אז אמרו
מה לא אמרו על הנוער. אמרו שהם מכורים למסכים, אמרו שפרוגרס מטרלל אותם, אמרו שהם רק רוצים לרבוץ, אמרו שהם לא יודעים לחבר משפט שלם וסדור כי הכול מסתכם אצלם באימוג'ים, אמרו שהם מחפשים איפה לפרוק עול ולהתפרק, אמרו ששום דבר משמעותי לא מעניין אותם, אמרו שהם חושבים רק על עצמם, אמרו שהכלל לא מעניין אותם, אמרו שהם לא מבינים מילולית את הצירוף המילולי מסירות נפש, אמרו שעם מה שיש להם להציע אין למדינה עתיד, אבל אז הגיעה הקריאה לעלות ולהתיישב כי האדמה נשמטת לנו מתחת לרגליים והם הגיעו באלפים לאורך טורים ארוכים עם שקי שינה ותרמילים.
יכול להיות שהבעיה היא דווקא המבוגרים שעסוקים בפוליטיקות של אוויר חם וברשתות חברתיות ולכן שכחו להציב אתגרים ומשימות לנוער?
עוד אמנות כזו ונמות
כמוכם גם אני ראיתי את הצגת ההסתה באותו בית ספר ערבי בענתא, ואם במקרה הייתם השבוע בביקור מולדת במאדים ולא ראיתם, אתמצת למענכם את האמנות המרשימה שהפגינו ילדי אותו בית ספר כאשר העלו על הבמה מחזה בסופו משתלטים פלשתינים חמושים על יהודים, מכוונים נשק לראשם, יתכן שגם יורים בהם וחגיגות עם דגלי אש"ף פורצות אל הבימה.
נכון, מה שהיה על הבמה הוכיח את עולמם הרוחני והאמנותי של ילדי הפלשתינים הצומחים על מצע רך וענוג של הסתה ותאוות דם יהודים, וזה אכן מקומם, אם כי צפוי, אבל מה שבחרתי להתמקד בו היה מה שקורה מסביב.
התשואות וההתפעלות של אבות ואימהות, ילדים וילדות ממראה הירי ביהודים, האימהות שמרימות פעוטות בגילאי שלוש ודרומה בהתלהבות גועשת, הוכיחו שוב עם מי יש לנו עסק. וחשוב שלא נשכח, לא מדובר ברמאללה או ג'נין, דמשק או ביירות. מדובר במזרח ירושלים, במי שמקבלים כאן זכויות תושב, עובדים עם יהודים, מגיעים לכל מקום ללא הגבלה וללא מחסומים, אבל כשהדלת נסגרת מתברר איך נראה החינוך שהם מעניקים לילדים שלהם.
אגב, מישהו ביקש ממנסור עבאס או כל מנהיג ערבי אחר לגנות או להסביר? פיספסתי משהו כזה?
אדישות
ובאותו עניין, כזכור הצגת סוף השנה המדוברת הייתה במזרח ירושלים, עולה השאלה איפה גייסותיו של השר לביטחון פנים, עומר בר לב, כשצריך אותם? איך קורה שמיצג תרעלת ההסתה הזה לא הוביל לשורת מעצרים, סגירה של המקום עד להבהרות ועוד כמה סנקציות וצעדי אכיפה מתבקשים? הרי הכול מצולם ומתועד. הכתובת ידועה, מנהלי בית הספר והמורים מוכרים ושום פרצוף לא מטושטש.
רגע משמח
רפרפתי על תוכן הצהרת ירושלים עליה חתמו ראש ממשלתנו ונשיא ארה"ב בשמחה ובששון וברושם רב ושמחתי. מצאתי שם גם את השורות הבאות שמבטיחות ש"שתי המדינות ישתמשו בכל הכלים העומדים לרשותן כדי להילחם בכל נגע ומקור של אנטישמיות". עוד נכתב שם שהמדינות יגיבו "בכל פעם שביקורת לגיטימית תחצה את הגבול לקנאות גזענית ולשנאה או תנסה לחתור תחת מקומה הראוי והלגיטימי של ישראל בקרב משפחת העמים".
יפה, חשבתי לתומי, עכשיו גם ישראל מחויבת להיאבק באנטישמיות דוגמת הצגת סיום השנה באותו בית ספר ערבי במזרח ירושלים, עכשיו גם ישראל מחויבת לדרוש את הפסקת ההסתה האנטישמית בספרי הלימוד הפלשתיניים, עכשיו גם ישראל וגם ארה"ב לא יוכלו להתעלם מכיכרות, רחובות, בתי ספר ותחרויות ספורט שנקראים על שם מחבלים רוצחי יהודים. עכשיו, חשבתי, לא יהיה מנוס ולפיד וביידן יהיו מחויבים להורות על הפסקת דרשות ההסתה במסגדים.
אבל אז המשכתי לקרוא את ההצהרה וראיתי שאותן שתי מדינות מבהירות שהן מחויבות לדאוג לכלכלה הפלשתינית... בקיצור, הבנתי ששוב, הכול מילים והצהרות, עולם כמנהגו נוהג. צפירת הרגעה.
כוכבית
מעתה בכל פעם שאתם שומעים את אבירי מעמד האישה מדברים על זכות האישה על גופה, נא להוסיף כוכבית קטנה: *אלא אם כן היא מתעקשת לשמור נגיעה ולא ללחוץ יד של מישהו.
החזק בעולם
שמחתי לגלות שלמרות כל מה שאמרו עליו שהוא חלש וחולה הנשיא האמריקאי התגלה כבעל כוחות אדירים כאשר הצליח לעמוד במכה האדירה שניחתה עליו כשיובל דיין הסתפקה בהבעת כבוד שאינה לחיצת יד.
לפי התיאורים והבהלה במחנה הנאור הייתי משוכנע שעוד לפני שיגיע לסעודיה הוא יקרוס נפשית ופיזית ומהדורות החדשות ייפתחו בהודעה מרעישה על כך שזהו זה, הנשיא לא יוכל עוד לתפקד, הוא פורש ומטוסו ביצע סיבוב פרסה והחזיר אותו לחיקו החמים של הבית הלבן מאחר וגם האיש החזק בעולם לא יכול לעמוד בטראומה שכזו.
אבל אז הגיע השגריר האמריקאי והוכיח שנשיא ארה"ב הוא באמת האיש החזק בתבל. עובדה, הוא לא רק הודה ליובל דיין על השירה אלא אפילו הביע הערכה על עמידתה האיתנה באמונתה. יכול להיות שדווקא המזועזעים והנרעשים הם אלה שזלזלו ביכולת העמידה של ג'ו?
טיימינג
איתמר בן גביר רוצה לסגור רשימה ומהר, ולנוכח ניסיון העבר שלו זה מובן מבחינתו. מנגד בצלאל רוצה להמתין עד לתום הפריימריז וגם זה מובן מבחינתו, אבל יש נקודה נוספת שהשניים צריכים לקחת בחשבון: אולי זה לא עניין של רצונות אלא של חובה להמתין עד לאחרי הפריימריז מהסיבה הפשוטה שגם בצלאל עומד לבחירה.
ואם הוא לא ייבחר לראשות הרשימה (ולא, הבחירה שלו ממש לא בטוחה), לא נראה לי שיהיה הגון שמבנה הרשימה ייכפה מעכשיו על היו"ר הבא.
טרור במצולות
לטרור הפלשתיני פנים רבות והוא מתאים את עצמו לפי תקופות השנה. בימים האחרונים, ברוח ימי החופשה הגדולה, פורסם שוב סרטון האזהרה בו נראים חיילי צה"ל שולים ממעמקי בריכה באחד המעיינות ביהודה ושומרון גדר תלתלית שהוכנסה לשם.
הגדר הקוצנית והאכזרית ממתינה שם במעמקי המים הירוקים והעכורים לבן תשחורת יהודי שיזנק אל המים ויילכד בזרועותיה האימתניות. שום דבר כזה לא קורה במקרה. גדר כבדה שכזו לא נופלת בטעות לתוך בריכת מים. מדובר במעיינות שממוקמים בדרך כלל הרחק מאזורי בנייה. מישהו הוביל את הגדר הזו מרחק רב, פתח אותה לכל אורכה, הכניס אותה למעמקי הבריכה, ווידא ששום בדל ברזל לא מבצבץ מעל הירוק ולא מסגיר את המזימה, ורק לאחר שהיה בטוח שמטען החבלה הזה ערוך היטב עזב את המקום.
בעברית פשוטה קוראים לזה טרור. פרימיטיבי להחריד, אבל טרור לכל דבר. מישהו צריך לעשות עם האירוע הזה משהו. ונערים יקרים, ראו הוזהרתם.
כלל ברזל
בלי לתופף, בלי לבקש דעת מומחה, בלי לנתח את יובש הגבעול או את הכתם הצהוב, הכלל הפשוט אומר שכשהאבטיחים הכי זולים הם גם הכי טובים. בתיאבון.
להערות ולהארות שלכם: cshimon2@gmail.com