יו"ר סיעת ימינה, חבר הכנסת ניר אורבך, התראיין לדודו סעדה בפודקאסט "אחד מ-120", הביע תקווה שלמגזר הדתי-לאומי יהיה בית פוליטי בבחירות הקרובות, מספר על השנה האחרונה בקואליציית בנט וגם על ההחלטה להפיל את הממשלה.
אורבך לא מסתיר את הדאגה: ''יש ואקום אדיר בתוך הציונות הדתית, עם ציבור גדול שמרגיש שאין לו במי לבחור. אני חושב שזה היה משפיע על המפה הפוליטית בכלל ויכול להיות שהיה לנו ממשלה בהרכב אחר. מה שנשאר היום מהבית היהודי זה רסיסים של משהו שהיה יכול להיות מפואר והיה יכול ללכת לכיוונים אחרים. אני לא יודע אם במצב שנשאר אפשר לעשות היום משהו.
''מה שחשוב עכשיו - פחות חשוב איפה אני אהיה'', הוא אומר. ''מה שחשוב זה האם לציונות הדתית הרחבה יהיה בית בבחירות הבאות. זה מה שצריך להניע את כל שליחי הציבור. פחות מעניין האם יהיה חיבור כזה או אחר. יותר חשוב האם יהיה משהו רחב שיכול להוות בית עבור הציונות הדתית''.
על ההפגנות מול ביתו בשנה האחרונה אמר אורבך: ''היה קשוח. חיינו במשך למעלה משנה ביעד מבוצר. כשהיינו ילדים היינו אוהבים לשיר 'הפגנה לא חשוב על מה'. זה מה שהיה שם. בכל פעם הפגנה על משהו אחר. אני שליח ציבור. וככזה אני לוקח בחשבון כמעט הכול. ולכן המשפחה גם תמכה, וגם הבינה, וגם סבלה. בעיקר השכנים סבלו. אבל אני רוצה להדגיש משהו אחד: בסוף, הדברים האלה לא השפיעו על מערכת קבלת ההחלטות שלי. לא בהחלטה להיכנס לממשלה, ולא בהחלטה לפזר את הכנסת ולהפיל את הממשלה. הצלחתי להתמקד ולעשות את החישוב האידיאולוגי ומה טוב למדינת ישראל''.
האם סמוטריץ' צדק כשמנע הקמת ממשלה של נתניהו ומנסור עבאס? אורבך משוכנע שלא: ''כי זו לא חכמה לעלות על איזה עץ ולרדת מהעגלה של ההנהגה , ולהגיד: אנחנו עכשיו לא במשחק הזה. הניסוי הזה נכשל בגלל שבסופו של דבר יש איזשהוא DNA אצל חלק מנבחרי הציבור הערבים בוודאי אלה שהם אנטי ציוניים, שאין מה לעשות איתו, אני כן חושב שהשיתוף עם מפלגה ערבית כמו רע"מ, שהם לא הקולות המכריעים, והם באים אחרי שיש לך 61 ח"כים, ואתה מצרף אותם - אני חושב שזה קול חשוב גם לנו כיהודים, במדינת ישראל שהיא יהודית ודמוקרטית מבחינת היחס שלה לתושבים ולאזרחים גם אם הם לא יהודים, צריך להיות ברמה כזו שאתה כן יכול לתת להם איזושהי שותפות, השותפות לא יכולה להיות בזה שאתה שם אותם בהצבעות מכריעות כמו ההצבעה על תקנות יו"ש''.
לטענתו עמיחי שיקלי היה צריך להתפטר מהכנסת ולא להיאבק בממשלה שהקימה מפלגת ימינה, "כשלחצו עלי אם כן או לא להיכנס לממשלה אמרתי שיש לי רק 2 אופציות: או להצביע ולהיכנס לממשלה, או ללכת הביתה. אין לי אופציה להצביע נגד, כי אני עוד לא עשיתי שום דבר שמצדיק את עצמי כנבחר ציבור באופן עצמאי, כל מה שיש לי כרגע זה בגלל שנבחרתי ע"י ראש הרשימה. אני חושב שגם שיקלי היה צריך לעשות את אותה החלטה. לא מתאים לך? - תלך הביתה! תפריש את עצמך. אני לא רוצה להיות גיבור ישראל. אני רוצה לחזור הביתה בשלום, לחיות עם המצפון שלי טוב''.
על איתמר בן גביר ועוצמה יהודית אמר אורבך: ''יש לי מחלוקת מאוד מאוד גדולה עם איתמר על הרבה מאוד דברים אידיאולוגים. אבל אני חושב שהוא שליח ציבור ראוי, בן אדם ישר, תוכו כברו, ולכן גם הוא מצליח. מה שהוא מאמין בהם הוא אומר בלי כחל ושרק. כמנכ"ל הבית היהודי חתמתי על הסכם ריצה משותפת עם עוצמה יהודית כשהם היו הרבה פחות פופולריים. החיבור של עוצמה יהודית עם מפלגת הציונות הדתית עדיין לא נותן מענה לציבור מאוד מאוד רחב בתוך הציונות הדתית שהעמדות שלו הן הרבה יותר מרכזיות''.
האם אורבך מתנצל בפני הציבור הדתי על השנה האחרונה? "יש ציבור רחב בעיקר של בוחרים שלנו שחשבו שעשינו דברים לא נכונים, שלא היינו צריכים להיכנס לממשלה מראש, וגם כשכבר היינו בתוך הממשלה לאט לאט הלכו ועזבו אותנו, אז כלפיהם ודאי אני מתנצל. אני רוצה להדגיש: המעשה שאני עשיתי, לעמוד מול מישהו שהוא גם ראש הממשלה, וגם חבר, ולהגיד לו - העסק הזה נגמר, אני הולך להצביע בעד פיזור ולמעשה אני מפיל את הממשלה, אני חושב שמעשה כזה גם מי שכעס, צריך להבין את הגודל של הדבר הזה, ואני מאמין שגם מי שכועס עלי או כעס עלי בגלל הכניסה לממשלה , יכול בהחלט למחול ולסלוח".
עקבו אחרי התוכנית בספוטיפיי ובאפליקציות הפודקאסט האהובות עליכם