש מהם לעבור לרבנות אחרת. זאת במקום לתקן את הליקויים שהרבנות המקומית דרשה, הרבנות החדשה לא מכירה את בעיות הכשרות הקיימות בעסקים אותם היא מקבלת תחת חסותה.
בכושרות מציינים כי רק רבנות מקומית אחת אימצה את רפורמת הכשרות בגלוי, וכי רבנות זו פועלת באופן יזום למתן כשרות מחוץ לאזור השיפוט שלה. לשם כך היא מקיימת שיתוף פעולה עם איגוד האולמות, וקיימה פגישת זום עם מספר בעלי אולמות על מנת לשכנעם לקבל את כשרותה.
בכושרות מציינים בדו"ח שהפיקו את הנקודות העיקריות שעלו מתוך השיח בין בעלי האולמות לבין נציגי הרבנות המקומית:
א. נהלי כשרות - במהלך השיח עם בעלי האולמות הצהיר נציג הרבנות שהיא איננה פועלת על פי נהלי הכשרות של הרבנות הראשית לישראל בשימוש בכרובית וברוקולי קפואים ובתותים (בניגוד לנדרש בחוק שירותי הדת היהודיים). את מרבית בעלי האולמות הנוכחים הדבר לא סיפק והם דרשו הקלות נוספות. (כמו למשל שימוש בבשר לא מוכשר, אפשרות לפתוח את העסק בשבת לאינם יהודים ועוד).
ב. כח אדם – כח האדם של הרבנות הנ"ל מצומצם גם בתוך העיר שהיא ממונה על נתינת הכשרות בה. לצורך מתן כשרות ברחבי הארץ לא נוספו תקנים נוספים, והמפקח שאחראי על מתן הכשרות בכל העיר אחראי כעת גם על הכשרות במקומות שונים בארץ.
ג. השפעה על שוק הכשרות - מסקירה של חלק מהמקומות בהם הרבנות המקומית הנ"ל העניקה כשרות מחוץ למקומה נוכל ללמוד על השפעת המהלך על על שוק הכשרות: מלון במרכז הארץ שהתבקש לתקן ליקויי כשרות ע"י הרבנות המקומית בחר לעבור לרבנות אחרת. המעבר התבצע ללא כל פניה לרבנות המקומית כדי להכיר את ליקויי הכשרות בעסק. אולם אירועים באבו גוש שהרבנות המקומית סירבה להעניק לו כשרות מפני שהוא פותח את שעריו בשבת למגזר הערבי, ועקב זאת בעבר קיבל כשרות מגוף שהוגדר כהונאה בכשרות – קיבל כעת כשרות מאותה רבנות מקומית ומאפייה שהפרה את האמון מול הרבנות מספר פעמים (על פי הודאת בעל העסק), הרבנות המקומית הסירה ממנה את הכשרות, לאחר מכן אותה מאפיה פנתה לרבנות שנותנת כשרות ברחבי הארץ וקיבלה ממנה תעודת כשרות.
התזמון הנוכחי הוא גם חצי שנה לכניסת שלב ב' של רפורמת הכשרות לתוקף, מתן אפשרות לתאגידים פרטיים לתת פיקוח כשרות. "לקראת השלב הבא היו אמורים להתקיים הכנות מנהליות לשם ביצוע הפעימה השניה, דבר שלא נעשה", אומרים בכושרות ומסבירים כי במהלך השנה הזו על משרד הדתות היה מוטל לבצע מספר פעולות, שלא בוצעו ומעמידות בספק רב את היכולת של הרגולטור בכלל ליישם את הרפורמה.
אלה הדברים המשמעותיים שהיו אמורים להיות מוכנים לקראת יישום שלב ב' ברפורמה, שעד היום לא בוצעו או הושלמו, כך לפי הדו"ח של כושרות:
א. חוק הקנסות – חוק הכשרות עבר ללא סנקציות המעגנות את ביצועו. לעת עתה הוא משמש מעין 'המלצה' בלבד, כשהחוק איננו קובע ענישה למי שלא יעמוד בתנאים שנקבעו. השר כהנא הבטיח להעביר חוק משלים שבו תקבע ענישה ועיצומים כספיים – חוק כזה לא עבר עד כה, ובמצב הפוליטי הנוכחי גם לא צפוי לעבור בקרוב.
ב. מערך ה'ממונה' – השלב השני של חוק הכשרות, נשען כמעט כולו על ה'ממונה' שיוקם בתוך הרבנות הראשית לישראל, וינהל את מערך הכשרות המיועד. עד לרגע זה לא מונו בעלי תפקידים לתחום זה. לאחרונה הגיש המשרד לשירותי דת בקשה לפטור ממכרז לתפקיד פרויקטור משמעותי לתחום הזה. בניגוד לכל מנהל תקין.
ג. קביעת נהלים אחידים – בחוק נקבע כי כלל הכשרויות ידרשו לעבוד על פי נהלים אחידים שתקבע מועצת הרבנות הראשית לישראל. עד כה לא נקבעו נהלים כאלו ואף לא נעשה דבר כדי להתחיל בניסוחם.
"בניגוד לטענה לפיה עסקים רבים אינם מסתדרים עם הרבנות המקומית ויעברו לרבנות אחרת אם רק יתאפשר להם, הלכה למעשה גם לאחר כניסת רפורמת הכשרות לתוקף שוק הכשרות ברובו לא עבר שינוי נרחב, מרבית בעלי העסקים מעדיפים לעבוד עם המוכר והידוע, וכך גם דרישתם של מרבית הצרכנים, ועולם כמנהגו נוהג", אומרים בכושרות.
"גם הטענה שגורסת שתחרות תשפר את הכשרות, אינה מניחה את הדעת, ונראה כי דווקא החששות הרבים לגבי הורדת רף הכשרות במסגרת הרפורמה מתקיימים במקומות הבודדים שבהם היא מתבצעת, בין אם מדובר בכשרויות שניתנות שלא על דעת הרב המכהן, על ידי משגיח סורר, ובין אם מדובר בכשרויות שאינן עומדות בנהלי הרבנות הראשית לישראל כנדרש, וללא הקצאת כח אדם מספק כדי להעניק כשרות באזורים נרחבים כל כך".
בכושרות מסכמים ואומרים כי "הלכה למעשה, בשלב זה רפורמת הכשרות מתקיימת ללא רגולציה מטעם המשרד לשירותי דת או הרבנות הראשית לישראל, ובלא יכולת מעקב או אכיפה על עסקים שעברו מכשרות מרבנות אחת לאחרת, עם מידע מדוע בוצע המעבר ואם הוא לא מנוצל להונאה צרכנית של צרכני המזון הכשר. דבר זה מביא בהכרח לירידה ברמת הכשרות, ומאפשר למחדלים והונאות בכשרות לפרוח".