לו הייתי שמאלן
שמתם לב לכך שכאשר מציגים בפניכם במהדורות החדשות את עוגת פילוח המנדטים והגושים, פתאום לכולם ברור שגם הרשימה המשותפת, כן, כן, זו של אחמד טיבי, יועצו בעבר של ערפאת, ושל איימן עודה, נספרת כחלק בלתי נפרד מהגוש בראשותו של יאיר לפיד?
תעצמו רגע את העיניים ותיזכרו בימים הלא רחוקים שבהם עוגת הגושים הייתה מתחלקת לימין, שמאל וערבים, ולפעמים כדי לייצר עניין וכדי להקטין את גוש הימין סומן שם גם גוש החרדים, ופתאום כל החבורה העליזה הזו ביחד ואין פוצה פה ושורק.
לו הייתי אני איש שמאל הייתי מתקומם בתוקף נגד החלוקה הזו, מה, אני? עם הרשימה המשותפת באותו גוש? ממתי זה? אבל כשגם אלו המתעקשים להגדיר את עצמם כימניים לא מתקוממים, מה לנו כי נלין ונתפלא על שמאלני הגוש.
חולשה אישית של חוסר אמון
אין צורך להיות פרופסור להיסטוריה פוליטית כדי לזכור כיצד הקפיד יו"ר הליכוד באדיקות לחפש את שותפיו הקואליציוניים ראשית במחנה השמאל ורק לאחר מכן לפנות לאלו המצויים בכיסיו. כך היה עם ציפי לבני, אהוד ברק, עמיר פרץ, יאיר לפיד, בני גנץ ואחרים. איני נכנס לנבכי נפשו כדי לנסות ולפענח מה הוביל אותו לכך, אבל זו המציאות.
ממש משום כך החלטתי לנצל את העובדה שבימה זו של ערוץ 7 מעניקה לי את הזכות לראיין אנשי ציבור, פוליטיקאים ומומחים כמעט מדי יום בתחומים שונים, ויצאתי לדרך עם פרויקט השאלה הזהה לאנשי הליכוד. ביקשתי מהם להתייחס לתרחיש בו על מנת להשלים את המנדטים החסרים יבחר נתניהו גם הפעם לפנות לבני גנץ (ואולי לאחרים) ולנטוש את השותפים שהלכו עימו במדבר האופוזיציוני, אלה המתויגים כקיצוניים ומבהילים, אנשי הציונות הדתית.
הנה לכם עיקרי התגובות שליקטתי עד כה לתרחיש זה:
השר לשעבר אלי כהן קבע שהתרחיש לא יקרה כי "האחידות של גוש הליכוד, ציונות דתית וחרדים חשובה מאוד. פעלנו יחד כדי להפיל את הממשלה הזו וצריך לפעול יחד גם בהקמת ממשלה. בן גביר אמור היה להיות מספר שמונה ברשימה של נפתלי בנט. האחים שלנו הם הציונות הדתית והחרדים ולא האחים המוסלמים".
השר לשעבר יריב לוין: "חד וחלק, לא יקרה. לא תקום ממשלה שלנו, אלא עם כל השותפות שלנו. הדבר הזה ידוע ומוסכם ונאמר על ידינו בצורה מפורשת. עברנו כברת דרך משמעותית יחד בשנה האחרונה. לא הייתה אופוזיציה מלוכדת ונחושה כזו והמחויבות ההדדית הזו תמשיך גם אחר כך".
השרה לשעבר מירי רגב השיבה: "ממש לא. סמוטריץ' איתנו בגוש. נלך עם סמוטריץ' ובן גביר שהוכיחו את עצמם. הם חלק מגוש הימין ואנחנו פועלים יחד מול כל האתגרים. אין שאלה".
חבר הכנסת ניר ברקת: "זה לא יקרה. הוכחנו בשנה באופוזיציה את הלכידות ואת הביחד. אסור לוותר על זה. זו תהיה טעות אסטרטגית של מישהו מהגוש שיבחר לצאת מהגוש. אני מאמין בכל ליבי שהביחד הוא שיביא את הניצחון".
אז למה התחושה שלי אומרת שאם אכן זה יקרה הסיבה לא תהיה הלכידות, האחידות והדבקות הפוליטית מימין, אלא אך ורק העובדה שגנץ חבר לגדעון סער שהטיל ווטו ומנע את אופציית ממשלת נתניהו גנץ?
אחריו בעיניים עצומות
כל אותם שמדווחים בסקרים על שינוי בהצבעה בגלל נוכחות או היעדרות גדי אייזנקוט, שלום לכם.
מסקרן אותי לדעת איך הגעתם למסקנה הזו. סביר להניח שאייזנקוט הוא בחור טוב ואפילו מוכשר ובעל יכולת הנהגה, שאחרת לא היה מגיע למעמדו הרם כראש המטה הכללי, אבל מה עוד אתם יודעים עליו שגורם לכם לשנות דפוס הצבעה בגללו?
לא כדאי שקצת לפני שאתם מתעלפים מהתרגשות למראה הדרגות שהיו לו, תדעו מה הוא חושב על מדיניות חוץ ומדיניות פנים, על כלכלה ורווחה, על מצוקות בפריפריה, על פתרונות לתעבורה ולמחירי הדיור? חבל שתגלו אחרי שתשימו את הפתק שבעצם מדובר במישהו שחושב בדיוק ההיפך מכם בכל הסוגיות האלה, לא?
דרכונים ומבוכים
זה באמת לא יפה מה שעשו לאותה ערבייה מוסלמית דתייה כשחייבו אותה להסיר את כיסוי הראש כדי להצטלם לקבלת דרכון. זו פשוט פגיעה חמורה בזכויות אדם בסיסיות. זה הדבר האחרון שאנחנו רוצים לראות במדינה כמו שלנו. בושה. פשוט בושה.
מה? לא שמעתם על האירוע הזה? אולי בגלל שהוא לא קרה לערבייה מוסלמית דתייה, אלא ליהודייה דתייה.
מסתבר שאכן זה מה שקרה ואתם לא שמעתם. מי שדיווחה על כך וטיפלה בכך היא חברת הכנסת מיכל וולדיגר שסיפרה שהפקיד גם הבהיר מפורשות לאותה אישה שרק למוסלמיות מותר להצטלם לדרכון עם כיסוי ראש. לא שמעתם על כך למרות שטוו'יטרה של וולדיגר וציוציו פתוחים לקהל העיתונאים, אבל זה לא ממש עניין אותם, לא אותם ולא את ארגוני זכויות האדם ולא את ארגוני זכויות הנשים. אני משער שאם התרחיש היה מעט שונה וערבייה הייתה נדרשת להסיר את כיסוי הראש שוועתם הייתה עולה השמיימה.
אגב, וולדיגר משבחת את ראש רשות האוכלוסין, תומר מוסקוביץ', שבדק מיידית את האירוע לבקשתה, דרש ונתן תשובות וטיפל במקרה. ביני לבין עצמי אני רק מרשה לעצמי לתהות איך מגיע פקיד, גם אם לא בסמכות ולא ברשות, למצב בו הוא חש בטוח דיו כדי להורות לאישה שומרת מצוות להסיר את כיסוי הראש בתואנה של צילום לדרכון.
לטיול יצאנו, עם שאלות חזרנו
כדרכם של רבים מאחינו בית ישראל ארזנו את עצמנו ואת הילדים ועלינו צפונה לכמה ימים. חזרנו קצת יותר כהים ועם כמה שאלות. הנה לכם שתיים מהן:
רגע לשני שנזרק הקייאק שלנו למימי הירדן (הקצת רגועים מדי, אני חייב להודות) עמדנו יחד עם עוד רבים במתחם שבין הקיוסק המקומי, הקופות ועמדת ההדרכה. אולי זו בעיה אצלי, אבל לא הצלחתי להבין על איזה סעיף בחוק מסתמכות כל אותן שמשאירות את הבגדים ברכב ויוצאות למקום ציבורי לחלוטין, כזה שאיננו חוף או מלתחה, בבגדי ים. מה קרה? קצת שמש ומים וכבר צריך להתפשט? על מה ולמה? למה לדבר הזה לא קוראים הטרדה? (ולמען הסר ספק, אני רחוק מלהצטייר כצדיק. אם הייתי כזה אני משער שהייתי נשאר בבית מדרש כלשהו במקום לקייק את עצמי לדעת. לענ"ד זו שאלה שצריכה להישאל גם על ידי פשוטי עם כמוני ולא רק מפיהם של קדושי עליון)
ושאלה נוספת, וגם היא מאותו אירוע מקוייק – מאחר ולא שמעתי שבגדות הירדן פורח צמח המים המינראליים ומשום שאף בוטנאי לא סיפר על קני סוף משקיות ביסלי העולים מתוך מימיו של הנהר, נותר לי רק לשאול איך בכל זאת הגיעו לשם בקבוקים ריקים, שקיות קרועות ועוד מיני מרעין בישין? הרי מישהו אמור היה לשבת על קייק, ליהנות מהצמחייה הצפופה, להקשיב לציפורים, לזהות דגים במים המעט עכורים, להניע את קייקו עם המשוט ופתאום להחליט שהוא זורק בקבוק מים מינראליים לנהר סתם כך כי בא לו. מי אתה בדיוק, ומה בדיוק עבר עליך באותו רגע? סתם שואל מסקרנות.
המכבים
המכביה ה-21 נפתחה בקול תרועות וגיל, המשלחות צעדו, התזמורות ניגנו, הנשיאים נופפו והזיקוקים זוקקו, אלא שרציתי לברר עניין אחד בכל השמחה והצהלה.
כשניסיתי להתחקות אחר מטרותיה של המכביה הגעתי (דרך ויקיפדיה, לא מסע ארוך במיוחד, שלא תתבלבלו) לציטוט מפיו של הוגה רעיון המכביה, יוסף יקותיאלי המנוח, שאמר כך ”נוסף למבחן הספורטיבי יבוא גם המבחן הלאומי. מאות ואלפי הצעירים העברים שיבואו לארץ ישראל לקחת חלק ב"מכביאדה", ישאפו את אויר המולדת האהובה, ישמעו עברית חיה ורוננת, ישובו לבתיהם מלאי עוז ומרץ להמשיך בגולה את עבודת עמם, עד בוא זמנם לעלות ארצה. ולא רק ב"גופניות" נטפל בכינוסנו זה, גם ה"רוחניות" צריכה לתפוס בו מקום נכבד. ב"מכביאדה" יש לערוך תחרויות באמנות, ספרות ולארגן תערוכות בכל ענפי היצירה של העם היהודי".
אז אם אני מבין נכון מדובר באירוע שתכליתו גם הישגים ספורטיביים, גם עידוד עליה, גם חיזוק הקשר בין התפוצות לארץ ישראל וגם תנופה לענפי התרבות היהודית השונים. מטרות ראויות. אין ספק בכך, ואכן שוב ושוב מנופפים בדמותו של טל ברודי כעדות ליישום תכליתו של האירוע.
אכן, תחרויות בכתיבה ספרותית, בשירה ובאמנות הן לא החלק החזק של המכביה, אבל נראה שאפשר להבין זאת. קצת קשה לקבץ המוני צופים על טריבונות כדי להקריא להם שירה או להציג בפניהם ציורים ובנוסף גם להכריע מי מהיוצרים יעלה לפודיום כדי לקבל מדליה. לא פשוט.
רציתי רק לתהות מה הביא להחלטה לאשר השתתפות מתחרה בדואי במה שהוגדר כאולימפיאדה של העם היהודי. אני לא יודע אם הוא המתחרה היחיד שאינו יהודי, אבל בענף הרכיבה על סוסים מתחרה אלוף ישראל שהוא גם נער בדואי בן 14.
מובן שאין לי דבר נגד הנער משום שאיני מכירו. אין לי ספק שמדובר בצעיר מוכשר ושסוסו עשוי לתלפיות. הוא הוכיח זאת בתחרויות רבות, במדליות המעטרות מן הסתם את קירות חדרו ובגביעים העמוסים על מדפיו, ובכל זאת, מה לו ולתחרות שנועדה לקבץ אליה ספורטאים יהודים מהתפוצות? אני מעלה את השאלה הזו רק מתוך החשש ששוב התקבלה כאן החלטה כדי שלא להסתבך עם איזו עתירה לבג"ץ שתביך את המארגנים ובסופה הם יחייבו לאפשר גם לו להתחרות.
(ואגב, כדי לסגור גם את הפינה הזו, אין למה שנכתב כאן שום קשר לגזענות. זה כמו שגבר לא יתחרה בתחרות של נשים, או שבעצם... בתקופתנו הדוגמא הזו כבר לא ממש טובה...)
להערות ולהארות שלכם: cshimon2@gmail.com