
בריאיון לגלי צה"ל השבוע זרק מתן כהנא, שמחפש לעצמו סידור עבודה באחת ממפלגות המרכז, את המשפט המדהים הבא: "אם הייתי רוצה ממשלת ימין צרה בראשותו של נתניהו, היא הייתה קמה כבר לפני שלושה שבועות".
הנכונות של כהנא לשבת "רק בממשלת אחדות רחבה" היא עוד ביטוי למרחק האידיאולוגי הרב שעברו אנשי ימינה במדרון החלקלק שבו גלשו והחליקו מגוש הימין לגוש השמאל-מרכז. אבל מה שמדהים עוד יותר בדברי כהנא זה שהוא שומט את הקרקע תחת הטיעון העיקרי שבו השתמשו אנשי ימינה כדי להצדיק את הפרת ההבטחות הסדרתית שלהם והפניית העורף לבוחריהם.
רק לפני שנה, מניעתה של מערכת בחירות חמישית הייתה ערך עליון בפי אנשי ימינה וסנגוריהם בתקשורת. ההחלטה להקים את הקואליציה עם השמאל תוארה כמעשה הרואי של מנהיג ומפלגה שנשכבו על הרימון כשרק טובת המדינה לנגד עיניהם ולא חלילה טובתם האישית. המטרה הנעלה הצדיקה הקמת ממשלת עם רע"מ, ישיבה בקואליציה עם מרצ, הכתרתו של לפיד לראש הממשלה, ויתור על הכשרת ההתיישבות הצעירה, ועוד כמה הבטחות לבוחר שהופרו ברגל גסה – העיקר למנוע את הקטסטרופה של בחירות חמישיות. והנה מספר לנו כהנא שאילו רק רצה ניתן היה להקים כעת ממשלת ימין במקום ללכת לבחירות חמישיות, אלא שהוא, שאינו מוכן לממשלה צרה בראשות נתניהו, לא נתן לזה לקרות!
לשמוע, לקרוא - ולא להאמין. רק לפני שנה, מניעת מערכת בחירות נוספת היתה בגדר פיקוח נפש לאומי שהצדיק הפרה סיטונאית של הבטחות לבוחר וסטייה חדה מדרכה האידיאולוגית של המפלגה. והנה, לדברי כהנא ניתן היה כעת להקים ממשלת ימין, כמו שהבטיחה ימינה לבוחריה שתעדיף לעשות, והוא מנע את זה בבחירתו ובהחלטתו החופשית. במקום לקיים את הבטחתו לבוחריו ולהקים ממשלת ימין, הוא החליט להצעיד אותנו אל הקטסטרופה, לפי הגדרת מפלגתו, של בחירות חמישיות.
מתן כהנא לא שיתף את שומעיו במה שהוא יודע על הרכב ממשלת הימין שאת הקמתה הוא טרפד לדבריו. אפשר בעיקר לנחש, אבל האמת היא שאין יותר מדיי אפשרויות. אפשר לשער, למשל, שגדעון סער וחבריו במפלגת תקווה חדשה ראו את הסקרים, חששו שיימחקו בבחירות, והיו מוכנים לסכם על הצטרפות לממשלת ימין בראשות נתניהו. ומה עשו כהנא וחבריו כדי לסכל זאת? אולי הודיעו לסער וחבריו שימינה לא תצטרף לממשלה בראשות נתניהו גם אם תקווה חדשה תחליט להצטרף אליה. ואולי פשוט הקדימו את פרסום ההודעה של נפתלי בנט שאין בכוונתו לרוץ לכנסת הבאה, ובכך חיזקו את תקוותם של סער וחבריו שיצליחו לעבור את אחוז החסימה על ידי שיזכו בקולותיה של ימינה המתפוררת.
כך או אחרת, ההצהרה המפתיעה של כהנא מעמידה תחת צל כבד את טענת בנט וחבריו שהם החליטו להקים ממשלה עם לפיד, עם השמאל ועם מנסור עבאס בגלל המטרה הקדושה של מניעת בחירות חמישיות. אם כאשר ניתן היה להקים ממשלת ימין הם העדיפו ללכת לבחירות חמישיות, כנראה שבחירות חמישיות זו לא באמת כזאת קטסטרופה. כנראה מה שגרם להם ללכת עם השמאל לא היה הצורך למנוע בחירות חמישיות, אלא הרצון לזכות בראשות הממשלה עם שישה מנדטים בלבד.
בכל מקרה, הפער המדהים בין העמדות שהציג כהנא ערב הבחירות לעמדותיו העדכניות אומר אחת מהשתיים: או שהוא מעולם לא היה איש ימין ורק התחפש לכזה, או שהשנה שהעביר בשותפות פוליטית עם השמאל עשתה שמות בתשתית האידיאולוגית הימנית שלו, שמסתבר שלא הייתה עמוקה במיוחד.
ייעוץ פוליטי חינם
עצה חינם לאיילת שקד: אם אין לך בשרוול קלף סודי מאוד חזק ואנשים ממש אטרקטיביים שרוצים להצטרף אלייך, עשי טובה לעצמך ותתכונני לפרישה מהמרוץ. למען עתידך הפוליטי לטווח הארוך, את לא צריכה שעוד התנפצות על אחוז החסימה תירשם על שמך. יש לך כישורים, אבל את הבייס שלך איבדת. מי שהצביעו עבורך שוב ושוב כבר מאמינים לך ולא סומכים עלייך. כן, יש אחוז קטן בציבור הדתי-לאומי שעדיין תומך בימינה. את יכולה גם לקוות לתמיכתו של פלח קטן בימין, אלה שלא רוצים להצביע לליכוד או לסמוטריץ' אבל גם אינם חברים בכת רק-לא-ביבי. זה לא מספיק בשביל להשיג ארבעה מנדטים. מתן כהנא ששובר שמאלה חזק בהצהרותיו לא יועיל לך גם אם יחליט להישאר במקרה שלא ימצא לעצמו סידור עבודה במפלגות המרכז, ואת יודעת היטב שאביר קארה ושירלי פינטו לא יביאו לך מצביעים. נפתלי בנט הבין את זה ופרש, כדאי שתביני גם את ובהקדם. יהיה הרבה יותר קשה לקרוא נכון את המפה ולקבל החלטה על פרישה שבועיים לפני הבחירות.
עצה חינם לאיתמר בן-גביר: אם אכן קריטי בעיניך לסגור הסכם עם סמוטריץ' עוד לפני הפריימריז של הציונות הדתית, הדרך להשגת המטרה איננה קמפיין של לחצים בתקשורת.
אין דרך להוכיח מה יחסי הכוחות האמיתיים בין המפלגות השותפות, מלבד פריימריז או בחירות בריצה נפרדת. סמוטריץ' ויתר על הזכות להרכיב את רשימתו כרצונו ומסר אותה לידי הציבור. אם לך חשוב לבחור את הח"כים שלך בעצמך ולא להשתתף בפריימריז, יש לזה מחיר. שדרוג שלך למקום השני ברשימה ותוספת של שני מקומות בטוחים בעשירייה הראשונה - זה הישג מצוין שמביא לשילוש הכוח של מפלגתך תוך שנה וחצי. זה כנראה גם המקסימום שסמוטריץ' יוכל להסכים לו בלי להפוך את הפריימריז שלו לחסרי ערך.
אז אתה יכול להמשיך בקמפיין הלחצים הפומבי ולשחוק את הכוח המשותף שלכם. אתה יכול גם להחליט על ריצה נפרדת, תוך לקיחת סיכון מול אחוז החסימה ומול ניסיונות פסילה והדרה שהשותפות עם הציונות הדתית תמתן אותם. ואתה יכול ללכת על בטוח, להתנהל בזהירות ובאחריות ולבוא למשא ומתן דיסקרטי עם הצניעות והאיפוק שבזכותם הצלחת להיכנס לכנסת הנוכחית, ובזכותם תוכל בכנסת הבאה גם להיכנס לממשלה.
עצה חינם למתפקדי הליכוד: המהפך הפוליטי של בחירות 1977, שבעקבותיהן הפך הליכוד למפלגת השלטון העיקרית לאורך 45 שנים, לא היה קורה ללא ההחלטה שהתקבלה בציונות הדתית להחליף את הברית ההיסטורית עם ההגמוניה המפא"יניקית בשותפות הטבעית עם הליכוד.
הגוש שנותן לליכוד את השלטון רוב השנים מורכב ממפלגות שהמשותף להן הוא זיקה למסורת וללאומיות היהודית, בשונה ממפלגות השמאל שמתאפיינות בשאיפות קוסמופוליטיות ובערכים אוניברסליים פרוגרסיביים. על השותפות הפוליטית הטבעית הזאת מעיב פצע עמוק שלא לגמרי נרפא בדמות ההרס הדורסני של מפעל ההתיישבות בגוש קטיף ובצפון השומרון וגירוש אלפי יהודים מבתיהם על ידי ממשלה שבראשה עמד איש הליכוד דאז, אריאל שרון. אז טוב שאריאל שרון עזב לקדימה ובכך עזר לליכוד להתנקות מכתם הגירוש. אבל אל תעשו את הטעות הקשה ותאפשרו לגלעד שרון, איש 'פורום החווה' של אריאל שרון ויועציו שהגו את מהלך הגירוש, להיכנס אל הכנסת דרך רשימת הליכוד. הוא אפילו לא ביקש סליחה ולא הביע חרטה. מי שגירוש יהודים ועקירת יישובים לגיטימיים בעיניו, מקומו במפלגות השמאל ולא במחנה הלאומי.
לתגובות: eshilo777@gmail.com
***