היהדות היא תהליך של חיים לפני שהיא מסגרת הלכתית. היא תנועה של חיים כלפי אלוהים. בדיוק כמו שהציונות היא שיבה ליהדות לפני שהיא חזרה לארץ ישראל. (הרצל)
היהדות לא יכולה להתקיים בלי ההלכה כמו שהציונות לא יכולה בלי ארץ ישראל. אבל היהדות היא קודם תנועת חיים.
המעשה של יובל דיין הוא הדוגמא המושלמת לזה. בעדינות, בחן ובקצב חיים נכון היא לוקחת את כולנו להבנה עמוקה של החיים. עם קונפליקטים האחרים שהיא מביאה איתה בתהליך.
זה ההבדל בן הפירוק שמציעים פרוגרסיבים דתיים לבין התנועה של הציבור המסורתי והחוזרים בתשובה.
זה משמעותי לי באופן מיוחד, משום שזו הייתה הגישה של סבא זצוק"ל לחיים. גם שלא תמיד שמרנו על המסגרת הוא דאג לתנועה. (כנראה משהו שהוא ספג בבית שבו אבא שלו בעצמו חזר בתשובה)
תודה לך יובל על מה שאת מסמלת עבורנו.