ההתלהבות שלנו – אשליה?

ההתלהבות יכולה להזיק. אבל היא גם יכולה להיות מרכיב הפלא להצלחה.

כי בתקופת ההתלהבות – וזה יהיה בתחילת עבודה, לימודים, זוגיות או מצווה שלפתע התאהבנו בה – פתאום הביצועים שלנו מעולים ברגע. אנחנו מצליחים ומככבים, התוצאות בשמים, מחמיאים לנו בלי סוף והכול עוד בא לנו בקלות.

עד לאותו הרגע שהחדש כבר לא כל-כך חדש. ההתלהבות מתעמעמת והקסם מתפוגג. בִן לילה כל הקומות שבנינו – או שחשבנו שבנינו – אובדות. ויכוחים זוגיים צצים, פקפוקים מופיעים והעשייה משום מה כבר אינה עונג צרוף. 'הייתי הראשון בכל משימה' – סיפר לי פעם חייל בסוף הרצאה – 'אבל רק השבוע קיבלתי ריתוק לבסיס. תראה איפה הייתי ולאן הדרדרתי'.

הטעות

ואז אנשים נוטשים. ועוד הם מוכיחים לך כמה שהם צדקו. כי הם מגלים מקום חדש והופ, כל הלהט חוזר. אבל לא, הם ממש לא צדקו. אלו אנשים שיעברו ללא הרף מזוגיות לזוגיות, ממקצוע למקצוע, מ'עבודת השם' אחת לאחרת – בלי לתייצב ולפרוח בשום מקום.

לא שאסור לשנות בחירה. לפעמים זה מוצדק והכרחי. אבל תום ההתלהבות אינה סיבה ראויה לזה.

ויש אנשים

אמנם יש גם אנשים מסוג אחר. אלו שמבינים את הסוד שההתלהבות לא נועדה להגשים לך את החלום. היא נועדה להצית בך את הרצון.

תוך זמן קצר אתה מתענג על השלבים האחרונים של המסע ונוגע מקרוב בהצלחה – ואז בכוחך לצלוח את המסע ולהגשים את החלום. להגשים אותו בעצמך.

פתאום אותה התלהבות היא הסיבה להצלחה. כי אחרי שהרגשת כל כך מקרוב מהי זוגיות חלומית, או חיי תורה מעצימים – עכשיו לך בכוחך זה ותשקיע ותצליח.

מסר הנדרים

זה עומק הנדרים שבפרשתנו לפי הרב קוק. כי 'זְמַנֵּי הַהִתְרוֹמְמוּת שֶׁל הַנֶּפֶשׁ אֵינָם תְּמִידִיִּים'. להט הקדושה יחלוף, והנודר הרי צופה זאת מראש. לכן הוא נודר.

מטרתו להנציח את רגעי ההתרוממות הנדירים – בעומק השגרה. ליצוק את ההתרגשות החולפת לתוך תבניות יומיומיות, עם תוכנית פעולה מחייבת ומבטיחה ליום שאחרי רדת המוטיבציה. 'יְסוֹד הַנְּדָרִים – הַטּוֹבִים שֶׁבָּהֶם – לְהַמְשִׁיךְ כּוֹחַ הַקִּיּוּם הַמַּעֲשִׂי בְּאֹרַח הַקָּבוּעַ שֶׁל הַחַיִּים'.

ואמנם נדרים אינם מומלצים. אבל המסר שלהם מומלץ וחובה. התובנה היקרה כל-כך, שכל התלהבות ולהט – נועדו למלא את הלב בכוח רצון לקראת מלאכת ההגשמה. עד לסוף הטוב והמוצלח. אמן.

מקורות: הרב קוק [פנקסי הראיה א קע].

להערות ותגובות בשמחה: netanel.rosen@gmail.com

הרב נתנאל רוזן הוא ר"מ במדרשת 'שלהבת הנשמה', מרבני 'בשביל הנשמה', ומרצה במסגרות צבאיות ומוסדות חינוך.