כבר תשעה חודשים יושבת שוטרת מג"ב ירושלים רס"ר אוריאן בן כליפא בביתה. עד עכשיו הייתה בחופשה כפויה, ולפני שבוע קיבלה הודעה רשמית כי היא מושעית מעבודתה כמפקדת בשורות מג"ב. חתונתה, שהייתה אמורה להיערך ביום חמישי שעבר, נדחתה בשל המשבר המשפטי שנקלעה אליו, והיא מבודדת מכל חבריה לפלוגה, שכמעט אינם מגיעים או מתקשרים כדי לתמוך בה.
מי שהחליטה לנפץ את שגרת חייה של בן כליפא כשוטרת מוערכת היא המחלקה לחקירות שוטרים, ושותפה לה המשטרה, שהחליטה להשעות אותה מעבודתה בעקבות המשפט שמתנהל נגדה. תלונה שהגישה נגדה חלא סלים, תושבת הרובע המוסלמי בעיר העתיקה, בגין תקיפה אלימה, אומצה במהירות אל חיקם של חוקרי המחלקה, שבחרו להעמיד את השוטרת לדין ולדחות את טענותיה שלה נגד סלים. את הקושיות על התיק עצמו נפרט בהמשך, אבל מעל הפרשה כולה צף סימן שאלה גדול בהרבה.
לעומת הטיפול המעמיק בתלונתה של חלא סלים נגד בן כליפא, מח"ש עשתה בחירות אחרות כאשר התלונה הגיעה מצד אחר של המתרס. ב־2018 הגיעה חבורת בנות 15 לאירוע 'סיבוב שערים' בעיר העתיקה. אחת הבנות סיימה להתפלל בשער השבטים בפתח הר הבית, וביקשה לחזור לרחוב הגיא וממנו לכותל המערבי, כהמשך למסלול סיבוב השערים המקובל. במחסום שהוצב שם נתקלה בשוטרת בן כליפא, שאסרה עליה לצעוד לכיוון הרצוי. הנערה ניסתה להתדיין עם השוטרת, ומשסורבה ויתרה ופנתה לכיוון השני, אל שער האריות.
לטענתה של הנערה, כאשר החלה לצעוד לכיוון המותר, בן כליפא רצה אליה והחלה להדוף ולהכות אותה. הצעירה ניסתה להתגונן ולהדוף מעליה את השוטרת, אולם זו הפילה אותה על הרצפה תוך שהיא מכה אותה נמרצות. במשך כדקה היא בעטה בראשה מספר פעמים ומשם המשיכה לכל חלקי גופה, כשמסביבה מעגל שוטרים. החברות ניסו להגיע אליה כדי לעצור את המתקפה האלימה, וצעקו באימה. כשנשלפו הטלפונים כדי לצלם, בן כליפא עזבה את המקום. הנערה קמה וניסתה ללכת, כשהיא כאובה בכל גופה.
אחרי לילה ויום של התפתלות מכאבים, החליטה הנערה להגיע למיון בבית החולים שניידר לילדים. הצוות הרפואי נחרד מכמות החבלות, ממיקומן ומריכוזן באזורים רגישים. ההשפלה והטראומה נצרבו עמוק אצל הנערה, שאגב, עד היום אינה מוכנה להיחשף בשמה מחשש שיאונה לה רע. עם שחרורה מהמיון פנתה להגיש תלונה במח"ש נגד בן כליפא. חודשיים מאוחר יותר הגיעה התשובה הלקונית: "לאחר בחינת תלונתך ולאחר שנשקלו כלל הנימוקים הצריכים לעניין... הוחלט שנסיבות העניין בכללותן אינן מצדיקות המשך חקירה פלילית, שכן מדובר באירוע אשר ההליך הפלילי אינו מהווה מסגרת מתאימה לבירורו". חלף זאת האשימה המשטרה את הנערה בתקיפת השוטרת, אך לבסוף האישום בוטל. התיק נגד בן כליפא נסגר והיא המשיכה והתקדמה בעבודתה במג"ב באין מפריע.
אבל ארבע שנים מאוחר יותר הגיעה חלא סלים, ואיתה אביה, עבד אל־חכים סלים, מוכתר העדה הצוענית בירושלים, תושב הרובע המוסלמי. עם תלונתה של סלים נגד בן כליפא התעוררו כל חוקרי מח"ש הרדומים, צלצלו כל פעמוני זכויות האזרח, והמקלדות הקישו בעוז את כתב האישום. האירוע התרחש לפני תשעה חודשים. בן כליפא, אז רס"ר בקבע במג"ב מזרח ירושלים, הוצבה שוב במחסום בשער האריות בזמן סיבוב השערים, אלא שהפעם העימות התרחש מצידו השני של המתרס. סלים רצתה לעבור את המחסום, ובן כליפא הודיעה לה כי המעבר אסור. בנקודה זו התפתח עימות פיזי בין השתיים לאחר שסלים סירבה למלא את ההוראה וניסתה לפרוץ את המחסום ולהמשיך בדרכה.
דקות לאחר סיום האירוע הגישה בן כליפא דוח פעולה. היא כתבה שסלים דחפה אותה, שרטה אותה בפניה בשתי ידיה, משכה בשערותיה וניסתה להפילה לרצפה; למחרת בבוקר מסרה במשטרה עדות זהה על תקיפת שוטר במילוי תפקידו והעלבת עובד ציבור, ושוב טענה שסלים הפעילה אלימות נגדה. לעדויות צירפה צילומי סלפי שבהם נראות על פניה מספר שריטות.
שעות אחדות לאחר הגשת התלונה נגדה נחקרה סלים באזהרה ונשארה במעצר למשך הלילה. בחקירתה נשאלה אם היא מעוניינת להגיש בעצמה תלונה נגד בן כליפא, והשיבה בשלילה. למחרת הועברה למעצר בית של שלושה ימים, ובסיומו חזרה בליווי בני משפחתה אל תחנת המשטרה, ושם הגישה תלונה על האלימות שנקטה לכאורה בן כליפא. בתום בדיקה הודיעה המשטרה כי התלונה של בן כליפא נגד סלים נסגרה מחוסר אשמה, ואילו זו של סלים הבשילה לכדי כתב אישום. הפעם "נסיבות העניין בכללותן" הצדיקו המשך חקירה פלילית.
"קראו לה פושעת במדים"
סימה בן כליפא, אמה של אוריאן, החליטה לצאת למאבק לטיהור שמה של בתה לאחר שראתה כי כל המערכות הפנו לה עורף. היא טוענת בתוקף כי העובדה שסלים היא בת המוכתר הטילה משקל כבד על ההחלטה להחמיר עם בתה. "כשהגיעה ביום ראשון למשמרת בהר הבית, ראתה את המוכתר ופמלייתו נכנסים לבסיס מג"ב, אל משרד המ"פ של אוריאן, והמוכתר מתחיל לדבר אליה בצורה מאוד לא יפה. המ"פ, במקום לגבות אותה מול האיומים, מורה לה לצאת מהחדר. משם המוכתר המשיך למח"ש ופתאום ראינו התנהלות שמוכרת רק ממקרים חמורים: תוך שבוע היא זומנה לחקירה של שמונה שעות תחת אזהרה, שבמהלכה קראו לה פושעת במדים, רצו לקחת לה את האקדח והשפילו אותה. היא קיבלה הרחקה של עשרה ימים". כתב האישום ייחס לבן כליפא שיבוש הליכי חקירה ותקיפה הגורמת חבלה של ממש. העונש שדורשת התביעה עומד על לא פחות משלוש שנות מאסר.
"מאז התחיל הסיוט", מספרת סימה. "היא הוצאה לחופשה כפויה מאז הגשת כתב האישום, ולאחרונה קיבלה השעיה. שוטרים עם עבירות הרבה יותר חמורות ממשיכים בעבודתם", קובלת האם. לטענתה, המשפט מכור בשל איומי המוכתר וניגודי אינטרסים: "סלים ציינה בעדותה שהיא בת המוכתר ושכל השוטרים מכירים אותה. המוכתר אמר לשופטת שיש לו קשרים בעירייה ובמשטרה ועם חברי כנסת, איך המשפט נמשך ככה? השופטת שמעה את כל עדי התביעה, והם הפכו לעדי ההגנה כי גם הם תמכו בגרסה של אוריאן. הילדה שלי לא צריכה לשבת בבית יום אחד, הכול זה כי אדון מוכתר איים להצית את מזרח ירושלים אם היא לא תפוטר. המדינה מעדיפה להפקיר לוחמת כדי לרצות מוכתר".
עיון בפרוטוקולים מעלה כי המוכתר סלים מציין לא אחת בבית המשפט את הקשרים הטובים שיש לו עם מפקדי המחוז והמרחב ועם קצינים ששירתו בשכונה, וטוען בתוקף כי אין כל ניגוד עניינים בכך שהוא מעורב לעומק בתיק שדן בעניינה של בתו. יש מי שיטען כי אין בכך כדי להשפיע על המשפט, שכן קשרי המוכתר עם צמרת המשטרה, אם ישנים כאלו, אינם נוגעים כהוא זה במערכת התביעה של מח"ש, ששייכת למשרד המשפטים. אולם כך או כך, הריח העולה מהתנהלות שיח כזה בתוך המשפט אינו נעים.
בשיחתנו עם סימה עולה גם התלונה שהגישה נגד בתה הנערה היהודייה שהותקפה בסיבוב השערים. סימה דוחה בתוקף את הטענות: "לא היה ולא נברא. גם המשטרה וגם מח"ש ידעו את זה, לכן התיק נסגר מחוסר אשמה. אני הראשונה שמגנה אלימות, אבל אני גם הראשונה שאחזק ואחבק כל לוחם או לוחמת שמשרתים את המדינה ואת חוקיה ואת הנחיות מפקדיה. כך חינכתי את הבת שלי, ולא יכול להיות שהבת שלי, שרק עשתה את עבודתה נאמנה, נפגעת ומשלמת מחיר של חיים. אני בטוחה שאוריאן מעולם לא עשתה עבירת אלימות אלא רק מילאה אחר הוראות שניתנו לה ועשתה את תפקידה במסירות לכל אורך שנותיה במשטרה".
למנוע אפקט בן כליפא
עורכת דינה של בן כליפא, אתי כרייף, טוענת כי ההליך המשפטי כולו משובש. לדבריה, מהחקירה הנגדית השתקפו מחדלי חקירה רבים, כולל סתירות ושקרים. "מדובר בחקירה מגמתית ומוטה מיסודה. עדים רלוונטיים ואובייקטיביים לא נחקרו, המתלוננים לא נשאלו על אודות גרסאותיהם הכבושות או השקריות, עימות לא נערך, מוצגים לא נתפסו, תיק החקירה נגד חלא התפייד כך פתאום טכנית ומהותית, הגם שהוא נסגר מחוסר אשמה".
לגבי האשמתה של בן כליפא בתקיפתה של סלים אומרת עורכת הדין כרייף: "אוריאן הותקפה ונפצעה תוך כדי תפקיד, וסימני האלימות ניכרים בפניה. חלא לא הותקפה. היא הכשילה שוטרת במדים והתפרעה במקום להישמע להוראות, בניגוד לחוק, ותוך כדי ניסיון ההשתלטות עליה בחסימה היא נשרטה בצווארה. טענתה של חלא כי מדובר בסימני חניקה היא שקרית, אינה עומדת בקנה אחד עם הסימנים, אף לא מעדותו של רופא מטעמה, שטען בדיון הוכחות כי אלו סימני שריטה ולא חניקה". גם את הטענה על שיבוש הליכי חקירה, בגין כך שלא ציינה בדוח הפעולה שלה כי הפעילה אלימות כלפי סלים, כרייף דוחה: "אוריאן ציינה מיד בדוח הפעולה דקות אחרי האירוע כי נעשה שימוש בכוח וכי נאלצה לאחוז בצווארה, אז היכן השיבוש?
"יוער כי אביה של המתלוננת לא טרח להסתיר את קשריו ופניותיו לגורמי המשטרה בעניין בתו המתלוננת. כששאלתי בחקירה הנגדית את חוקרת מח"ש מדוע היא לא עשתה עם זה שום דבר, היא השיבה לי 'תפני למפכ"ל'. כך לא מתנהל גוף אכיפה מקצועי שמטרתו להגיע אל חקר האמת", מוסיפה כרייף.
כרייף מתריעה מפני "אפקט מצנן" שיש להתנהלות החקירה כלפי לוחמים בשטח, שיחששו לפעול מאימת התביעה. "העונש, כמו ההליך שננקט, אינו פרופורציונלי ואין לו שום היתכנות. מאות הפניות שמגיעות אלינו מלוחמים ובני משפחותיהם מדברות בעד עצמן".
בהקשר זה לא מיותר להזכיר גם את לוחם מג"ב שירה לפני שנתיים באיאד אל־חלאק סמוך לשער שכם, ששמו עדיין אסור בפרסום. גם כאן מדובר בשוטר שמילא את תפקידו כאשר חשש כי מדובר במחבל, אולם במח"ש הוגש נגדו כתב אישום חמור, וגם חייו כבר אינם חיים בעקבות התקרית. היום (ה') צפוי להתקיים דיון נוסף במשפטו, שנמצא בעיצומו. אומנם מדובר בתיק חמור יותר מזה של בן כליפא, ובפרמטרים רבים אולי לא ניתן להשוות ביניהם, אולם לפחות על פני השטח, המפה של מח"ש מגלה כי כאשר הנפגעים משוטרים הם משפחות סלים או אל־חלאק, הרי שהשוטרים ישלמו מחיר כבד יותר מאשר במקרה של מתלוננים עם שם משפחה כמו סנדק או לובשי שחורים ממאה שערים.
סיפורה של בן כליפא לא זכה להד ציבורי ולתמיכה גורפת, אולם מי שכן הגיע לאחד הדיונים הוא חבר הכנסת איתמר בן גביר. דווקא מי שהכיר אותה מן הצד השני, כמפעילת אלימות ברוטלית נגד צעירות יהודיות, הגיע כדי לומר את המסר שלו כלפי מח"ש: "על אוריאן שמעתי לא פעם בעקבות עימותים מול נערות שייצגתי והגנתי עליהן", הוא אומר ל'בשבע', "אולם בעוד התלונות של הנערות היהודיות נסגרו בלי התייחסות רצינית, דווקא תלונת בת המוכתר הפכה לכתב אישום, והמגמה הגזענית ברורה: מח"ש לא מתייחסת ברצינות לתלונת נערות יהודיות, אבל כאשר מדובר בבת מוכתר - יוצאים מהכלים להגיש כתב אישום. זאת התנהלות מקוממת. לא ייתכן שמפקירים לוחמת רק בגלל ייחוס המתלוננת נגדה. זו גם הסיבה שהגעתי לדיון שלה למחות נגד העוול. אם לא היה מדובר בבת של מוכתר, אף אחד לא היה מגיש נגדה כתב אישום. חוסר הצדק זועק לשמיים".
ממח"ש נמסר בתגובה: "ההחלטות על פתיחה בחקירה ועל הגשת כתב האישום התקבלו באופן ענייני ומקצועי, אך ורק על פי חומר הראיות. מעבר לכך, כל טענותיה של בן כליפא יתבררו במשפט המתנהל בימים אלו".
לגבי הטענה על דחיית תלונתה של הנערה היהודייה לעומת הגשת כתב אישום במקרה של סלים אומרים במח"ש: "הניסיון להשוות בין שתי תלונות שונות בתכלית מבחינת העובדות והנסיבות, רק משום שהוגשו נגד אותה שוטרת, ולהוכיח באמצעותו אכיפה בררנית - מופרך מיסודו. התלונות נבחנות בלא כל קשר למוצאו של המתלונן. התלונה מ־2018 נבדקה באופן מקיף ונמצא כי נסיבות העניין בכללותן אינן מצדיקות פתיחה בחקירה נגד השוטרת. נציין כי המתלוננת לא הגישה ערר על החלטה זו".
ממשטרת ישראל לא נמסרה תגובה.
לתגובות: Hagitr72@gmail.com
***