עובר אינו מוצר

סערת פסיקת בית המשפט העליון האמריקני מסעירה את הציבור בארצות הברית בצדק, וגם בישראל משום מה. כמובן, כמו בכל נושא מהותי, נכרכו בסוגיה דיסאינפורמציה, דמגוגיות זולות ודיונים שמבקשים להוציא את העיקר מן הספר. לפני שנתחיל בדיון, בואו נעשה סדר בשורה התחתונה: בית המשפט העליון בארצות הברית לא אסר ביצוע הפלות, אלא קבע שבניגוד לפסיקה ב־1973, שהתירה לנשים באופן גורף להפיל בטרימסטר הראשון - המדינות רשאיות לקבוע תיקוני חוק על פי רצון האזרחים בכל מדינה (כלומר, על פי השוני האידאולוגי, הדתי והתרבותי שבין המדינות).

הדיון השטחי בסוגיה מציג דוגמאות קיצון שבאות לידי ביטוי במנעד שנע בין מומים עובריים קשים ועד נשים בטרימסטר השלישי הנושאות ברחמן עובר ומתחרטות על כך שנכנסו להיריון. שום דיון לגבי הסקאלה הרחבה שטומנת בחובה אלפי דילמות וסוגיות מורכבות, שום דיון בקשר לרופאים מאמינים בני דתות שונות שייאלצו לקחת חלק בפרוצדורות רפואיות שנוגדות את אמונתם (איסור הפלה נמנה עם שבע מצוות בני נח, ולהבדיל, אסור גם על פי הנצרות).

כעת הדיון הגיע לישראל, וכמיטב המסורת של סטלין ("שמש העמים"), מפלגות השמאל הקיצוני בישראל, שאינן יודעות דמוקרטיה מהי, התחילו לעקוף את הצעת החוק שלהן עצמן משנת 2017, ולשנות את תהליך אישור ההפלות באופן שיקל על כל אישה שתרצה להפיל.

הנימוק המרכזי המדובר כיום הוא "זכות האישה על גופה". נימוק מגוחך כשהוא מגיע ממפלגות השמאל. מי שמונע מבעלי נטיות הפוכות לעבור מרצונם החופשי טיפולי המרה, כמובן לאחר בדיקה קפדנית ומדוקדקת של טיב הטיפול והסיכונים הכרוכים בו - לא מעניינת אותו זכות האדם על גופו (נושא סבוך ומורכב בפני עצמו שדורש עיון נפרד). מי שתומך במיסוי של משקאות ממותקים, וגם שאינם ממותקים בסוכר, כדי למנוע מאזרחים לצרוך אותם – לא אכפת לו מזכות האדם על גופו. הוא פועל מתוך אג'נדה, אשר רמוזה בהצעת החוק המקורית: "שיקדם את השוויון בין המינים ויבטיח את זכותה של אישה על גופה". זכות האישה על גופה כלל אינה הדבר החשוב כאן. העיקר הוא שינוי מבנה החברה והמשפחה המסורתי, וזו הסיבה העיקרית שבגללה ארגוני הרפורמים בארצות הברית מביעים זעזוע מפסיקת בית המשפט העליון.

בכלל, חייבים אנו לשאול, מהיכן נובעת זכות האדם על גופו? וכי הוא העניק לעצמו את חייו?! ואם זכות זו היא בסיסית כל כך, מדוע גם במדינות המערביות המקדשות את זכויות הפרט על פני כל ערך אחר, נחשבת התאבדות כפשע המצדיק לאשפז אדם בכפייה? ומדוע אסור לאדם לצרוך סמים קשים אף בנאורות שבמדינות המערב?

גם אם בני אדם יוצרים את האפשרות להיווצרות של חיים, הרי החיים ניתנים מהקב"ה. האדם אינו מכונה; גם אם הצליח האדם להתערב ביצירת החיים בטיפולי פוריות וכדומה, הרי הנשמה ניתנת משמיים, כפי שאומר רבי יהודה הלוי בספר הכוזרי.

זכות האדם על גופו מוגבלת בכל מערכת משפטית, ובצדק. על אחת כמה וכמה כשישנו עובר. עובר אינו מוצר בעל "פוטנציאל לחיים" שאפשר לרכוש, לדעת מפלגות השמאל, מעבר לים. עובר הוא יצור חי, לא פחות מבעלי החיים שארגוני שמאל רדיקליים נלחמים על זכויותיהם בחירוף נפש. אבל כמו בתקופת הגירוש מגוש קטיף, גם הפעם ישנם שמבכרים את הדאגה לכלבים ולחתולים על פני הדאגה לבני אדם.

הכותב הוא ראש המכון התורני 'אור וישועה' בחיפה

***