מאיר סיידלר
מאיר סיידלר צילום: באדיבות המצולם

תנועת הלהט"ב היא ללא ספק נושאת הדגל העיקרית של המהפכה הפרוגרסיבית השוטפת את המדינה. נושאת דגל גם כפשוטו, באשר הנפת דגל הלהט"ב נהיה לשגרה נפוצה ברשות הרבים ובמוסדות המדינה.

בשונה מתנועות אחרות המייצגות קבוצות מיעוט באוכלוסייה, תנועת הלהט"ב אינה מסתפקת בהגנה על חבריה ועל זכויותיהם.

היא תובעת הרבה יותר מזה: היא דורשת להפוך את אורח החיים הלהט"בי לנורמה חברתית רצויה ומעודדת צעירים לאמץ אותו. את תפיסותיה היא פועלת להחדיר לכל מערכות המדינה, בראש ובראשונה למערכת החינוך, החל מילדי הגן ועד למתבגרים. וזה קשור לכל אחד ואחת מאתנו.

עוצמת החשיפה של כל אזרחי המדינה לתנועת הלהט"ב, האיסור לערער על הנחות היסוד שלה כדי לא למשוך אש ולחטוף את ההאשמה החמורה מכל, ההאשמה בהומופוביה, הולידו מציאות מדכאה ומשפילה.

אפילו מערכת החינוך הממלכתית-דתית לא נקייה מלחצים מצד תנועת הלהט"ב, והיא נמצאת בהתגוננות מתמדת. כללו של דבר: זה מגיע לכל אחד מאתנו הביתה. 

בשנים האחרונות עמלתי על גיבוש עמדה ושפה להתמודדות יזומה ולא רק תגובתית עם המהפכה הלהט"בית וגם כתבתי לא מעט מאמרים בנושא זה באתר ערוץ 7 ובעיתון "בשבע" – העיתון היחיד (שאינו עלון שבת) שהסכים לפרסם את דעותיי.

לפני מספר חודשים התחלתי לחשוב על דרכים לעבור מעולם הכתיבה לעולם העשייה. התפקדתי למפלגת הציונות הדתית בהנהגתו של בצלאל סמוטריץ'. ההתפקדות למפלגת הציונות הדתית הייתה עבורי צעד טבעי למדי.

מעבר להשקפתי הפוליטית הכללית, המזוהה ממילא עם החלק התורני של הציונות הדתית, סמוטריץ' הוא בעיני מנהיג שמוּנע מאידיאלים, ולא פחות חשוב מכך: הוא הוכיח בשנה האחרונה, בצמתים מרכזיים בהם היה צריך לקבל החלטה, שהמצפן שלו מכוּוָן היטב. הינה שתים מהן:

התנגדותו, למרות הלחצים הכבדים שהופעלו עליו מכיוונים שונים, לשבת בממשלה שתלויה בחסדי התנועה האסלאמית, הייתה המעשה הנכון, למרות המחיר שהיא גבתה

הבטחתו לערוך פריימריז והעמידה בהבטחתו ראויים בעיני לשבח גדול. לפריימריז יש חסרונות, אך בשקלול הכולל זהו המהלך היחיד המאפשר נציגות אמת של הציבור.

לאחר שהתפקדתי, ביקשתי, בתיווּכה של ח"כ וולדיגר, פגישה עם סמוטריץ', ולשמחתי הוא נענה. מטרת הפגישה מבחינתי הייתה להציע גישה יותר אקטיבית בהתמודדות עם תרבות הלהט"ב. טענתי שחייבים לצאת מהמגננה התגובתית לאוויר הצח של התמודדות גלויה ויזומה. מאבקים חברתיים יש לנהל בגלוי. כשם שהמאבק על ארץ ישראל מתנהל בגלוי, גם המאבק על נשמתו של עם ישראל, על התא המשפחתי, חייב להתנהל בגלוי. 

אני סבור שגם מבחינה אלקטורלית גישה אקטיביסטית יותר בנושא זה לא תרתיע מצביעים אלא תביא מצביעים. אנשים רבים מחכים לקול לא מתלהם אך ברור בסוגיית הלהט"ב. כי יש דבר אחד אותו אנחנו יכולים ואף חייבם ללמוד מתנועת הלהט"ב: אל לנו להסתתר, שם המשחק הוא ניראוּת ציבורית!

יצאתי מהפגישה עם סמוטריץ' עם התחושה המעודדת שהתפרצתי לדלת פתוחה. אלא שבפועל, מהפרספקטיבה של ספסלי האופוזיציה, אפשרויות המעבר מתגובתיות לפעילות יזומה היו מוגבלות.

אני תקווה שבכנסת הבאה הדברים ישתנו, שמפלגת הציונות הדתית תהיה בעמדת השפעה גדולה יותר ושראשי המפלגה יתמכו בגישתי הדוגלת בפעילות יזומה ולא רק תגובתית. רק התמודדות גלויה עם המסרים ההרסניים של התנועה הלהט"בית, בשפה מתונה (שמדגישה את ההבדל בין יחידים בעלי נטייה מינית כזו או אחרת הראויים ליחס אמפתי, לבין תנועה פוליטית הרסנית שמערערת את אושיות החברה) תבטא נאמנה את ערכיהם של מצביעי מפלגת הציונות הדתית, רובם ככולם.

במציאות שנכפתה עלינו, המאבק על ערכי המשפחה צריך להיות במקום ראשון, או לפחות באחד המקומות הראשונים, בסדר יומה של מפלגת הציונות הדתית.

החלטתי להגיש את מועמדותי בפריימריז לרשימת מפלגת הציונות הדתית בכנסת. אני קורא לכל מי שטרם התפקד למפלגת הציונות הדתית ומזדהה עם עמדותיי להתפקד עכשיו דרכי, בקישור זה.

מאלה שכבר התפקדו אשמח לקבל חתימה התומכת במועמדותי, בקישור כאן.

רק הדים חיוביים של הציבור המזוהה עם ערכי מפלגת הציונות הדתית ייתנו לי את הגב הציבורי הנחוץ לקידום עמדותיי במסגרת המפלגה.

עלינו להילחם בצורה חכמה, בריש גלי וללא מורא על שלמות המשפחה וערכיה, בדיוק כפי שאנחנו יודעים להילחם על שלמות הארץ. רק יחד יכול נוכל לכל מי שפועל לקעקע את אושיות החברה היהודית ואת ערכיה.

לתגובות: meir.seidler@gmail.com