פסיכולוגית. אילוסטרציה
פסיכולוגית. אילוסטרציה צילום: ISTOCK

"אני אומרת לך את זה חד משמעית!!! אם הייתי יודעת את כל הדברים שאני יודעת היום על שמוליק, לא הייתי מתחתנת איתו! זה פשוט לא היה קורה!!!"

"ולא ראית את זה לפני שהתחתנת איתו?", שאלתי אותה

"כנראה שלא, ככה זה כשמתאהבים… מתעוורים. למרות שגם אמא שלי וגם חברות שלי לא כל כך התלהבו כשהודעתי להם שאנחנו מתחתנים. הם די הרימו גבה, אבל אותי זה לא עניין. תמיד הם היו כל כך ביקורתיים כלפיי וכלפי הבחירות שלי ואני לעומתם, הצלחתי לראות את כל הטוב שבו, את לב הזהב שלו. מבחינתי הוא היה הכי מושלם בשבילי".

"רותי, כשחיפשת זוגיות, הגעת עם ציפייה אותה ציפייה גרמה לך לסנוור. הסינוור הזה שהתחיל לפני החתונה, המשיך לתוך הנישואין לאורך שנים. שימי לב, אתם נשואים כמעט שני עשורים ואת פשוט לא ראית באמת למי את נשואה כמו שדיברנו על זה בפגישות קודמות, למרות שהיו דברים שכן היו על השולחן", הסברתי לה.

"אני לא מבינה איך זה יכול להיות? איך קורה כזה דבר? את חושבת שאני עיוורת? אני נראית טיפשה? הוא פשוט רמאי מספר אחד", אמרה בכאב.

"מה שאני אומרת, לא לוקח ממנו בשום אופן אפילו לא אחוז אחד של אחריות. הציפייה לא קשורה בכלל לשאלה עם מי התחתנת. הציפייה היא שיש לך משהו שנמצא אצלך בראש וזוהי הציפייה שיש לך מזוגיות. זה איזה רצון מאוד עמוק שככה את רוצה שהזוגיות הזו תהיה.

מכיוון שאת ניגשת ככה עם הציפייה הזאת, את לא היית מסוגלת להישבר. פחדת שהמציאות תתנפץ לך בפרצוף ותקלטי שהמצב של הזוגיות שלכם הוא שונה בתכלית ממה שדמיינת. זה מאוד קשה להכלה. זה בעצם לבוא ולהגיד לעצמך : את נכשלת! בחרת לא נכון. מכיוון שכל כך קשה להכיל את הכישלון הזה, הנפש שלך בחרה בצורה לא מודעת, להסתנוור. כך הצלחת להעלים את האמת ולבנות על שמוליק כל מיני דמיונות".

"באמת חבל שהתעוררתי מהדמיון, אולי היה עדיף שלא הייתי מגלה את כל הדברים האלה ופשוט הייתי ממשיכה לחיות בתוך הדמיונות שהיו לי עליו, שהיו תואמות את הציפיות שלי, אז לפחות הייתי מאושרת ולא כמו עכשיו שאני מבינה שהכל זה דמיונות", אמרה רותי

"זו טעות מאוד מאוד גדולה. אין מצב שזה יעבוד", עניתי לה

"למה?" שאלה

"קודם כל, מתישהו זה מתנפץ. אין כזה דבר שזה ישאר ככה בלי שום פיצוץ. וסיבה נוספת יותר מהותית: אין פה זוגיות ולא היתה בינכם זוגיות!!"

"אני לא מבינה למה?!", אמרה בלהט.

"מה שקרה לכם במשך כל השנים האלה, זה שאת דמיינת משהו וכל הקשר שהיה לך במשך השנים היה עם השמוליק הדימיוני הזה, אבל לא היה לך באמת בעל. תנסי רגע להיזכר בלב שלך, בתוכך, הרגשת עדיין חסרון שלא הצליח להתמלא", אמרתי לה.

"איך החסרון שלי אמור להתמלא?", שאלה.

"דמיון לא יכול למלא חסרון, בעל אמיתי יכול למלא חסרון. בעצם, את ברמה הנפשית בצורה תת הכרתית לא ידעת אפילו כמה מתוסכלת היית בתוך הזוגיות הזו, היית מנותקת מעצמך".

"אז בעצם לא הייתי צריכה לבוא עם ציפיות לקשר? איך זה הגיוני", היא שאלה.

"לא, מה פתאום, אין כזה דבר. תמיד באים לקשר עם ציפיות, זה חלק מהמרחב הזוגי.

עיקר הבעיה בציפיות זה שהן מסנוורות וגורמות לדמיון להעלים ולכסות את המציאות ואז אין התמודדות עם המציאות ובאמת באמת בסוף את נשארת חסרה. יש תסכול ואין הבנה מדוע יש תסכול הרי סך הכל הוא בסדר גמור אז למה עדיין פנימית חסר משהו עמוק?

התסכול נובע ממקום אחד: הבעל הדמיוני לא מסתכרן עם הבעל האמיתי ואז הלב נשאר חסר. התיקון של ההתעלמות הזו לצייר דמות דמיונית בראש ואיתה להתחתן זה לבחור להתחתן עם שמוליק האמיתי ולא הדמיוני, תראי אותו כמו שהוא באמת, ואז תבחרי באמת.

עליך לעמוד נכוחה מול המציאות ולראות מי זה שמוליק באמת. דבר נוסף וחשוב לא פחות, את צריכה להבין שהייתה לך בחירה פנימית להתעלם, את חייבת לנסות למצוא בתוכך מקום שידעת! עליך לזהות שהיה מקום שידע את הדברים והיתה לך התלבטות פנימית אם לפוצץ את קשר או להתעלם. את היית בעמדה פנימית שאת לא רוצה בשום אופן לפוצץ את זה.

הנפש שלך הרגישה שאין לה יכולת נפשית להתמודד ולהכיל את המציאות של מה שמוליק באמת, אז העדפת בצורה תת הכרתית ולא מודעת לקבור את זה עד שהבנת שזה לא עובד ככה ואז זה התפוצץ. רותי, תנסי לזהות את המקום העמוק הזה אצלך בזירות נוספות.

את בוחרת להעלים כמה שיותר עמוק את הבעיות ולדמיין שהכל יפה, פרחים ופרפרים ואני רגועה וטוב לי. זה קשה מה שאני אומרת, אבל ההבנה הזו תשחרר אותך מהמקום שאת נמצאת בו היום: את בחרת לא לראות - היתה לך בחירה לא לראות. חשוב להסביר שהבחירה הזו שלך: לא לדעת היתה בצורה לא מודעת. עכשיו, חשוב שתשאלי את עצמך, למה בחרת להתעלם? מה היו המניעים?".

"פחדתי לפרק את הבית", ענתה.

"למה? למה שתרצי להיות עם בנאדם שעושה מעשים כאלה? אני חושבת שפחדת ממנו, הרגשת שהוא עם כוח עליך שהוא שולט בך. הוא גרם לך להרגיש שהוא מעליך. זה לא נכון שלא ידעת שום דבר - ידעת מאוד. אבל משהו במערכת יחסים שלכם דרש שתתעלמי מזה כי פחדת ממנו אמרת לעצמך: "אני לא יכולה לבוא אליו בטענות כי אין מה לעשות הוא קצת מעליי".

היום הבעת האי אמון שלך זה: "אני לא פוחדת ממך יותר היום אני מעליך אתה תפחד ממני" אבל גם זה לא מתוקן, זה חלק מהדרך שאת עוברת וזה בסדר, זה תהליך שבסופו תגיעי לבחירה אמיתית ואני פה איתך עד שזה יקרה בזמן שלך ובקצב שלך, עד שתגיעי למקום שבו תבחרי זוגיות אמיתית לפי העולם הערכי שלך. את לא נשארת בזוגיות מתוך פחד אלא רק מבחירה אמיתית"

הטור נכתב בהשראת הקורס של הרב אליהו לוי: טיפול שורש בזוגיות

לפרטים והרשמה לקורס המלא, לפנות למייל: hanna.tipul@gmail.com

חנה דיין -טיפול זוגי ופרטני. קליניקה פרטית במרכז

054-4480705