בגיליונותיו האחרונים של הביטאון "נקודה" מתקיים דיון ער העוסק בהיבטים השונים של הקונפליקט שנשים רבות חוות, והוא הבחירה בין ההתמסרות לתא המשפחתי לבין הרצון האישי להתקדמות מקצועית.
ממצאיו של סקר שנעשה במסגרת הרשות לתכנון כוח אדם במשרד העבודה והרווחה מעלה נתונים על פיהם אפשר לראות כיצד הקונפליקט מוצא את ביטויו בשוק העבודה.
בסקר נמצא קשר בין מצב משפחתי לבין שאיפות ניהול. שיעורן של הנשים הנשואות המעוניינות בתפקיד ניהולי נמוך (56.1%) משיעור הלא נשואות המעונינות בכך (69.6%). כמו כן שיעור האמהות החפצות בתפקידי ניהול נמוך משיעור הנשים ללא ילדים.
נראה, קובע הסקר, כי כפל התפקידים: התפקיד בבית והתפקיד בעבודה, והקונפליקט ביניהם יוצרים שחיקה ועומס ומקטינים את המוטיבציה של האמהות להתקדם לתפקידי ניהול.
עם זאת הסקר מעלה כי 60% מהנשים העובדות מעוניינות להיות מנהלות. שיעור זה מעיד על רצונן של הנשים להתקדם בעולם העבודה וגם לזכות בתגמולים המיוחסים לתפקידים ניהוליים כגון כוח, יוקרה, שכר גבוה והטבות נוספות.
טבעי היה כי עובדת המצויה במשרתה זמן ממושך תשאף להתקדם לתפקיד ניהולי, אך הסקר אינו מראה כך. 66% מהנשים הצעירות (עד גיל 30) רוצות להיות מנהלות, לעומת 55% מהמבוגרות השואפות לכך. על פי הסקר נשים מבוגרות יחסית דיווחו על חוסר רצון להיות מנהלות, שלא כצעירות. חלק מהמבוגרות הביע חוסר רצון לשאת במחויבות הכרוכה בניהול.
נשים נשואות אמהות לילדים הביעו פחות עניין בתפקידי ניהול, ואפשר להסביר זאת בשחיקה ובתחושת העומס שנשים חוות כתוצאה ממילוי תפקידן החברתי כרעיות וכאמהות בנוסף לתפקידן כעובדות. הסקר מציין כי במחקרים נמצא כי סה"כ שעות העבודה של נשים בזירה הפרטית המשפחתית ובזירת העבודה הציבורית גדול באופן ניכר מזה של הגברים, וכן נמצא שנשים חוות בעצמה גבוהה בהרבה מגברים את הקונפליקט בין בית לעבודה.
הסקר נוגע גם בבעיה שעובדת נתקלת בה אם רצונה בתפקיד ניהולי. "יש לציין כי גם בדרגי הניהול הנמוכים וגם בדרגי הביניים נשים זוכות לייצוג נמוך יחסית לשיעורן בשוק העבודה. נוהגים לכנות תופעה זו 'תקרת הזכוכית'". הכוונה למחסום בלתי נראה אך ממשי המונע מהנשים להתקדם בהיררכיה הארגונית. הגישה והכניסה לעמדות בכירות מתבצעות באמצעות רשתות של קשרים חברתיים ומחויבות הדדית. נשים לרוב חשופות פחות למגוון הקשרים המתבססים על רקע פוליטי, עבר צבאי או ניסיון במגוון מקומות עבודה. כמו כן אנשים נוטים להביא את הדומים להם לעבוד אתם, ומכיוון שמרבית המנהלים הם גברים הם מעדיפים לבחור בגברים כעמיתים לתפקידי ניהול. (ש.ח.)
ממצאיו של סקר שנעשה במסגרת הרשות לתכנון כוח אדם במשרד העבודה והרווחה מעלה נתונים על פיהם אפשר לראות כיצד הקונפליקט מוצא את ביטויו בשוק העבודה.
בסקר נמצא קשר בין מצב משפחתי לבין שאיפות ניהול. שיעורן של הנשים הנשואות המעוניינות בתפקיד ניהולי נמוך (56.1%) משיעור הלא נשואות המעונינות בכך (69.6%). כמו כן שיעור האמהות החפצות בתפקידי ניהול נמוך משיעור הנשים ללא ילדים.
נראה, קובע הסקר, כי כפל התפקידים: התפקיד בבית והתפקיד בעבודה, והקונפליקט ביניהם יוצרים שחיקה ועומס ומקטינים את המוטיבציה של האמהות להתקדם לתפקידי ניהול.
עם זאת הסקר מעלה כי 60% מהנשים העובדות מעוניינות להיות מנהלות. שיעור זה מעיד על רצונן של הנשים להתקדם בעולם העבודה וגם לזכות בתגמולים המיוחסים לתפקידים ניהוליים כגון כוח, יוקרה, שכר גבוה והטבות נוספות.
טבעי היה כי עובדת המצויה במשרתה זמן ממושך תשאף להתקדם לתפקיד ניהולי, אך הסקר אינו מראה כך. 66% מהנשים הצעירות (עד גיל 30) רוצות להיות מנהלות, לעומת 55% מהמבוגרות השואפות לכך. על פי הסקר נשים מבוגרות יחסית דיווחו על חוסר רצון להיות מנהלות, שלא כצעירות. חלק מהמבוגרות הביע חוסר רצון לשאת במחויבות הכרוכה בניהול.
נשים נשואות אמהות לילדים הביעו פחות עניין בתפקידי ניהול, ואפשר להסביר זאת בשחיקה ובתחושת העומס שנשים חוות כתוצאה ממילוי תפקידן החברתי כרעיות וכאמהות בנוסף לתפקידן כעובדות. הסקר מציין כי במחקרים נמצא כי סה"כ שעות העבודה של נשים בזירה הפרטית המשפחתית ובזירת העבודה הציבורית גדול באופן ניכר מזה של הגברים, וכן נמצא שנשים חוות בעצמה גבוהה בהרבה מגברים את הקונפליקט בין בית לעבודה.
הסקר נוגע גם בבעיה שעובדת נתקלת בה אם רצונה בתפקיד ניהולי. "יש לציין כי גם בדרגי הניהול הנמוכים וגם בדרגי הביניים נשים זוכות לייצוג נמוך יחסית לשיעורן בשוק העבודה. נוהגים לכנות תופעה זו 'תקרת הזכוכית'". הכוונה למחסום בלתי נראה אך ממשי המונע מהנשים להתקדם בהיררכיה הארגונית. הגישה והכניסה לעמדות בכירות מתבצעות באמצעות רשתות של קשרים חברתיים ומחויבות הדדית. נשים לרוב חשופות פחות למגוון הקשרים המתבססים על רקע פוליטי, עבר צבאי או ניסיון במגוון מקומות עבודה. כמו כן אנשים נוטים להביא את הדומים להם לעבוד אתם, ומכיוון שמרבית המנהלים הם גברים הם מעדיפים לבחור בגברים כעמיתים לתפקידי ניהול. (ש.ח.)