המרענן הרשמי של הכנסת האחרונה, לפחות לפי התנועה לאיכות השלטון, הוא סגן השר לשירותי דת מתן כהנא, שקיבל השבוע את אות אביר איכות השלטון על פעולתו הנמרצת ל"טיהור" המשרד לשירותי דת.
ואכן, השנה הסוערת שעברה על כולנו הביאה לקדמת הבמה ברעש גדול את פעמי המהפכה שתכנן כהנא בשירותי כשרות וגיור ככסות - כך מתברר בדיעבד - להפעלתה של מכונת ג'ובים משוכללת ונדיבה למקורביו ולאנשי שלומו.
לפי הפרסומים, מינה סגן השר קרוב למאה (!) בעלי תפקידים בתחומים שונים, חלקם מינויי מקורבים במועצות הדתיות. הכול, לפי דברי סגן השר, בליווי הייעוץ המשפטי המגויס והמסור של המשרד לשירותי דת.
ובכן, מאחר שרוב הציבור אינו בקיא ברזי ההליך התקין למינויים במועצה הדתית ולמינוי יושב ראש המועצה הדתית, בואו ואקח אתכם יד ביד בנפתולי החוק, ולאחריו ישפוט הקורא את מהלכיו השנויים במחלוקת של אביר אי־איכות השלטון כהנא.
החוק לשירותי דת מתווה עקרונות ברורים לבחירת יושב ראש מועצה דתית: בשלב הראשון יש לכונן מועצה דתית עם סיום הבחירות לרשות המקומית. הרעיון העומד מאחורי לוח הזמנים הוא פשוט: הרכב המועצה הדתית אמור לשקף את התפלגותה התרבותית והדתית של האוכלוסייה כפי שהיא משתקפת בהצבעה בבחירות לרשות המקומית. לכן, עם קבלת תוצאות הבחירות לרשות המקומית ניתן לפעול להקמת המועצה הדתית. בהליך זה ביקש המחוקק להעניק הזדמנות שווה לכל מי שמבקש ליטול חלק ולהשפיע על שירותי הדת במקום מגוריו.
ידועות עתירות רבות בעניין מינוי נשים, חילונים, חברי התנועה ליהדות מתקדמת, התנועה המסורתית ועוד, כשבית המשפט חזר וקבע בהזדמנויות שונות ש"כחברים במועצה הדתית יכולים לשמש... כל מי שמעוניין בסיפוק השירותים הדתיים" (המשנה לנשיא אלון בבג"ץ 699/89, 955, 1025).
לאחר כינון המועצה הדתית ייבחר אחד החברים ליושב ראש המועצה. אולם מה קורה כאשר לא מחודש הרכב המועצה הדתית לאחר הבחירות לרשות המקומית? כל עוד לא חודש הרכב המועצה הדתית רשאי השר, בהתייעצות עם הרשות המקומית, למנות באופן זמני שני ממונים מטעמו אשר יחליפו את המועצה ויכהנו עד לחידוש הרכב המועצה. כלומר, דרך המלך היא חידוש המועצה הדתית, ורק אם אין ברירה יכהנו שני ממונים.
אלא שכאן, בשימור אותו מצב "זמני", טמון הכשל החברתי המסכל את כוונת המחוקק ואת מדיניות בית המשפט לתת הזדמנות השפעה שווה לכול. שהרי מינוי ממונה - כביכול זמני אבל בעצם ארוך טווח - מטעם השר לשירותי דת, נותן בידי השר עוצמה פוליטית רבה בדמות "זרוע ארוכה" הפועלת בנאמנותו, ויש בכך כדי לשבש ולהפחית מן האפקט הדמוקרטי הרצוי הטמון בתפקודה של מועצה דתית נבחרת.
על הבעייתיות במבנה הניהולי שבו ניתנת סמכות מלאה וארוכת שנים לשני הממונים מטעם השר המכהן, עמדו ד"ר הדר ליפשיץ ופרופ' גדעון ספיר: "המעמד החדש של שני הממונים הופך אותם לשליטים גמורים בענייני המועצה שעליה הם מופקדים ללא כל מנגנון בקרה דמוקרטי. הממונים גם אינם צריכים להיות בעלי זיקה לקהילה המקומית שאת צרכיה הם ממלאים - דבר המחליש את הממד הדמוקרטי של שירותי הדת" (הדר ליפשיץ וגדעון ספיר, 'שירותי הדת בישראל - דיון נורמטיבי וניהול לקראת רפורמה', מחקרי משפט כ"ג (1) תשס"ז, עמ' 158).
כך, לא זו בלבד שניתנת לשר עוצמה פוליטית בלעדית ולא מידתית בתחום שירותי הדת, אלא מדובר גם בפגיעה בביטוי רצון התושבים, שכן הממונים אינם נבחרי הציבור המקומי ואינם מחויבים לתושבים, אשר מנועים מלקבוע מי יספק את שירותי הדת בתחום מגוריהם.
החשש שהסמכות הבלעדית הניתנת לשר תזמין רעות חולות בדמות מינויי מקורבים, אשר בתורם יגמלו לו או למפלגתו בכך שיותירו את מרב הכוח בידיו, קיבל התייחסות בדוח מבקר המדינה כבר בשנת 2000: "ב־26 מועצות דתיות מינה השר הממונה ממונים במקום ראש מועצה... הביקורת העלתה שעשרים מ־52 הממונים ב־26 המועצות האמורות הם חברי מפלגת הליכוד. המספר הגדול של חברי מפלגה אחת בקרב הממונים והעדויות בדבר מעורבות חבר הכנסת עומרי שרון, בנו של ראש הממשלה, השר הממנה, בהליכי המינוי, מעוררים חשש שלא פעלו על פי שיקולים ענייניים בלבד, וכי ניתנה עדיפות לחברי הליכוד" (דוח שנתי 57ב' לשנת 2006 עמ' 199).
מכאן, שבחסות ברירת המחדל אשר מאפשרת מינוי "זמני" חלף כינון מועצה קבועה, התאפשר לשר כהנא לקבוע מינויים אשר למעשה אינם מוגבלים בזמן, למקורבים אשר אינם בהכרח בעלי זיקה לעיר, אינם משקפים את רצון הבוחרים, אינם מחויבים כי אם לשר הממנה ולמפלגתו, ואף אין ביקורת על מהלכיהם בתחום שירותי הדת ברשות.
בחסות ברירת המחדל והפתרון הזמני מינה כהנא, על פי הפרסומים, את מאה מקורביו ומקורבי ראש הממשלה החליפי, וכן פליטי מפלגת הבית היהודי, לראשי מועצות דתיות ברשויות השונות, כשחלקם - למשל: בשדרות, בקריית ארבע וביהוד - כלל אינם בני המקום.
ראוי לציין כי את מינויי המקורבים לא המציא סגן השר כהנא. המשרד לשירותי דת, שתפקידו להעניק שירותי דת שונים לכלל אזרחי מדינת ישראל, היטיב במשך השנים עם מקורבים רבים המשויכים פוליטית למפלגות שונות בהתאם לשר אשר החזיק במשרד. אולם היה מצופה דווקא ממי שהוכתר כאביר שלטון החוק ושרוממות טוהר המידות על לשונו לפעול אחרת מקודמיו, לפעול על פי חוק ולכונן מועצות דתיות בכל רשות אשר מתוכן ייבחר יושב ראש המועצה הדתית המכהנת. מכונת הג'ובים של כהנא התעלתה על כל קודמותיה, בפער. גם בכך, ימינה מדגימה פוליטיקה במירעה, של מילים גבוהות לחוד ומעשים נמוכים לחוד.
הכותבת היא חברת מפלגת הציונות הדתית
***