דורות רבים של ענקי תורה וצופי ישועה, לא פסקו לרגע מלצפות, לבכות ולהשתוקק לחונן את עפרה של ירושלים עיר הקודש, והיו בוודאי מוכנים לשלם כל הון שבעולם אפילו רק בשביל להיות דקות בודדות בכותל המערבי או אפילו בחצרות הסמוכות לו.
כשאבותינו בכל הדורות התפללו לירושלים וחלמו עליה – הם חלמו על עיר הקודש והמקדש, המתעטרת בקדושת התורה ומצוותיה, ובקדושתם של ישראל. זו ירושלים האמיתית, שעליה חלמנו בכל הדורות, ואותה רצינו לבנות.
אך לדאבוננו, אנחנו, שזכינו למתנה הגדולה הזאת, לא משכילים לשמור עליה כראוי. כחלק מהמלחמה הניטשת על מדינתנו בשנים האחרונות, להופכה ממדינה יהודית למדינת כל אזרחיה על ידי החדרת תרבות הפוסט מודרנה הקוראת תיגר על האמת ועל האמונה – גם על ירושלים נפתחה חזית. כמו תמיד, גם הפעם ידעו חיילי הפוסט מודרנה, לזהות את הנקודה בה"א הידיעה, הנקודה שממנה הכל מתחיל וסביבה הכל מתרחש. הם יודעים שהיסודות של קדושת ישראל ואמונתו נמצאים דווקא בירושלים, ולכן, עליה הם פרשו את מצודתם. הם יודעים שאם הם ילבישו את תפיסת הפוסט מודרנה על צביונה של ירושלים, ויהפכו אותה לעיר אוניברסלית ורב תרבותית, ללא הזיקה המיוחדת בינה לבין עם ישראל, - הם במידה רבה יכריעו את מאבקם הכולל נגד אמונת ישראל בשאר המערכות.
זו הסיבה שהביאה אותם לקדם פרוייקטים שונים – שזוהי מטרתם, לטשטש את הזהות והמהות של ירושלים, לשכתב מחדש את ההיסטוריה, ולנתק כמה שיותר את הזיקה בין עם ישראל לירושלים.
ומי שלא מבין על מה אנו מדברים, מוזמן לבקר ברובע היהודי, ולהיחשף לקצה המזלג של תוכנית רחבה ומקיפה, הנקראת "קריה יפהפיה". תוכנית זו, מנוהלת בחודשים האחרונים על ידי גורמים רשמיים במדינה, והיא כוללת בין היתר – בניית גן ארכיאולוגי ובו מוצבים שרידים ואבני פאר מהתקופה הצלבנית והביזנטית ובכך למעשה מאדירים ומפארים את האומות שלקחו חלק מרכזי במסעי הרצח וההשמדה של רבבות יהודים במהלך הדורות.
כל זאת לצד הצבת שילוט פרובוקטיבי של ציר-זמן הדואג לציין ולתארך את התקופות הקדומות בהם ישבו בירושלים עמים אליליים, כשבחלק מהשלטים גם 'שכחו' לציין את חזרת ריבונות ישראל לירושלים במלחמת ששת הימים. וכל זה רק חלק קטן ממה שהם מתכננים לעשות.
כל בר דעת מבין שלמעשה הם רוצים להטמיע בציבור את התפיסה הפוסט מודרנית, שעל פיה - החזון האידיאלי הוא שבהר הבית יהיו לפחות שלושה בניינים – בית מקדש, ולהבדיל – מסגד וכנסייה. ואם יצרפו גם טמפל רפורמי ועוד איזה בית תיפלה של איזו כת נידחת – מה טוב.
אני כותב את הדברים הללו כדי לעורר את הציבור, לדעת מה מתרחש מתחת לאפנו בלי שאנחנו בכלל שמים לכך לב.
אבל אני רוצה לסיים בחומר נוסף למחשבה. במשך שנים ראינו איך לאט לאט הופכים את ירושלים העתיקה בכלל ואת הדרך לכותל המערבי בפרט, - לאיזור תיירות של בילויים ומסעדות, ולא מחינו על כך. גם אנחנו לא מספיק הבנו מהי ירושלים. אם חשבנו שאין סתירה בין המקום המקודש ביותר לעם ישראל לבין בילויים ובתי קפה – סימן שלא הבנו כראוי כיצד צריכים לגשת אל הקודש, וכיצד צריכים להיראות החצרות המובילים אל בית ד'.
ירושלים היא עיר הקודש, ולא ייתכן שיכניסו אליה את כל האופנות החילוניות הנהוגות מחוצה לה – שגם שם הם לא בדיוק לתפארת ארצנו. אנחנו מתפללים כל יום שלוש פעמים "ולירושלים עירך ברחמים תשוב". ירושלים היא עירו של הקב"ה, עיר השכינה, עיר האלקים. היא לא עיר של בילויים, ובוודאי לא עיר רב דתית ותרבותית. כי תורה יש רק אחת, ועם ישראל יש רק אחד, וממילא גם ירושלים – יש רק אחת. ירושלים עירך.